הרביעיה המופלאה לטעמי מאנגליה,

אינה זו מליברפול.

אלא הם רוברט פלנט, ג'ימי פייג',

ג'ון פול ג'ונס וג'ון בונהם.

להלן, לד זפלין.

הלד'ז לא מאופיינים ע"י סגנון זה או אחר,

אלא כלהקה עם סגנון שלה.

ההרמוניה המופלאה שלהם, של הארבעה,

היא למרות דומיננטיות של פלנט-פייג', שכתבו,

הלחינו, והפיקו את רוב אלבומי הלהקה.

גדולתה של לד זפלין היתה שעם מותו בטרם עת, של בונזו,

בונהם המתופף מסמים/אלכוהול/מאגיה שחורה

ועוד ספקולציות אלו או אחרות, החליטו חברי הלהקה,

בניגוד להרבה להקות אחרות,

שהחליפו הרכבים חדשות לבקרים,

לפרק את לד זפלין.

דבר זה לא מנע המשך קריירות של השלושה

ואף שיתוף פעולה ביניהם

לאחר פירוק הלהקה.

רוצה להודות להם,

לומר THANK YOU ,

תהנו גם אתם.