כשהמשורר עייף

קרעי קרעי תמונות

מתדפקים על שמורות עיניו

ולא נותנות להן להיסגר

ולא נותנות להן

*

חרמש ירח פולח וקודח

שביל כסוף

ריצוד אין-סופי

של כוכבים אבודים במסלולם

*

אורנים בריח זכרות

אורנים בריח מציפים שביל געגוע

רימות נושרות, נושרות.

*

איוושת הלב

איוושת הלב נשמעת מבעד לחרכים הצרובים בגופי

חרכים צרובים שנות עד.

*

ובוהק סנוורים

בוהק סנוורים מטלטל את גופי

נושא את עייפות המשורר

אל ליל קוראיו

כמו היתה תשוקתי צולפת

צולפת אל חוף נטוש.

*

ואם תחפשו

תחפשו בנבכי קרעי תשוקתי

אפול אליכם

ואפול.