כשהמשורר עייף קרעי קרעי תמונות מתדפקים על שמורות עיניו ולא נותנות להן להיסגר ולא נותנות להן
* חרמש ירח פולח וקודח שביל כסוף ריצוד אין-סופי של כוכבים אבודים במסלולם
* אורנים בריח זכרות אורנים בריח מציפים שביל געגוע רימות נושרות, נושרות.
* איוושת הלב איוושת הלב נשמעת מבעד לחרכים הצרובים בגופי חרכים צרובים שנות עד.
* ובוהק סנוורים בוהק סנוורים מטלטל את גופי נושא את עייפות המשורר אל ליל קוראיו כמו היתה תשוקתי צולפת צולפת אל חוף נטוש.
* ואם תחפשו תחפשו בנבכי קרעי תשוקתי אפול אליכם ואפול.
|