כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    סודות

    ואחלום לפרוש על נייר
    את כול סודותיי הכמוסים
    להפשיטם מבגדיהם
    להראותם בנקיונם
    ולהרים ראש

    פוסטים אחרונים

    0

    Via Dolorosa (נתיב הכאב)

    37 תגובות   יום רביעי, 14/5/08, 00:01

     

    תן בפי את לחם הקודש

    וימס.  ואת נוזל התוצאה

    ארק לרגליך

    עטר ראשי בתיל ודרדר

    ודמי יכתים שמך

    העמס עליי צלב

    סמל לכבודך הנרמס

    צבע עורי בשחור

    ורחמיך יהפכו ללעג

     

    ואני?

    אני אתהלך בוויה הדולורוזה

    של חייך

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (36)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/6/08 21:11:

       

      צטט: ido angel 2008-06-03 17:21:56

      או-וואה.

      יפהפה.

      צוחק

        3/6/08 17:21:

      או-וואה.

      יפהפה.

        17/5/08 22:57:

       

      צטט: flicker 2008-05-16 08:50:36

      יפה יפה :-)
      תודה על ההזמנה

      תודה שבאת פליקר

        16/5/08 08:50:
      יפה יפה :-)
      תודה על ההזמנה
        15/5/08 09:42:

      התאמה לסביבה, לפעמים עניין של חיים ומוות

      צטט: muli_ari 2008-05-14 22:09:00

      סתגלתנות

      אחת התכונות הכי מרתקות שמכיר

       

      צטט: mafalda! 2008-05-14 21:31:56

       

      צטט: muli_ari 2008-05-14 12:31:05

      מדהימה הצליבה

      תליינים את יודעת כשנגמרה להם העבודה

      כשכבר הפסיקו להוציא להורג

      עברו צד והפכו מרפאים

      רק מי שידע לנעוץ בכזה דיוק יתד ולפגוע רק בבשר בלי לשבור עצם בלי לנקב סחוס

      רק הוא מיומן דיו כדי לדעת לרפא

      להרפות

      מולי,

      זה הזכיר לי את פרחים בקנה...

      :)

       

       

        15/5/08 09:38:

       

      צטט: nala_st 2008-05-14 21:55:26

       

      מעולה בעיניי, על אף ה"אייי" שנפלט מפי.

      תודה.

      נלה,

      אולי זה בגלל האיי???

        15/5/08 09:37:

       

      צטט: אני. בחורה. 2008-05-14 20:35:17

      את מהממת.

      איזה כייף לי שאת חושבת ככה

      :))

        15/5/08 09:37:

       

      צטט: zora26 2008-05-14 18:29:13

      מאוד נוגע. יש לך יכולת "לגעת" בבני אדם באמצעות המילים והרגש - מרגש.

      זה דבר יפה מה שאתה כותב כאן זורה

      לגעת, זה חשוב

      תודה

        14/5/08 23:38:

       

      צטט: cronus 2008-05-14 16:26:42

      כאב מעצים

      לשני הכיוונים.

      החוצה ופנימה?

        14/5/08 22:09:

      סתגלתנות

      אחת התכונות הכי מרתקות שמכיר

       

      צטט: mafalda! 2008-05-14 21:31:56

       

      צטט: muli_ari 2008-05-14 12:31:05

      מדהימה הצליבה

      תליינים את יודעת כשנגמרה להם העבודה

      כשכבר הפסיקו להוציא להורג

      עברו צד והפכו מרפאים

      רק מי שידע לנעוץ בכזה דיוק יתד ולפגוע רק בבשר בלי לשבור עצם בלי לנקב סחוס

      רק הוא מיומן דיו כדי לדעת לרפא

      להרפות

      מולי,

      זה הזכיר לי את פרחים בקנה...

      :)

       

        14/5/08 21:55:

       

      מעולה בעיניי, על אף ה"אייי" שנפלט מפי.

      תודה.

        14/5/08 21:43:

       

      צטט: ...blue 2008-05-14 13:24:49

      משובח!

      תודה!

        14/5/08 21:42:

      אוהבת את הניתוח שלך רוקם.

      זה מעניין מה שאתה כותב

      תודה

      צטט: רוקם 2008-05-14 13:01:08

       

       המוטיב הנוצרי עולה באופן חד וברורר

       השילוב וההתמזגות בין הבשר לרוח

       הקשר בין הזר לבין העצמי הפנימי

       

      נתינת לחם הקודש (=חיצוני)

      בליעתו עד כדי הכנת זפק(=פנימי)

      ויריקתו למרגלותיו (=עירוב בי חיצוני לפנימי)

       

      כמו כן הניגודיות

      תיל ודרד

      ונשיאת הצלב

      כסמל לכבוד נרמס

       

        14/5/08 21:31:

       

      צטט: muli_ari 2008-05-14 12:31:05

      מדהימה הצליבה

      תליינים את יודעת כשנגמרה להם העבודה

      כשכבר הפסיקו להוציא להורג

      עברו צד והפכו מרפאים

      רק מי שידע לנעוץ בכזה דיוק יתד ולפגוע רק בבשר בלי לשבור עצם בלי לנקב סחוס

      רק הוא מיומן דיו כדי לדעת לרפא

      להרפות

      מולי,

      זה הזכיר לי את פרחים בקנה...

      :)

        14/5/08 20:35:
      את מהממת.
        14/5/08 20:11:

       

      צטט: freemasone 2008-05-14 10:08:51

      כתבת נהדר. אם כי לטעמי שום נתיב לא מחייב עינוי פיזי ונפשי.

      בטח לא מעשה אהבה.

      כוכב לכוכבת. 

      כפי שכבר כתבתי,

      לא מדובר על מעשה אהבה

      ולפעמים הכאב הוא משהו נתון

      ומה שנותר הוא להתמודד איתו

       

      תודה וחיוך

        14/5/08 18:29:
      מאוד נוגע. יש לך יכולת "לגעת" בבני אדם באמצעות המילים והרגש - מרגש.
        14/5/08 16:26:

      כאב מעצים

      לשני הכיוונים.

        14/5/08 16:22:

       

      צטט: רוקד עם זאבות 2008-05-14 09:59:17

      מדהים - הכשרון שלך....

      תודה,

      זה קצת מביך...

        14/5/08 16:21:

       

      צטט: larus 2008-05-14 08:26:07

      תודה רבה. כתיבה מצוינת! *

      תודה לך

        14/5/08 15:18:

       

      צטט: גילוש 6660 2008-05-14 08:22:18

      כתיבה יפה.

      נושא? לעולם - אבל לעולם

      לא יותר.

      אם כבר ללכת בנתיב הכאב,

      לפחות שיהיה הכאב שלך.

       

      אהבה כזאת היום בעיני היא

      לא אהבה - אלא

      התמכרות לכאב.

      גילה,

      האמת שהפעם, לא דיברתי על אהבה

      תודה שקראת והגבת

      :)

        14/5/08 15:17:

      קורץ

      צטט: מגדל השן 2008-05-14 07:55:23

      נשיקה

       

        14/5/08 15:16:

       

      צטט: כש-רונית 2008-05-14 06:22:38

       

       

      רציתי לתת כוכב ואזלו כוכבי

       

      משום מה הייתי רוצה שזה יהיה בלשון נקבה

       

      מעבר לזה , שיר יפה ביותר

       

      רונית

      תודה רונית

      שמחה שאהבת

        14/5/08 13:24:
      משובח!
        14/5/08 13:01:

       

       המוטיב הנוצרי עולה באופן חד וברורר

       השילוב וההתמזגות בין הבשר לרוח

       הקשר בין הזר לבין העצמי הפנימי

       

      נתינת לחם הקודש (=חיצוני)

      בליעתו עד כדי הכנת זפק(=פנימי)

      ויריקתו למרגלותיו (=עירוב בי חיצוני לפנימי)

       

      כמו כן הניגודיות

      תיל ודרד

      ונשיאת הצלב

      כסמל לכבוד נרמס

        14/5/08 12:31:

      מדהימה הצליבה

      תליינים את יודעת כשנגמרה להם העבודה

      כשכבר הפסיקו להוציא להורג

      עברו צד והפכו מרפאים

      רק מי שידע לנעוץ בכזה דיוק יתד ולפגוע רק בבשר בלי לשבור עצם בלי לנקב סחוס

      רק הוא מיומן דיו כדי לדעת לרפא

      להרפות

        14/5/08 10:08:

      כתבת נהדר. אם כי לטעמי שום נתיב לא מחייב עינוי פיזי ונפשי.

      בטח לא מעשה אהבה.

      כוכב לכוכבת. 

        14/5/08 09:59:
      מדהים - הכשרון שלך....
        14/5/08 08:26:
      תודה רבה. כתיבה מצוינת! *
        14/5/08 08:22:

      כתיבה יפה.

      נושא? לעולם - אבל לעולם

      לא יותר.

      אם כבר ללכת בנתיב הכאב,

      לפחות שיהיה הכאב שלך.

       

      אהבה כזאת היום בעיני היא

      לא אהבה - אלא

      התמכרות לכאב.

        14/5/08 08:15:

       

      צטט: חדירה לפרטיות 2008-05-14 02:10:27

      כוכב

      לאהבה העיוורת

      תודה נאורי

        14/5/08 08:14:

       

      צטט: גגו 2 2008-05-14 00:43:26

      מאין לך הכישרון...לכתוב שירה כלכך יפה

      דורון.

      זה מה שיוצא...

        14/5/08 07:55:

      נשיקה

        14/5/08 06:22:

       

       

      רציתי לתת כוכב ואזלו כוכבי

       

      משום מה הייתי רוצה שזה יהיה בלשון נקבה

       

      מעבר לזה , שיר יפה ביותר

       

      רונית

        14/5/08 02:10:

      כוכב

      לאהבה העיוורת

        14/5/08 00:43:

      מאין לך הכישרון...לכתוב שירה כלכך יפה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      mafalda!
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין