כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    רעש לבן

    הנה הנה הנה הוא בא...

    41 תגובות   יום רביעי, 14/5/08, 00:15

    24. ג'יזס. לא יאמן.

    עבדתי על זה שנים, בחיי, 24 ליתר דיוק. 17 במאי, 1984, הכל התחיל – עיר עם הרבה אגמים באוקראינה, המון צעיפים, מעילים ומגפיים.

    זיכרון 1 - קרח

    בדרך הביתה מהמעון, אחי בא לאסוף אותי. ראיתי גדר עם נטיפים של קרח וזה ברור מה עושים עם קרח... אוכלים. הצמדתי את הלשון לנטיף וכשרציתי לשחרר גיליתי שנדבקתי אליו בגלל הקור. אחי לא חשב פעמיים (במחשבה שנייה ניתן היה לגייס מים חמים) ומשך אותי בכל כוחו. זה היה מאוד רומנטי, איך שהשארתי את ה – DNA שלי בקרח.

    זיכרון 2 - שטיח

    השטיח בבית של סבתא שלי, אולי הוא ראשון בעצם, אבל זה זיכרון מתמשך כזה, לא של אירוע ספציפי, הוא נמשך גם אחרי האירוע בזיכרון הקודם לכן מוקם כשני. אני לא יודעת מה קרה עם השטיח הזה, אבל זוכרת בבירור את הצבעים הג'ינג'יים שלו.

    זיכרון 3 - רכבת

    הימים שלקראת המעבר לא זכורים לי, רק זוכרת שעלינו על רכבת, נסענו לשדה התעופה ומשם במטוס עשינו את דרכנו לכאן. באופן מוזר, הטיסה לא ממש הרשימה אותי כי איני זוכרת אותה, אבל הנסיעה ברכבת זכורה לי היטב. היה כיף, זה הרגיש כמו הרפתקה משפחתית שאף אחד לא ממש יודע מה יהיה סופה, אבל יש רוח אופטימית.

    זיכרון 4 – סולם

    מכירים את הסולם הזה ששני הקצוות שלו תקועים באדמה והוא כפוף במין חצי עיגול כזה? היה לי אחד בגן. כולם דברו עברית חוץ ממני, גם הגננת. זוכרת שבאחת ההפסקות טיפסתי על הסולם ולא אפשרתי לאף אחד לעלות והרגשתי נורא טוב עם איך שהוכחתי את עליונותי מבלי להחליף איתם מילה.

    זיכרון 5 – בן זונה

    עם הזמן, למדתי קצת עברית, אבל ממש קצת, באופן חובבני שכזה. אחי ואני רבנו על השלט של הטלוויזיה, אמא באה להפריד. אחרי שלא הצלחנו לנהל משא ומתן תרבותי ולהגיע לפשרה, אמא שלחה אותנו איש לחדרו. הסתכלתי עליה, הסתכלתי עליו, ואמרתי לו שהוא בן זונה.

    זיכרון 6 – שרית

    שרית הייתה המחנכת שלי בכיתה א', היא הייתה הראשונה לזהות שאני גאון. הכי אהבתי אותה בשעות הריכוז, כשהתיישבנו, כל הכיתה, על מדרגות מצופות שטיח מקיר לקיר וקראנו יחד סיפורים. היה לה עור לבן וחלק, תלתלים קצרים וחיוך ענק.

    זיכרון 7 – ספר זיכרונות

    כשהייתי בכיתה ב', קיבלתי ספר זיכרונות. זה לא יומן, מהסוג שכותבים לו יומני היקר, זה ספר עם דפים צבעוניים ודמויות מסרטים מצוירים על הכריכה, כשבין לבין, כתביהם של חברי. "פיל פילון, פיל פילון, קח נייר ועיפרון וכתוב ליולי זיכרון..." אין לי מושג איפה קברתי אותו.

    זיכרון 8 – שיר, שירלי ושירן

    שירלי הייתה בגילי, שיר הייתה קטנה יותר ושירן הייתה הבוגרת. היא הייתה הילדה הכי יפה בשכונה, היה לה שיער חום, חלק וארוך, עם צריבות של שמש בקצוות. היא הייתה גבוהה מאוד ונורא רציתי להיות כמוה כשאגדל. הן גרו דירה מעלינו, עם אבא תימני מסולסל ואמא פולניה, שבשלה כמו מרוקאית. לפעמים אכלתי איתם ארוחות ערב ביום שישי והרגשתי נורא כששירלי באה אלי ללמוד ואמא שלי שלפה את הפיצות והסנפרוסט מהפריזר.

     

    זיכרון 9 – אין לי חדר

    חוזה השכירות היה לקראת סיומו וההורים שלי רכשו דירה. רק מה, אל הדירה הזו ניתן יהיה להכנס רק כעבור חצי שנה, אז נאלצנו למצוא דירה להשכרה, בזול ולחצי שנה בלבד. מצאנו דירה באזור מאוד לא אסתטי עם שלושה חדרים – כלומר, אני חולקת חדר עם אחי הגדול. שתי המיטות הוצמדו אל קירות מקבילים ובאמצע מיקמנו שולחן עבודה, במרכזו סרטטנו קו, עם סרגל וטוש עבה. אני חושבת שכל הפעמים האלו, בהן רבתי עם אחי על השלט, על החדר, על הרעש, על השקט, על מיליון ואחד דברים, היו הרגעים הכי קרובים שלנו.

    זיכרון 10 – הסעה

    באותה עת, התחילה שנת הלימודים ועליתי לכיתה ג', כמו שהדירה שרכשנו לא הייתה בנויה עדיין, גם בית הספר, בו הייתי אמורה ללמוד בהתאם למקום מגורי החדש, טרם נבנה. בחודשים הראשונים לפעילותו, כיתות הלימוד היו בבית ספר תיכון שנמצא באזור ואני זוכרת שהחלק הכי מרתק ביום שלי, היה לעלות בכל בוקר על הסעה. התחנה בה עליתי הייתה הראשונה, כך יכולתי לשבת במושב הקדמי ותחנה אחר תחנה, להסתובב בכל העיר ולאסוף את כל הילדים.

    זיכרון 11 – אריק

    בכיתה ג' הכרתי את אריק, הוא תמיד בחר אותי במשחקי מחניים. אני זוכרת בעיקר את הפעם הראשונה בה הגעתי אליו הביתה, לא אמרנו כלום זה לזו, אך לשנינו היה ברור שמדובר באירוע גורלי והתרגשנו נורא. נכנסתי בדלת, הוא אמר לי שלום, עשינו את דרכנו לאורך המסדרון, לכיוון החדר שלו ואז אחיו הגדול צעק לי "יולי!" זה הדבר האחרון שרציתי לפגוש בבית של אריק, הוא חבר טוב של אחי, מהסוג ששרץ אצלנו המון בבית. כמובן שהוא התחיל לצחוק עלי ועל אריק והמשיך והמשיך והמשיך, עד שגם אחי הצטרף וכך במשך שנה בערך, עד שהוא ואריק עברו דירה.

    זיכרון 12 – רינה

    רינה הייתה המורה הראשונה שלי לאנגלית, עולה מרוסיה, כבדת מבטא ומשקל. היא הייתה משעממת ומרגיזה, אבל לא שעשתה משהו רע... בכל מקרה, שנאנו אותה, שנאנו אותה נורא, שנאה כיתתית כזו. השגנו את מספר הטלפון שלה דרך 144 והתחלנו להתקשר אליה, איש בתורו, מטלפונים ציבוריים ולחקות את המבטא שלה. עד שיום אחד, הלכתי עם אמא שלי לדואר ושמעתי אותה מדברת במבטא מאוד דומה.

    זיכרון 13 – אמא ואבא

    אי שם באמצע כיתה ג', אמא שלי לקחה אותי לשיחת יחסינו לאן. יצאנו לפארק מתחת לבית, התיישבנו על ספסל והיא אמרה לי שהיא רוצה לדבר איתי על משהו חשוב. אחרי הסברים ארוכים על דברים שבין כה וכה ידעתי, היא אמרה לי שהיא חיכתה שאני ואחי נגדל קצת ועכשיו כשגדלנו, היא רוצה להתגרש. ניהלנו שיחה דומה גם בכיתה ד', בכיתה ה' ולמעשה, אפשר לומר שעד היום אנחנו מנהלות אותה אחת לשנה. זו מכיתה ג' זכורה לי בעיקר משום שזו הייתה הפעם הראשונה והאמנתי לה. יש לי זוג הורים נפלאים, אבל כזוג, הם לא מי-יודע-כמה.

    זיכרון 14 – קייטנה

    בסוף אותה שנה, אני ונטלי, שלמדה איתי באותה הכיתה וגרה בבניין ממול, עברנו בדירות של כל השכנים ואמרנו להם שאם יש להם ילדים בגילאי 5 – 8, אז הם מוזמנים לבוא לקייטנה שאנחנו עושות על הדשא, כל יום אחר הצהריים. ישבנו כל בוקר והכנו משחקים והפעלות ובכל צהריים, כל הילדים בשכונה הגיעו לדשא בליווי הוריהם. כשראינו שזה ממש מתקתק, אמרנו להורים שאנחנו רוצות לעשות ארוחות ארבע על הדשא ולשם כך יש לגייס 3 שקלים על כל ראש. זו הייתה הזדמנות פז לקנות מלא ממתקים במסווה של ארוחה.

    זיכרון 15 – ביוב

    לקראת סוף החופש הגדול, מצאנו בדיונות כניסה לביוב, עם ריסוס של כל מיני סמלים שלא הכרנו, בספריי שחור. היינו חייבים לבדוק מה יש בפנים, לא היה ריח של ביוב ובצירוף הסמלים הלא מוכרים – זה העיד על מערה חשודה ביותר. גייסנו פנסים ואולר ליתר ביטחון ועשינו את דרכנו במורד המדרגות. היו שם הרבה מעברים, אחרי 3 סיורים הכנו מפה מדויקת שלהם והחלטנו לחפש יציאות נוספות. בפעם הרביעית שירדנו לביוב שמענו צעקות וקולות של ריצה, אני לא ממש זוכרת מה קרה ואיך יצאנו, זוכרת שהיו שם ילדים גדולים עם בנדאנות על הפנים, הם נתנו לחבר שלי מהכיתה בעיטה ואת חברה שלי דחפו כך שראשה נחבט בקיר. כשהלכנו למשטרה, החוקר היה בטוח שהמצאנו את הכל כי איחרנו הביתה וההורים כעסו.

    זיכרון 16 – יום הולדת

    ביום ההולדת ה - 9 שלי, הורי תכננו ארוחת ערב חגיגית, הם הזמינו את כל הסבים, הסבתות, הדודים, הדודות, בניהם ובנותיהם. אמא בשלה כל היום, בצהריים יצאתי לשחק על חברים בשכונה. לא תכננתי, אבל היה ריב גדול עם ילדים משכונה אחרת וחזרתי הביתה ממש מאוחר. כל האורחים כבר חיכו לי ואמא מאוד כעסה כשחזרתי הביתה עם מרפק מדמם ופנס בעין.

    זיכרון 17 – כיתה ה'

    אני לא יודעת מה קרה בכיתה ה', אבל משהו בקשרים החברתיים שלי השתבש. אחרי שבמשך 4 שנים הייתי מושא לקנאתן של כל בנות הכיתה, מצאתי את עצמי דיי מנודה חברתית. אבל אז הגיעו הפוגים והייתי ממש תותחית, כל הבנים העריצו אותי על מיומנות ההקפצה שלי והחיים חזרו למסלולם התקין.

    זיכרון 18 – תאונת דרכים

    בסוף כיתה ו' הייתה מסיבת סיום של כל השכבה, אבל הייתה לנו חבורה מצומצמת יותר והרגשנו שאנחנו חייבים מסיבת סיום משלנו. החלטנו ללכת לסרט, מצאנו נהגים מתנדבים ונותר רק לשכנע את ההורים להרשות לי לחזור אחרי חצות. אחרי משא ומתן מיגע, הם הסכימו על 00:15 ויצאנו לדרך. הסרט נגמר ב – 12:30, ב – 12:45 התנגשה בנו מכונית באחד הצמתים, מטרים ספורים מהבית שלי. נחתכתי מרסיסי השמשה ולא הרגשתי כלום מההלם, למרות שהייתי מלאה בדם. הדבר הראשון שחשבתי עליו היה שאני חייבת לטוס הביתה, אז תכננתי לרחוץ את הפנים והידיים בברזייה שבפארק, ממש ליד הצומת וכך איש לא ידע דבר. התכופפתי מעל הברזייה, ראיתי המון דם, התעוררתי באמבולנס ומעלי חובש צעיר והיסטרי שצועק עלי – אל תעצמי את העיניים...

    זיכרון 19 – חטיבת ביניים

    כשעליתי לכיתה ז', בבית ספר חדש, עם חברים וחוקים חדשים, גיליתי את הילדים בכיתה ח', ו – ט'. הם היו מעניינים יותר, מצחיקים יותר, יפים יותר וגבוהים יותר. אני זוכרת איך כבר בשבוע הראשון ללימודים, היו לי המון חברים ובכיתה שלי, לא הכרתי אף אחד. המחנכת שלי לקחה אותי לשיחה ואמרה לי שאני מתחברת עם ילדים שלא מתאימים לי, אז הפסקתי לבוא לשיעורים שלה.

    זיכרון 20 – נתן

    נתן היה בכיתה ח', גדול ממני בשנה ותמיד השתרכתי אחריו ואחרי החברים שלו. היו לו עיניים ירוקות, שיער חום שנוטה לג'ינג'י ומלא שרירים. הוא היה קצת בריון והרגשתי נורא טוב עם זה שכמו כל אישה קטנה, אני מצליחה לעדן אותו. באחת ההפסקות הוא הושיט את ידו והחזיק את שלי, מול כל החברים שלו, הייתי בטוחה שהוא הציע לי באותו רגע להינשא לו. אחרי שבוע התנשקנו והיה לו ריח של תירס מהפה, אחר כך שוב – ושוב תירס.

    זיכרון 21 – לימור

    כשהבנתי שאני לא רוצה להתנשק איתו יותר, כבר הספקנו להפוך לחברים טובים וגם לימור, איכשהו, הפכה אותנו למשולש. באחת הפעמים בהן הלכנו לים עם גיטרות וסמים קלים, ראיתי שהם יושבים בצד ומתנשקים ולא הפריע לה הריח תירס. הרגשתי נורא נבגדת, גם אם ידעתי שאין לי זכות.

    זיכרון 22 – כיתה ח'

    לקראת כיתה ח', שוב עברנו דירה ושוב החלפתי בית ספר. זו הייתה תקופה כזו שלא יכולתי לסבול את ההורים שלי נושמים והכל נורא עצבן אותי. היו אז מבחנים פסיכוטכניים ורצו להכניס אותי לכיתה של חנונים, אמרתי שאם לא שולחים אותי לפנימיה – אני מפסיקה ללמוד ושימותו המחוננים. הייתי שם חודש ונורא התגעגעתי הביתה.

    זיכרון 23 – יואל

    יואל למד בפנימייה, הוא הגיע לארץ לבד, מצ'כוסלובקיה, אחרי ששני הוריו נרצחו. לא ידעתי, הוא דיבר עברית שוטפת. ערב אחד עשינו דאחקה: מישהו ניגש אל יואל ואמר לו לשאול אותי אם אבא שלי פסנתרן, יואל שאל ואני הרמתי סצינה ואמרתי לו שקטעו לאבא שלי את האצבעות במלחמה. חשבנו שיהיה נורא מצחיק כשהוא יתחיל להתנצל ואחר כך נגיד לו שעבדנו עליו. יואל התחיל לבכות ולרעוד, אחר כך המדריך אמר לנו שהוא ראה הרבה דברים כאלו במציאות. יום אחד, אחרי שהוא סלח לי, יואל סיפר איך ראה איש עם ראש ברחוב, אחר כך טנק ואז ראש מתגלגל על המדרכה.

    זיכרון 24 – פורים

    באותה שנה, הייתה מסיבת פורים ענקית באחד המועדונים בעיר (אחרי שכבר חזרתי הביתה). הכניסה מגיל 17, אבל לא באמת בודקים תעודות זהות ועם איפור ועקבים, זה נראה תואם. זו הייתה הפעם הראשונה בה הרגשתי ילדה גדולה, האמינו לי, שאני ילדה גדולה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (41)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      נשבע לך שאם הייתי כאן "בקפה" ואני לא (זה פשוט דורש יותר מדיי זמן) היית כבר הרביעית

      חוץ מזה על תדליקי אותי אני אשכרה מסוגל לעשות זאת מחייך. מכירה את המשחק PRINCE OF PERSIA? יש שם שעון חול שעוצר את הזמן...אם מביטים בך מספר רגעים..את עוצרת את הזמן. טוב הנה את רואה השעה 4:50 לפנות בוקר, כשהתחלתי לרשום היה 20:00.

        24/5/08 20:33:

       

      צטט: הראשון שאמר אמריקה.. 2008-05-24 09:26:34

      אף אחד לא אמר מילה על השלג המהמם שמכסה את הרקע בפוסט. אאח, אין כמו שלג טלוויזיוני המעטר הרים של מילים וירטואליות..

       

       

      צטט: _yuli_ 2008-05-24 09:19:53

      תמים

       

      דיי נו... תמשיך...

       

      צטט: הראשון שאמר אמריקה.. 2008-05-24 09:01:35

      אני חושב שזה היה הפוסט היפה ביותר שקראתי כאן.

       

       

       הכל טוב ויפה, אבל היי, כל עוד אני לא ברשימת השוות של הראשון שאמר, יש לי לאן לשאוף...

      אף אחד לא אמר מילה על השלג המהמם שמכסה את הרקע בפוסט. אאח, אין כמו שלג טלוויזיוני המעטר הרים של מילים וירטואליות..

       

       

      צטט: _yuli_ 2008-05-24 09:19:53

      תמים

       

      דיי נו... תמשיך...

       

      צטט: הראשון שאמר אמריקה.. 2008-05-24 09:01:35

      אני חושב שזה היה הפוסט היפה ביותר שקראתי כאן.

       

       

        24/5/08 09:19:

      תמים

       

      דיי נו... תמשיך...

       

      צטט: הראשון שאמר אמריקה.. 2008-05-24 09:01:35

      אני חושב שזה היה הפוסט היפה ביותר שקראתי כאן.

       

      אני חושב שזה היה הפוסט היפה ביותר שקראתי כאן.
        22/5/08 20:52:

       

      צטט: מור עובר 2008-05-22 19:09:01

      איזה כיף לבוא ליומולדת של'ך.

      שנה טובה,

      שכנת יומולדת

       תודה, מתי שלך?

        22/5/08 20:52:

      אין עליך, איך שאת עושה וואלים...

       

      (: 

      צטט: גב' מגונדרת 2008-05-22 18:45:44

      כוכב

      והאיחול ראי קישור בוואל בפייסבוק חח

       

       

        22/5/08 19:09:

      איזה כיף לבוא ליומולדת של'ך.

      שנה טובה,

      שכנת יומולדת

        22/5/08 18:45:

      כוכב

      והאיחול ראי קישור בוואל בפייסבוק חח

       

        22/5/08 16:21:

       תודה (:

      צטט: איתי33 2008-05-22 15:59:09

      מזל טוב באיחור קל

      ונהנתי מאוד לקרוא

      את מוזמנת לשתף אותי בעוד כמה זכרונות, הם היו מהנים מאוד לקריאה... :-)

       

       

       

       

       

        22/5/08 15:59:

      מזל טוב באיחור קל

      ונהנתי מאוד לקרוא

      את מוזמנת לשתף אותי בעוד כמה זכרונות, הם היו מהנים מאוד לקריאה... :-)

       

       

       

       

        22/5/08 09:36:

      זו ממש תחייתם של הפוגים, כאן, לנגד עיניכם... (:

       

      ולקנות זכרון? עזוב, השימוש אינו כרוך בתשלום וכל נזק שיגרם כתוצאה מהשימוש, הנו באחריותו הבלעדית של המשתמש.

       

      צטט: רני123 2008-05-22 04:16:44

      אני לא זוכר כלום, אפשר לקנות זכרון או שניים?

      נניח את 7. ואת 17. (אקראי).

      היה ממש נחמד להיכנס לתוך הזיכרונות שלך.

       

        22/5/08 04:16:

      אני לא זוכר כלום, אפשר לקנות זכרון או שניים?

      נניח את 7. ואת 17. (אקראי).

      היה ממש נחמד להיכנס לתוך הזיכרונות שלך.

        18/5/08 22:38:

       

      צטט: *or* 2008-05-18 05:40:00

       

      וואו!

      פיספסתי את המועד ביג טיימ

      אבל כל כך שמחה שהחיים לא נתנו לי לפספס אותך.. והם כמעט שכן, יו נואו..

      עושה רושם שרק אני קראתי את הזכרונות שלך בדפיקות לב מואצות ועם רצון לבכות (וזה לא המקום לפרט למה).

      אני מאחלת לך ליומולדת 24 (למרות שאני צריכה לצבוט את עצמי להשתכנע , למרות שיודעת שזה גילך) ובעיקר לכל החיים

      שיהיה לך טוב, רק טוב, המון טוב. שמר וגברת טוב יגורו אצלך בגוף בלב בנפש ובבית, תמיד.

       

      אוהבת אותך מאוד ובכלל לא צריכה להיות צמודה אליך בשביל זה.

      וזו הוכחה בפני עצמה שהחיים מפתיעים שניסים קורים.

      בעיקר כשלא מזמנים אותם והם קורים ברגעים הכי לא צפויים ולמי שבכלל לא מצפה.

      אז בנוסף, מאחלת לך לך המון כאלה, ניסים.

      מגיע לך ים וכגרירי החול שעל שפתו של דברים טובים.

      מזל טוב ילדה מדהימה.

      ע.

       

       

       

       

       תודה מותק, אנד דונט יו ביג טיים מי, יש לי תחושה שתהיה שנה נפלאה, לפחות כמו קודמתה.

        18/5/08 22:36:

       

      צטט: avitaleshel 2008-05-18 01:09:57

      יו, פספסתי בשעה ומשהו, דווקא שלשום עוד הזכרתי לעצמי לא לשכוח (כנראה לא עזר). אז באיחור קל- מזל טוב!

      שטויות, מזל טוב - זה מזל טוב, לא תכננתי לחסל אותו בשעה (: 

        18/5/08 05:40:

       

      וואו!

      פיספסתי את המועד ביג טיימ

      אבל כל כך שמחה שהחיים לא נתנו לי לפספס אותך.. והם כמעט שכן, יו נואו..

      עושה רושם שרק אני קראתי את הזכרונות שלך בדפיקות לב מואצות ועם רצון לבכות (וזה לא המקום לפרט למה).

      אני מאחלת לך ליומולדת 24 (למרות שאני צריכה לצבוט את עצמי להשתכנע , למרות שיודעת שזה גילך) ובעיקר לכל החיים

      שיהיה לך טוב, רק טוב, המון טוב. שמר וגברת טוב יגורו אצלך בגוף בלב בנפש ובבית, תמיד.

       

      אוהבת אותך מאוד ובכלל לא צריכה להיות צמודה אליך בשביל זה.

      וזו הוכחה בפני עצמה שהחיים מפתיעים שניסים קורים.

      בעיקר כשלא מזמנים אותם והם קורים ברגעים הכי לא צפויים ולמי שבכלל לא מצפה.

      אז בנוסף, מאחלת לך לך המון כאלה, ניסים.

      מגיע לך ים וכגרירי החול שעל שפתו של דברים טובים.

      מזל טוב ילדה מדהימה. 

      ע.

       

       

       

       

        18/5/08 01:09:
      יו, פספסתי בשעה ומשהו, דווקא שלשום עוד הזכרתי לעצמי לא לשכוח (כנראה לא עזר). אז באיחור קל- מזל טוב!
        17/5/08 20:17:

      תודה יפתי, אוהבת נשיקה

      צטט: kiramos 2008-05-17 18:02:58

      קוקי,

      רק בריאות.

      את השאר נקנה....

      אוהבת המון המון,

      תודה שאת את!

      מזל טוב!

       

        17/5/08 18:02:

      קוקי,

      רק בריאות.

      את השאר נקנה....

      אוהבת המון המון,

      תודה שאת את!

      מזל טוב!

        16/5/08 09:45:

       

      צטט: אורלי אידזון 2008-05-16 09:29:23

      בובי קטנטנה שלי, קודם כל שיהיה לך יום הולדת מתוק (לזה אני אדאג)!

      מבחינתי זהו גם יום לציון ה- 4 שנים שאנחנו בלתי מופרדות

       

      רציתי גם בהזדמנות נוצצת זאת, לומר לך תודה, ככה על הדרך. תודה על עוד שנה שהיית שלי (ובייבי, באמת שזה לא אוטינג , כולם מזמן כאן בטוחים שאנחנו ביחד)

       

      את האשה היפה ביותר שהכרתי בחיי ואני כל כך מעריכה ואוהבת אותך. והיות ואני חושבת שאף אחד לא יהיה ראוי לך נראה לי שאשמור אותך רק לעצמי לעולמי עולמים ונאמר:
      מואאאאהאהאהאהאהאהאהאהאהא!!! (זה היה צחוק מרושע כזה...)

       

      פיצית שלי אני אוהבת אותך מיליונים!!!!

       

      שיהיה לך יום הולדת שמחה ושנה שבה כל חלומותיך יתגשמונשיקה

       

      א.א

       

       

       מתגשמים, מתגשמים, אחד אחרי השני (:

       

      ואת, רציתי לכתוב משהו מצחיק על הזוגיות שלנו, אבל סאמ'ק, טוב? אוהבת אותך.

       

      י. ד אמותי

       

       

        16/5/08 09:29:

      בובי קטנטנה שלי, קודם כל שיהיה לך יום הולדת מתוק (לזה אני אדאג)!

      מבחינתי זהו גם יום לציון ה- 4 שנים שאנחנו בלתי מופרדות

       

      רציתי גם בהזדמנות נוצצת זאת, לומר לך תודה, ככה על הדרך. תודה על עוד שנה שהיית שלי (ובייבי, באמת שזה לא אוטינג , כולם מזמן כאן בטוחים שאנחנו ביחד) 

       

      את האשה היפה ביותר שהכרתי בחיי ואני כל כך מעריכה ואוהבת אותך. והיות ואני חושבת שאף אחד לא יהיה ראוי לך נראה לי שאשמור אותך רק לעצמי לעולמי עולמים ונאמר:
      מואאאאהאהאהאהאהאהאהאהאהא!!! (זה היה צחוק מרושע כזה...)

       

      פיצית שלי אני אוהבת אותך מיליונים!!!!

       

      שיהיה לך יום הולדת שמחה ושנה שבה כל חלומותיך יתגשמונשיקה

       

      א.א 

       

       

        14/5/08 23:11:

       

      צטט: אלדד_כספי 2008-05-14 22:03:11

      מזל טוב מישי!

       

       בקצב הזה אני אגיע לגיל שכבר דיי מביך לקרוא לי מישי (:

       

      תודה מותק, כיף שאתה מישי כזה... 

        14/5/08 23:10:

       

      צטט: אודידו 2008-05-14 21:36:37

      איזה יופי.

      מזל טוב, יולנדה.

       

      תודה מתק (: 

        14/5/08 23:09:

       

      צטט: israelsky 2008-05-14 16:42:59

      אני חייב לציין שבחרת בדרך מקורית להציג את הגיל - הרבה מזל טוב!

      לגבי זכרון מספר 17, כבר אמרתי לך בעבר מהי דעתי וכעת הכדור בידיים שלך כדי להוכיח לי שאני טועה קורץ

       

      בלי איומים, אה...?

       

      ותודה (: 

        14/5/08 22:03:

      מזל טוב מישי!

       

        14/5/08 21:36:

      איזה יופי.

      מזל טוב, יולנדה.

        14/5/08 16:42:

      אני חייב לציין שבחרת בדרך מקורית להציג את הגיל - הרבה מזל טוב!

      לגבי זכרון מספר 17, כבר אמרתי לך בעבר מהי דעתי וכעת הכדור בידיים שלך כדי להוכיח לי שאני טועה קורץ

       

        14/5/08 16:31:

       

      צטט: life3 2008-05-14 14:52:41

      ילדה גדולה שיודעת לכתוב. מגניב

       

      אשכרה, אני מזדקנת. תודה על המחמאות וההלצות (: 

        14/5/08 16:30:

       

      צטט: בי בן 2008-05-14 14:27:46

      המון המון מזל טוב אהבתי מאוד איך שכתבת א,רק אושר אהבה וכיף עד 120...מחייך

       תודה בי בן, איזה כיף זה ברכות...

       

      (: 

        14/5/08 14:52:
      ילדה גדולה שיודעת לכתוב. מגניב
        14/5/08 14:27:
      המון המון מזל טוב אהבתי מאוד איך שכתבת א,רק אושר אהבה וכיף עד 120...מחייך
        14/5/08 14:17:

      תודה, יש המון. מגניב

       

      צטט: הרופא 2008-05-14 13:26:43

       

      זוכר אותך! המון מזל טוב!!!

       

       

        14/5/08 13:26:

       

      זוכר אותך! המון מזל טוב!!!

       

        14/5/08 09:23:

      תודה רונדור, 24 - לא יודעת, נחייה ונראה. 23 היה לא רע בכלל.  

      צטט: rondor 2008-05-14 02:26:26

      מז"ט (:

      24.. תענוג של גיל..

      אין לי.. כשיהיו אביא כוכב למסיבה פה..

       

        14/5/08 09:22:

       זה יפה, שאתה יודע מה להגיד (:

       

      תודה! 

      צטט: rangil 2008-05-14 00:46:12

      פרץ נוסטלגיה מרתק ומרגש.

      מזל טוב ילדה.

       

        14/5/08 09:21:

       

      צטט: יריב גוטליב 2008-05-14 00:36:58

      מקסים. נעים להכיר ככה

       נעים נעים... 

        14/5/08 09:20:

      תודה (:

       

      לא, משעמם לא היה, גם עכשיו לא ויש לי תחושה שבמשך השנים הקרובות לא יהיה.

       

      מישהו אמר לי שאני מזל שוב ואני לא אמורה להתרפק ככה, וזה בדיוק הקטע, אני לא מתרפקת, אני פשוט זוכרת כי לא היה משעמם. גם נורא הלהיב אותי לקלוט פתאום שאני זוכרת, כי איכשהו ביום יום זה לא שם.  

      צטט: נמרוד הלוי 2008-05-14 00:33:07

      מזל טוב יולי! תיזכרי עוד, לא היה משעמם לרגע הא?

       

        14/5/08 02:26:

      מז"ט (:

      24.. תענוג של גיל..

      אין לי.. כשיהיו אביא כוכב למסיבה פה..

        14/5/08 00:46:

      פרץ נוסטלגיה מרתק ומרגש.

      מזל טוב ילדה.

        14/5/08 00:36:
      מקסים. נעים להכיר ככה
        14/5/08 00:33:

      מזל טוב יולי! תיזכרי עוד, לא היה משעמם לרגע הא?

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      _yuli_
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין