כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    נכנס מים יצא סוד

    11 תגובות   יום רביעי, 14/5/08, 10:34

    כשהייתי קטנה הייתי בטוחה שהר תבור הוא האח שלי. כן, אני יודעת שזה נשמע מופרך, אבל מסיבה מסוימת הרגשתי חיבור עמוק, כמעט משפחתי להר הירוק הזה (או כך לפחות אני זוכרת שהוא נראה. ואולי זו פשוט דרכי לחפש סיבה לחיבור העמוק הזה ביני לבין גוש ענק של אדמה המיתמר לו למי יודע כמה מאות מטרים, בעוד אני חוצה בקושי את המטר הראשון שלי).

    למה בעצם אני מזכירה את זה כרגע? מכיוון שלמשפחה ה"גיאוגרפית" עומדת להתווסף כפי הנראה אחות - ימת הכינרת. אם לא הצלחתי להרים מספיק גבות עד כה, לדעתי כרגע נרשמה מגמה דמוית מתיחת-פנים ברחבי הארץ. ושוב, לא איבדתי את שפיותי. אני פשוט מוצאת את אותו חיבור עמוק עם זו הנמצאת כמעט על סף הקו האדום (עליון או תחתון פחות חשוב.  אדום הוא צבע מסוכן בכל מקרה). במהלך השנה האחרונה נרשמו אצל שתינו כמויות מסוימות של משקעים. אמנם לא משהו להתמלא ממנו, אבל בהחלט משהו שהיה יכול ליצור אצל שתינו תחושה אופורית שהנה דברים עומדים להשתנות, ואוטוטו נפתחות עלינו ארובות השמיים, ועבים עמוסים לעייפה ימטירו עלינו גשמי-ברכה. אך ככל שנקפו הימים, חלחלה בשתינו ההבנה האיומה שהשנה לא נרווה נחת (משחק מילים קטן).

    הייתי בכמויות של תצוגות, השקות, פתיחות חגיגיות ושלל אירועים, השתתפתי בלא מעט הפקות אופנה; יצאתי למסעות-קניות עם כאלו או אחרים. עשיתי דברים. יצרתי. אבל הנה, תמה השנה, ו'פתאום' אני מגלה שאפילו עם השלגים שיימסו בחרמון, לא אצליח להעלות את מפלסי מעבר לאותו קו אדום ארור.

    הכנרת היוותה השראה עבורי לסוג אחד של פתרון – הפחתת השאיבה. לכן, כבר שבועיים כמעט שלא יצאתי מהבית. עוצר. אין שאיבה. אפילו לא שאיבה של איזו כוסית קפה קטנה במקום ההוא של הזקנים שאני כל-כך אוהבת (יש לי חיבה עזה למקומות שממוצע הגיל בהם לא יורד מ-70). טוב נו, אם להיות כנה עם עצמי, אתכם ועם חשבון הבנק שלי, בכל זאת יצאתי מהבית. היו הפקות קטנות שבהן השתתפתי בשבועיים האלו. וכן, קניתי מים בטעם תפוח בכל אחת מהפעמים הללו. ואפילו אכלתי איזו מנה-טעות של צ'יפס-טעות באיזו מזללת-טעות באמצע שום-מקום.

    וכמו המדינה שלנו, ביחסיה מול הכנרת, חשבתי גם אני על פתרונות כגון התפלת-מים. לקחת מים, שבאופן כללי אפילו ג'וק מיובש לא היה מסכים לשתות, לעשות להם איזה מין משהו שכזה, ולהפוך אותם למים ראויים (ותודה ל"הישרדות" שהותירה אחריה משמעות כה חיננית לתואר "ראוי"). מים שאפשר לעשות איתם דברים נוספים מלבד זרם-ביוב עתיר-ערבסקות צבעוניות ושמנוניות.

    אז התחלתי להנחות סדנאות סטיילינג. שזה פתרון מתוחכם (לפחות לדידי). כי ככה אני משתמשת בשני משאבים שעומדים לרשותי מבלי לגרוע מהמשאב אותו אני מעוניינת לשמר: אני עושה שימוש גם בכובע ה"מדריכה" שלי (כן, יש לי כובע כזה. הגיע לרשותי אחרי הרבה מאד שנים והרבה מאד קבוצות של ילדים מרוצים ברחבי הארץ...ולא, אני לא סוג של יובל המבולבל), וגם בכובע הסטייליסטית שלי (אני לא צריכה להרחיב כאן, נכון?), וכל זאת מבלי להפסיק להשתתף בהפקות האופנה שכה יקרות לליבי.  

    אם יכופפו את ידי לאחור, יאיימו עליי באיומים קשים וימנעו ממני אוכל (כולל צ'יפס-טעות) לפרק זמן ממושך, אודה – אני אפילו נהנית מזה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/5/08 23:41:
      תודה על כוכב 8 הנסתר...
        19/5/08 02:10:

       

      צטט: ניקיטה רנא 2008-05-19 00:08:48

      אהבתי את הכתבה שלך... ממש... מאחלת לך הצלחה במה שאת עושה

      ותיאור ניפלא להסתכל בו הבאת פה.

      שבוע ניפלא. 

      תודה יקירתי,

      ושבוע נפלא גם לך,

      מלא בנקודות הסתכלות נפלאות...

        19/5/08 00:08:

      אהבתי את הכתבה שלך... ממש... מאחלת לך הצלחה במה שאת עושה

      ותיאור ניפלא להסתכל בו הבאת פה.

      שבוע ניפלא. 

        15/5/08 13:20:
      תודה לך, בלונדינית יקרה, על הכוכב-בסתר
        14/5/08 20:06:

       

      צטט: נועז גולן 2008-05-14 19:31:30

      אהבתי

      בעצם

      קראתי ואוהב

       

      שמחתי

      בעצם

      הפנמתי ושמחה

      מחייך

        14/5/08 19:31:

      אהבתי

      בעצם

      קראתי ואוהב

       

        14/5/08 14:27:

      אה כן, וגם המון תודה גילו, על הכוכב ועל בכלל.

      וגם תודה לשתי המככבות בסתר האחרות.

       

        14/5/08 14:26:

       

      צטט: gilux 2008-05-14 14:04:28

      מי כמוך יודעת שמי כמוני מבינה....

      אוהבת אותך... ותחזיקי מעמד, כי הבטחנו למימי!  נשיקה

      נוצר פה רגע של דרמות אמריקאיות קורעות לב...

      "אווווו" גדול נשמע ברחבי תבל.

      אוהבת אותך גם...

      נשיקה

        14/5/08 14:25:

       

      צטט: שלומית ס. 2008-05-14 13:12:09

       

       

       

      מתוקה ...

       

      כתבת מקסים ..

       

      תמשיכי להדריך בסטייל !!!

       

      והכי תמשיכי ... לכתוב

       

      המון תודה...

      מנסה להמשיך...

      מרגישה כמו האישון הזה שהוספת שהולך-והולך-והולך ובעצם לא מגיע לשום מקום (רק שאני בחיים לא הייתי חובשת כזה כובע מזעזע...צוחק)

        14/5/08 14:04:

      מי כמוך יודעת שמי כמוני מבינה....

      אוהבת אותך... ותחזיקי מעמד, כי הבטחנו למימי!  נשיקה

        14/5/08 13:12:

       

       

       

      מתוקה ...

       

      כתבת מקסים ..

       

      תמשיכי להדריך בסטייל !!!

       

      והכי תמשיכי ... לכתוב

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      yael rozenvald
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין