אני כל כך לא מתרגשת מפרחים...

קיבלתי כל החיים שלי אולי פעמיים זרי פרחים. ובגלל שהאירוע היה כל כך נדיר זה גרם לי להרגיש משהו.

אבל אם פרחים היו משהו שגרתי שאני מקבלת בכל יומהולדת, הם לגמרי לא היו מרגשים אותי.

ועוד דבר שאני לא מבינה למה הוא טוב, זה קניה של פרח אחד, מהמוכרים האלו שמסתובבים בבתי קפה.

מה בדיוק אני אמורה לעשות עם פרח בודד? לתקוע אותו על דש הבגד? :)

מילא זר פרחים...

ברור לי שהפרח הבודד לא הומצא לטובת הבחורה, אלא לטובת הגבר שירשים אותה כשהוא יקנה לה את הפרח המיותר הזה :)

הבחורה תגיד "וואו! איזה מתוק אתה!" ושניה אחר כך, תזרוק את הפרח לפח :)

פעם אני וחברה ישבנו בבית קפה שכל ערב היה עובר בו מוכר פרחים מנג'ס, שהיה לוחץ על הבנים לקנות לבנות פרח, באמצעות טקסט קבוע :

"פנק אותה! קנה לה פרח! שחק אותה ג'ון טרבולטה!"

יחד איתנו ישב בשולחן מישהו שפלירטט איתנו, וקנה לשתינו פרחים, איזה ג'נטלמן! :)

מאוחר יותר כשהלכנו ברחוב עם הפרחים, אבל נטולות הג'נטלמן, עבר מולנו זוג אוהבים.

הגבר שאל אותנו בכמה אנחנו מוכרות לו את הפרחים,

האמת היא שהיינו מוכנות לתת לו אותם גם בחינם, כי סתם נתקענו איתם ביד, אבל אם הוא כבר הציע לשלם...

אז מכרנו לו את הפרחים שקיבלנו מהג'נטלמן,

כמה רומנטי מצידנו!

(אבל ברור שאם הג'נטלמן היה עדיין לידינו, לא היינו נפטרות מהפרחים שלו...)

בקיצור, אם מישהו רוצה לרגש אותי, שלא יביא לי פרחים, אלא אם הם עשויים משוקולד...

(ולא כזה מהסוג שפיצי מכין, אם אתם מבינים אותי...)

בפינת הסטרנגלרס היום: la folie

אחד השירים היותר מיוחדים שלהם, ובין הבודדים שהם שרו בצרפתית.

אם התרגום שקראתי לשיר הזה מדוייק, אז הוא שר על סטודנט שמשתגע ואוכל את חברה שלו מרוב שהיא מתוקה :)