כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ציור שמן על בד של האמן יעקב גבאי

    ציור נוף של חומות עכו העתיקה. שמן על בד 80x65 ס"מ, של האמן יעקב גבאי.

    ארכיון

    תגובות (11)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      29/5/08 16:35:
    אני לא יודעת של מי הדואר. של המשוררת או של הצייר? בכל אופן שניכם מזכירים לי את טרנר הצייר האנגלי מהמאה התשע עשרה או השמונה עשרה. רוצה להיות בקשר איתכם.
      25/5/08 19:54:
    מקסיייייייים!
      24/5/08 19:21:
    שמעתי על התערוכה המוצלחת שלך*
      23/5/08 15:50:

    אכן זיווג נהדר

    תודה לשניכם

    ריגשתם!!!

      18/5/08 20:07:

    יעקב היקר,

    שמחתי שיהודית בחרה בציורך המדהים ביופיו.

    כמה אני גאה שאני מכירה אותך

    וכמה אני גאה בהכירי את יהודית מליק ישורן

    וכמה אני שמחה שנמצא "הזיווג" המתאים בין המילים לשיר.

    כוכב לכוכב.

    רפאלה

      16/5/08 23:27:
    מקסים !
      14/5/08 19:53:
    השילוב של שיר וציור מקסים כשלעצמו. הרעיון של שיתוף פעולה אמנותי כזה מרגש. יפה לכם כך.
      14/5/08 17:30:
    כוכב לזריחה...
      14/5/08 15:59:

    זריחה קסומה.

    ציור מדהים!

      14/5/08 15:58:
    כמה יפה (השיר והציור כאחד).

    יעקב גבאי, אתה מוזמן להכניס את הציור שלך  לאתגר שלי

    תודה יהודית 

    ציור של זריחה לשיר שלך......

    11 תגובות   יום רביעי, 14/5/08, 12:40

    כשקראתי את השיר זה התאים לי לציור שלי של נוף חומות עכו העתיקה בזריחה.

    צטט: יהודית מליק-שירן 2008-05-14 12:09:28

    אתגר לאמני הקפה

    השיר שלפניכם מחפש ציור.

    מי שמתחבר אל צבעי המילים מוזמן להעלות כאן את ציורו.

    השיר נכתב באמצע שנות השמונים, עת הייתי עורכת המדור הספרותי של עיתון הסטודנטים "פסק זמן" באוניברסיטת חיפה. שלא תתבלבלו, אני לא מחפשת לינק, אני מחפשת ציור והשיר מיועד גם לאוהבי המילה הכתובה.

     

    רְשָׁמִים מִתַּעֲרוּכָה 

    בִּנְגִיעַת מִכְחוֹל רַכָּה שֶׁל צֶבַע

    נִמְתָּחִים מַרְאוֹת הָעִיר הָרְדוּמָה

    וְהַמְּנֻכֶּרֶת. 

    וְהָאָמָּן חוֹוֶה סְעָרָה אַקְלִימִית וְאוֹתוֹתֶיהָ

    צוֹבְעִים אֶת הַבַּד בְּאוֹר פָּנָסִים

    וּבְאוֹר שֶׁל זְרִיחָה. 

    הַחֲוָיָה הָאִישִׁית הַזֹּאת כִּמְעַט בִּיוֹגְרָפִית

    וְהַמֶּרְחָב הַאֶפְקְטִיבִי שֶׁלָּהּ - - -

    הַמֶּרְחָב הַזֶּה,

    נִמְתָּח מִגּוּפוֹ שֶׁל הָאָמָּן.

     

     

    *מתוך "צבעי שכחה",שירים, הוצאת עקד. 1989. הדפסה שניה.

    *כל הזכויות שמורות ליהודית מליק-שירן ולהוצאת עקד.

     

    דרג את התוכן: