ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
נתחיל עם זה שבהשכלתי, אני בכלל מהנדס בניין... אבל כל חיי רציתי להגיע למקום שבו יש משהו שאינו דומה לחיים היומיומיים שלנו, לבמת התיאטרון או אולי לקולנוע.
בגיל 28 (הגיל שבו בני האדם כבר אמורים להיות אנשים רציניים, לא?), החלטתי "לזרוק" את המקצוע הרציני והמלומד שלי, ונסעתי למוסקבה כדי לנסות ולהתקבל לאקדמיה היוקרתית לבימוי ומשחק ברוסיה ("גיטיס").
למה אני מספר על לכם את כל זה?
כי הדרך שבה התקבלתי ללימודים, יכולה לעזור לי להעביר משהו, שאני מאוד מתחבר אליו בחכמת הקבלה.
מאוד רציתי להתקבל ללימודי המשחק, אבל על כל מקום אחד בפקולטה התחרו 30 איש! ואני, מי אני, שאני חושב שאני יותר טוב מכולם?
אבל הרצון שלי לשחק היה כל כך חזק, שבכל זאת החלטתי לנסוע לשם.
דבר דומה קורה גם לאדם שרוצה לגלות את העולם הרוחני. הוא לא יודע מה קורה שם. הוא לומד מספרי הקבלה המקוריים, לפעמים הוא חושב שהוא יודע או מבין משהו, אבל בדרך כלל, הוא לא כל כך מבין מה כתוב בהם.
"בעל הסולם", שהיה מקובל ענקי שחי בארץ באמצע המאה ה-20, כתב, שאנו לא צריכים בהכרח להבין מה כתוב בספרים, אלא רק להשתוקק להרגיש דרכם את מה שקורה לנו.
ואם הרצון שלי מגיע לשיא, לרמה מספקת, אז מקבלים אותי, ואני נכנס לשם, לעולם הרוחני.
וכך, אני מוצא את עצמי עומד שם, במבחני הקבלה, לפני גדולי הבמאים והשחקנים ברוסיה, אנשים מפורסמים שכולם מכירים, ואני חושב לעצמי: "מה אני עושה עכשיו?, הרי אני לא יודע לשחק".
ופתאום, בזכות הרצון הגדול שלי, התחלתי לשיר.
שרתי בלוז כלשהו, בשפה שהיא כאילו אנגלית. אז, לא ידעתי לדבר אנגלית. אבל כל כך רציתי לעשות את זה. ואני לא יודע לשיר, וגם לא יודע אנגלית, לא יודע כלום. אבל אני עומד מולם ומתחיל לשיר: "או סוריי, זוו דו אדנרו סקטו...", ואני בטוח במה שאני עושה. אני בטוח שאני אנגלי או אמריקאי, "או וואו באוו, סו ...".
כל זה היה לפני 19 שנה, ואני זוכר את זה כאילו זה קרה אתמול...
כך התקבלתי ללימודי המשחק.
דבר דומה קורה גם בתהליך הרוחני, כי ברוחניות הדבר החשוב ביותר הוא הרצון. האנשים שרוצים להגיע לרוחניות, עובדים הרבה מאוד דווקא על פיתוח הרצון שלהם, כך שהרצון הזה יהיה הדבר החשוב ביותר בשבילם.
ואחרי שהרצון שלהם גדל במידה מספקת, מחליטים שם, אם אפשר לומר כך, ש"אפשר לקבל אותו".
רק היום אני מבין, שהמשחק הוא בעצם שלב ביניים, בדרכי למשהו נעלה יותר..
ברצוני להמליץ לכם על המגזין "קבלה לעם" שם אני מפרסם טור קבוע:
קבלה לעם הינו מגזין ייחודי העוסק בחכמת הקבלה ובמשמעות החיים. המגזין מקיף קשת רחבה של נושאים אקטואליים הנוגעים בחיי היום יום שלנו.
מטרת המגזין היא להציג דרך חדשה ומעניינת להסתכל על החיים. דרך זו מוצגת לקורא באמצעות כתבות מרתקות בנושאי זוגיות, חינוך ילדים, החיפוש אחר האושר, מגמות עתידיות, מדע פופולארי וכן התייחסות לאירועים אקטואליים ועוד.
לצפייה במגזין לחץ כאן
|
Saloon
בתגובה על שנה טובה - התחלה מתוקה
מכבית- coach לכתיבה
בתגובה על המשפחה שלי
ענבר מגן
בתגובה על תמונה נוספת של המשפחה..
laga
בתגובה על שונאים, סיפור אהבה
אורן בן יאיר
בתגובה על למה אני משחק?
בס"ד ישעיהו גלינסקי
בתגובה על כאיש אחד בלב אחד נצעד קדימה
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
תחזית |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות קולנוע |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
ספרים
|
תגובות (40)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שום דבר לא קורה במקרה...
*
כל כך נכון...לרצות באמת עם כל התשוקה...מנסיון, אכן, כל שהיה רצון אמתי התגשם.
הרצון נירקם ממקום של הודיה ואז באה השימחה ורטט הרצון מתגבר ובא לעשייה.
הפוסט שלך חשוב...
ראשית קטונתי מלאבחן או לסווג וכולי מלא הערכה אך חושש מהקבלה
אתה בשינוי תמידי שגורם רק טוב
בגיל 28 עזבת את הבניין ופתחת קריירה חדשה
בגיל מאוחר עשית עליה לארץ זרה, חמה, ללא שפה
ובגיל נוכחי גילת את הקבלה והדת היהודית
אתה יכול לשכפל או לייבא עוד אנשים כמוך ?
סשה יקר.
אני מכירה אותך , מרחוק, מהשנה הראשונה שעלית לארץ
היה בך ניצוץ יחודי שהלך והתפתח.
אתה מקרה נדיר שהאריזה כה תואמת את התוכן.
מעריכה ומוקירה את שחלקת איתנו.
הרבה בריאות לך ומשפחתך
תודה
לבנה
תודה סשה
אהבתי את הדרךבא הינך פוסע .
ואכן אין כמו ניסיון חיים על מנת להעביר את המסר .
אכן לימוד הקבלה הוא חשוב והקריאה שלך חשובה לא פחות .
ברוך אתה על שהינך אתה.
חזק ואמץ אח יקר.
מאנייה באהבה.
אני עם ידידי מלמעלה- הכותרת לא הייתה צריכה להקרא- למה נהיית שחקן" אלא יותר משהו בסגנון "הקשר בין הצלחה בעולם התיארטרון והקולנוע לבין התעמקות בעולם הקבלה".
מפרגנת על הצלחתך בשניהם. אני אולי לא מבינה כל כך גדולה בקבלה אבל בטח שלפעמים תוהה בשאלות הנשגבות מבינתי,שאלות פילוסופיות ברומו של עולם.
זה כייף וזה תורם להתפתחות.
שתף בתובנות, אני אשמח
טל
ושיהיה שבוע מקסים
תודה אנשים יקרים.
סשה,
הסיפור שלך מאוד הרשים אותי.
הרבה הצלחה בהמשך הדרך!
כל הכבוד על האומץ לעשות את השנוי.קודם כל שנוי במקצוע, ואז , ועוד עם מקצוע כזה, לילות לארץ. לשחקן , השפה משמעותית כל כך, והמבטא והדיקציה.
ואז ההתקרבות לקבלה.
והכתיבה בשפה העברית.
באמת, צריך הרבה כשרון, אומץ ואמונה. בעצמך.
אבל זה עדיין לא מסביר למה אתה משחק.
אז,
למה?
אתה מאמין במזל?
סשה קראתי בעיון רב
הלכת בעקבות הכוח היוצר שבך והגשם חלומותייך
כל הכבוד לך
בהצלחה
ב"ה
כמו שנאמר:
"יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, ה' צורי וגואלי".
אמרי פיך והגיון לבך
הפכו לרצון
רצון שתגשם
וכולנו הרווחנו מכך.
ה' מרוצה כשאדם מגשים את עצמו.
תצליח
אילנה
אתה באמת שחקן מצוין. השאלה אם הרוחניות הקבלית מתנגשת או מקבילה למשחק.
אתה שינית מקצוע בגיל 27. תרשה לי רק להגיד לך שאני התחלתי להעיז לכתוב בגיל 55. ואני מקווה שאמשיך להתפתח.
זה הצורך ולא הגיל. בהצלחה גדולה לך
סשה,
קראתי בענין רב.
מרשים.
מסכימה איתך!!!!
ולך סשה יקר,
לא מספיק כוח רצון אם אין שם גם כישרון,גם מזל,
וגם איך להגיד לך את זה בעדינות,מראה חיצוני שבהחלט פותח דלתות.
הדרך שלך היא עוד דוגמא לרוחו של האדם:
לעולם אינה מתקבעת, ותמיד עוברת שינוי...
והלמידה?
אנחנו לעולם לא מפסיקים ללמוד!!!
אני לא מבינה בקבלה, אבל הסיפור שלך הוא מדהים. בן אדם שכבר יש לו מקצוע, השקיע בלימודים ועזב הכל והלך אחרי הלב.
אתה בן אדם כל כך מיוחד ואמיץ. אני מקווה שאתה יודע עד כמה מיוחד אתה ועד כמה פחדנים רובנו (כולל אני) ולא היו עושים צעד כזה.
כל הכבוד לך. מגיע לך כל ההצלחה, כי העזת והלכת אחרי הלב. והכי יפה זה שלא חשבת על מה יגידו אחרים ולמרות שהבנת שהסיכוי שלך קטן, בכל זאת ניסית.
רק כבוד!
חזק ואמץ סשה!
אתה אדם מוכשר
אני אוהבת לראות אותך על הבמה... אתה פשוט כובש!
שולחת חיבוק לחיזוק
ונשיקה
יכולה להזדהות. גם אני נטשתי בגיל 27 את מקצוע הרוקחות לטובת לימודי צילום ואמנות שלא היה לי כמעט שמץ של מושג לגביהם.התקבלתי ללימודים בלונדון ונסעתי ( למורת רוחו של אבי)
אמנם חזרתי לאחר שנה אך המשכתי את הלימודים בארץ. היום יש לי גלריה לצילום. אני יודעת כמה זה קשה לעזוב הכל וללכת אחרי משהו " אחר לגמרי" .לשנות פאזה.כמה כח רצון צריך ואמונה בדרך שלך ואני עדיין נלחמת..
מקסים שמצאת את האושר בקבלה.
סש...
תמיד מתפעלת ממך..
כשחקן -זוהי דמותך הראשונה שנגלתה מולי...
אי אפשר לשכוח את "חלום ליל קיץ" ועוד רבים וטובים...
בהמשך אהבתי את מה ששמעתי..
את מה שהצלחת להעביר באישיותך על הבמה ומחוצה לה..(דרך ראיונות..ורעיונות)
תודה.
וגם כאן, בסיורך אל זכרונות העבר, בחן שכה אופייני לך, חולק את חוויותיך, מאיר את המעגל באישיותך הנעימה.
ואכן...מרצון.. מבחני קבלה דרך ה"גשר"....אל האור..אל הקבלה...
תודה רבה..
אינה
סשה סיפור מעניין עם מושר השכל.
וכנראה שבנוסף לכך שאתה מוכשר
אלא שיש לך כח רצון ואפילו אומץ לב.
תודה .וגם על הידיעון.שמרתי במועדפים.
כיכבתי לערב נפלא.
אבי
אתה שחקן מוכשר מאין כמוך!
כל הכבוד לך על האומץ ועל הנחישות. בארץ ישראל לא קל ובטח שלא לשחקן ואתה עושה את זה ובמצוינות שאין שני לה. הרגישות שאתה מעביר על המסך מציאותית עד כאב לעיתים.
אל תפסיק!
כל מה שאנחנו עושים הוא משהו בדרך לדבר נעלה יותר. המצב הזה הוא רק דרך גשמית. מאחורי כל זה יש המון...
אני שמחה שלא פרשת מחיי המשחק, כשהגעתי לקטע בסרט (שפירסמת כמה פוסטים אחורה) שהרב צריך לומר לך האם כדאי לפרוש מחיי הבמה - חששתי שהוא יעודד אותך לפרוש. כי אז הייתי כועסת עליו. כי לא זו הדרך. כי אם אתה עושה משהו כדי להגיע לליבותיהם של אנשים - אתה כבר עושה עבודה רוחנית מאוד. מבין את כוונתי?
הכל זה דרך. לא תהיה נקודה שנגיע ונאמר - הגענו.
לא הכל בטל ומבוטל בפני הרוח, אין שחור או לבן, לכן ברא לנו לב ושלל רגשות.
בהצלחה, מה נשאר לי להגיד!
נ.ב.: אתה בן 51???? (:
שלום
נראה לי שהכותרת לפוסט שלך אמורה להיות אחרת..
הבנתי איך הצלחת מול כולם בזמן נתון, ואיחולי..
אבל בעיקר מצאתי כאן קריאה להתעניין בקבלה
נכון, תמיד יש מקום להתלבטויות וספיקות, אבל כמו כול אדם בוגר!
וכול הכבוד לך שעשית את זה – נסעת למוסקבה, לגיטיס - איזה אומץ!!! עכשיו בזכות זה יש לנו תענוג לראות את המשחק שלך בהצגות. ומשהו נכון – רצון שלנו מקדם את העולם ונותן לנו אפשרות להתקדם!לא זו הדרך.
הקבלה זה לא קלפי טארוט.
מרינה ?
לא הבנתי כלום.
סשה, קודם כל גיל 28 הוא עדיין לא גיל בו האדם אמור להיות "מיושב" בדעתו. לפי מחקרים רבים זה בדיוק הגיל של גיל ההתבגרות. כמו בגיל ההתבגרות גם ב 28 עדיין מחפשים את עצמנו.
לפי הרזומה לפמדת הנדסה אז אני בטוחה כי בגיל העשרה לא מרדת את מרד הנעורים, נכון ?
לכן המרד הגיע מאוחר.
אפשר להגיד כי לשימחתנו בחרת בסופו של דבר במקצוע הנכון לך ולנו גם יחד. תענוג לראות ולשמוע אותך.
גמני ממרומי גילי 40 רק בשנה שעברה סיימתי את התואר. גיליתי עולם שלם שלא ידעתי עליו.
הכי חשוב להיות מאושר ושלם עם החלטות שאנחנו לוקחים בחיים.
אין דבר העומד בפני רצון