פוסטים אחרונים
- מדינה בחיסון 19/8/13
- לגדול 11/8/13
- מילים מילים...יותר טובות מכל דבר אחר 4/8/13
- ילדי הכאב - בעקות סופר נני, .12.8.2012 13/8/12
- פיצה. השילוש הקדוש. טעימטורף!!!!!!!!!!!! 4/7/12
- ציצים? חסל...הגיע זמן התמ"ל! 25/6/12
ארכיון
הסיגריה האחרונה שלי
קמתי בבהלה, הרגשתי מחנק. "תיזהרי", הוא אומר לי, "תפסיקי לעשן את הסגריה הזנותית הזו". "טוב", אמרתי, "אני מפסיקה".
גם אתה, תפסיק לעשן את החיים המעושנים שלי. תפסיק לשאוף אותי באכזריות המעודנת שלך.
הוא קם. לא דיבר. נתן מכת אגרוף על שולחן בית הקפה. אנשים שומעים, רואים, נועצים עיניים. אז נעצתי גם אני. סיגריה מעושנת בפי השותק.
הוא הלך. שיילך. עצוב לי אם יחזור. יהיה מעושן מידיי.
אני אוהבת את הסגריה הזאת. הלוואי והוא היה הסגרייה שלי. היא נגמרת בסוף, נעלמת. אני מכבה אותה חזק חזק במאפרה ומדמיינת שאני מכבה אותו. את הסיגריה האחרונה שלי.
|
פרופיל
מילים מדברות
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מבחינתי הוא שרוף
זה עזר?
לדמות אותו לסיגריה אני מתכוון.
סוף סוף פוסט של פרידה- ללא קיטש ושמאלץ, יפה.
מתנצלת שלקח לי כ"כ הרבה זמן.
כן, צריך לנצל את האויר הזה למקומות שבהם אנחנו באמת יכולים לנשום. למקומות שנותנים לנו לחיות באמת, למקומות שלא מסרסים אותנו ונותנים לנו להרגיש את החיות שבנו.
בקיצור, סיגריות זה מגעיל אותי.
טוב, מקסימום ווג אחת ביום...
(סיגריה, לא קופסה).
בהחלט.
גמילה זה טוף.