כותרות TheMarker >
    ';

    איך להפסיד מיליונים מבלי להתאמץ

    בשנים האחרונות אנו נחשפים לזרם הולך וגובר של סיפורי הצלחה של יזמים ש\"עשו את זה\". העיתונות הכלכלית, מגזינים, עיתוני סוף השבוע ואף סדרות טלוויזיה אשר עוסקות כולן ביזם המצליחן ובהצלחתו. אך מה לגבי כל אותם יזמים אלמונים אשר ניסו ולא הצליחו? כל אלה שחלמו ונלחמו ולבסוף נכשלו? מי יספר את הסיפורים שלהם?

    בבלוג זה אציג מיזמים כושלים החל משלב הרעיון ועד הכשלון הבלתי נמנע. מטרתו הראשונה של הבלוג היא ביצוע Case Studies לכשלונות והבנת הטעויות שנעשו וכיצד ניתן היה למנוע אותן. מטרה נוספת ואולי חשובה יותר היא ביסוס קהילה אשר מעבר לידע שתתרום לאותם יזמים גם תספק להם תמיכה ותסייע להם לשאוב את הכוח למיזם הבא.

    כל מי שחושב שיש לו הארות או רעיונות כיצד ניתן היה למנוע את הכשלון, מוזמן להגיב ולתרום מהידע והנסיון שלו.

    מיזם 1: השכרת סרטים על רכבות בפינלד

    3 תגובות   יום רביעי, 23/5/07, 00:20
    בפוסט זה יובא סיפורו של א., יזם צעיר עם רעיון מבריק, שנכשל כשלון חרוץ*

    *מפאת אורכו של הסיפור הוא יובא בשלושה פוסטים.

    פרולוג

    כשנחתתי בפעם הראשונה בהלסינקי, בדיוק התחילה זריחה. לא סתם זריחה, אלא זריחה של שמש שלא תשקע כל הקיץ. במונית משדה התעופה למלון הסתכלתי על הקרניים הראשונות של השמש שמנצנצות על המדרכות והעצים הקפואים ושאלתי את עצמי האם זה שחר של יום חדש בחיי? האם כאן מתחילה הדרך שלי להצלחה? אז זהו. שלא.

     

    לידתו של רעיון

    הכל התחיל בערך שנתיים קודם לכן, כשהייתי בנסיעה מטעם העבודה לניו-יורק. היה לי קונקשן של שבע שעות (?!) באמסטרדם וחשבתי לעצמי שזה די והותר זמן לבילוי בעיר. עזבתי את שדה התעופה והלכתי לקרוע את העיר. מה לא עשיתי - מוזיאונים, בתי קפה, דאם סקוור, עוד מוזיאון, עוד בית קפה, ארוחת צהריים ויאללה חזרה לשדה. הגעתי לשדה ונותרו לי חמש שעות שלמות להרוג עד הטיסה. נהדר, חשבתי לעצמי והתחלתי לתור את החנויות בדיוטי פרי. אחרי שעה וחצי כבר כאבו לי הרגליים וכל מה שרציתי זה להיות כבר במטוס בדרך לניו-יורק. ואז התחלתי להצ'תעמם. כבר חרשתי את כל שדה התעופה, עשיתי צ'ק אין וחיכיתי בשער ועדיין היו לי כמה שעות להרוג.

    אז זה קרה. פתאום הבליחה לי בראש מחשבה כמה נהדר היה יכול להיות אם היה בית קולנוע בשדה שבו הייתי יכול להרוג את השעות האחרונות! כל כך גאוני, כל כך טריוויאלי. איך לא חשבו על זה קודם! 

     

    שלב ראשון – בדיקת היתכנות

     לאחר שחזרתי מניו-יורק, התחלתי לבנות מודל עסקי ולבצע בדיקות היתכנות. כבר בהתחלה שיניתי את הקונספט מהקמת בתי קולנוע בתוך השדה להשכרת סרטי די.וי.די עם מכשירים ניידים מתוך דוכן קטן בטרמינל הנוסעים במעבר. קניתי מחקרים ודו"חות סטטיסטיים של שדות תעופה גדולים באירופה, בניתי מודל כלכלי באקסל והתחלתי להזין לתוכו את הנתונים. תחזית ביקושים, מחירים, עלויות, מבנה הון – הכל שוקלל לתוך המודל. את התוצאות הצגתי בצורת דו"חות רווח והפסד, תזרים מזומנים ומאזנים לחמש שנים קדימה. התוצאות נראו מבטיחות גם בתרחישים הגרועים ביותר שניסיתי. זהו זה, חשבתי לעצמי. אני מרים את זה ופורש.

     

    שלב שני – תכנית עסקית

     לאור ההצלחה המובטחת, התחלתי לכתוב את התכנית העסקית של המיזם. אסטרטגיית הצמיחה הייתה מבוססת על השקעה חוזרת של תז"מ פנוי בפתיחת נקודות מכירה בשדות תעופה חדשים, תוך שמירה על יחס קבוע (ואפילו שמרני) של חוב להון עצמי. היעד הראשון שסימנתי היה שדה התעופה הית'רו בלונדון שהוא ה- Hub airport הגדול ביותר באירופה עם למעלה מששים מליון נוסעים שעוברים בו מדי שנה.

     

    שלב שלישי – משקיע

     עם השלמת כתיבת התכנית העסקית, פניתי לאחד ממכרי שהוא שותף באחת מפירמות ראיית החשבון הגדולות וביקשתי את עזרתי באיתור משקיע שישים חצי מליון דולר ויתן מילה טובה.

    לאחר מספר שבועות מורטי עצבים, הוא הפגיש ביני לבין משקיע פוטנציאלי, שלימים יתברר שהוא אחד מ-500 האנשים העשירים בעולם. המשקיע אהב את הרעיון אבל סרב להשקיע. הוא אמר שלדעתו כדאי לנסות להיכנס לשדות התעופה בדרך של שיתוף פעולה אסטרטגי עם איזשהו גורם שכבר פועל שם (למשל חנות לממכר מכשירי אלקטרוניקה) גם במחיר של אחוזים ניכרים, רק לא לקחת את הסיכון של התחייבות ארוכת טווח לרשות שדות התעופה, שלבטח לא יהיו רחמנים במחיר השכירות. כמובן שסרבתי להקשיב, שהרי אני יודע יותר טוב מכולם. הודיתי למשקיע על זמנו והלכתי מתוסכל הביתה.

     

    שלב רביעי - טוויסט במודל העסקי

     עברו ימים שבועות וחודשים. בינתיים המשכתי לעבוד ולחלום. מעבר לעובדה שלא היה לי משקיע, רשות שדות התעופה בלונדון הציבה רשימת דרישות מופרכת על מנת שיסכימו להשכיר לי שטח לדוכן הקטן והצנוע שביקשתי להציב. בין היתר דרשו דו"חות כספיים של חמש שנים אחורה, הון עצמי של למעלה מעשרה מליון פאונד ושאני אהיה חלק מרשת עולמית עם מותג ידוע. הגעתי למבוי סתום.

    אחרי מספר חודשים, כשנדמה היה שדינו של הרעיון למות, הבריקה במוחי מחשבה חדשה: במקום להשכיר סרטים בשדות תעופה, אני אשכיר אותם על רכבות! מליוני אנשים באירופה מבלים שעות ארוכות בנסיעה ממקום למקום ברכבת, והם בטוח יותר משועממים מאנשים שמבלים בשדה תעופה. מיד ניגשתי לשנות את המודל הכלכלי והתכנית העסקית. המודל החדש נראה אף יותר מבטיח מקודמו והצריך השקעה נמוכה הרבה יותר, מה שיאפשר לי לממן אותו בעצמי ולהנות לבד מכל הרווחים. או להפסיד את כל הכסף לבד, כפי שיתברר בהמשך.

     

     בחלק הבא: שותף אסטרטגי, פגישות באירופה וחליפת ורסאצ'ה יוקרתית.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/5/09 10:09:


       סיפור מעניין, ראשית הרעיון והיוזמה להוציא רעיון  לפועל  זה כבר ראוי להוקרה . רוב האנשים גם אם חשבו על רעיון בעקבות צורך שנוצר לא עושים איתו שום דבר ולגבי הרצון להרוויח הכל ולא להתחלק . זו טעות נפוצה של הרבה יזמים מתחילים .

      קרנגי אמר : אני מעדיף 10% מעבודה של 100 אנשים מאשר 100 % מהעבודה שלי .

      אני אומרת עדיף אחוז מסוים ממשהו מאשר 100% מכלום.

        28/5/07 07:47:

      הי רעות,

      אני מסכים עם מה שכתבת. ההבדלים הבינתרבותיים אכן היו אחד הגורמים לכשלון.

       

      לגבי תמיכה טכנית, זה היה אחד מהתפקידים שלי בשת"פ. אני הייתי אחראי על כל מה שקשור לציוד, תוכן ותפעול "מאחורי הקלעים". אווקרה היו אחראים על כל מה שקשור להתנהלות מול הלקוחות - תפעול על הרכבת, שיווק ומכירה.


       

        27/5/07 20:59:

      אני אוהבת גם סיפורים עצובים ולכן התחלתי לקרוא מחייך.
      לדעתי חשוב תמיד לדעת לאן אתה הולך עם הרעיון שלך, כלומר לא כל רעיון הכי מדליק ימצא חן בקרב כל תרבות... למשל אם ראית מהתוכנית האחרונה של כרישים אחד היזמים הציג מוצר יפה לחותמת עכל הסטייק שאמריקאים "מתים" על הג'ימיק הזה אך במדינה אחרת כמו הודו או סין או אפריקה זה ממש לא היה מצליח.

      נקודה אחרת שלא הבנתי - מי יתמוך טכנית במוצר? אם המכשיר התקלקל למי לפנות?

      בתיאוריה הכל תמיד עובד והכל מצליח ובפועל לא תמיד, לכן כדאי אם ניתן לנסות פיילוטים - פרוייקט ניסיוני בהיקף קטן יחסית ולראות איך זה הולך.

      אמשיך לקרוא כי סקרנית מחייך

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      hitchhiker
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין