0

6 תגובות   יום רביעי, 14/5/08, 20:28
משתובבת נפשי
על דפנות
קסמי ילדותי
הרחוקים,
מטליאה כתמיה
בשבלול כסותי
הדל,
כוך ביתי
החם
בשבילי ניכר.
 
ואני רואה
אותך,
רחוקה מאת
גופי,
עלומה באופק
נעלם
המחוויר חולותיו
זהוב מדבר.
דרג את התוכן: