0

זה בדיוק מה שאעשה...

18 תגובות   יום רביעי, 14/5/08, 23:54

את המילים שכתבת לכבודי היום,

אקפל ואכניס למגירה.

מעניין כמה ריקות מילים יכולות להיות,

מילים ריקות ושטוחות.

חלל המגירה לא קטן מנפחם.

 

 

את המחשבות שחשבת עלי היום,

אשמור במוחי.

כמה מהן יאפירו תאי האפורים ממילא,

והשאר ישארו פרוסות שם,

ללא כול משמעות השווה התייחסות.

 

 

ואילו הרגשות שהרגשת,  

ובכן את אלה קשה לרסן,

בלתי אפשרי להכניסן לקופסא.

הן משתוללות להן בחופשיות.

בלתי נשלטות,

בלתי חוקיות בעליל.

 

 

רואה אתה אותי,

בונבוניירה עטופה בסרט כחול,

גונחת,

נפתחת,

פוקחת,

צורחת:

בוא תדפוק אותי עוד קצת,

בוא תשתתף בי,

בוא גמע נוזליי.

 

ואותי מדהים ,

שאתה עדיין בא...

 

 

 

 

דרג את התוכן: