פעם היתה לי תאוריה, שבחורות שהבחור הראשון שלהן היה חבר של תקופה ימשיכו לפתח קשרים רציניים בהמשך ואני אסביר - התאוריה גרסה כי בחורה שהתנסתה במין במסגרת יחסים ארוכי טווח, תקשר תמיד מין למשהו רציני ותתקשה להסתדר בעולם האכזר של הסטוצים. בחורה כזו על פי "תאוריית הילי 1" באופן טבעי תעבור מקשר ארוך אחד למשנהו עד שיימצא האחד. ייתכן על פי התאורייה הידועה, שיהיו לאותה בחורה הפסקות בין קשר אחד לשני בהן היא תהיה עם עצמה ולא תתפתה לעיסקאות אפלות בשטח.

אחרי 3 קשרים רציניים (3, 1.5, וחצי שנה), חטפתי אותה בבמומבה, במשך יותר משנתיים מצבי נע בין תקופות יובש ארוכותתתת ודייטים תלת ספרתיים בלבד. וכך קרסה לה "תיאוריית הילי 1" ואת מיקומה תפסה "תיאוריית הילי 2".

"תיאוריית הילי 2" היא סלחנית יותר ותמימה פחות, על פי התיאורייה השניה, בחורות שהבחור הראשון שלהן היה חבר של תקופה אינן שונות מכל בחורה אחרת, וזה שאני באופן ספציפי חנונה לאללה ולא מעיזה להשיג סטוצים (וכשאני כבר מצליחה זה תמיד ממשיך עוד קצת, מה שמבטל את עניין הסטוץ) לא משליך על המקבילות לי.

מכיוון שכך נהיה דחוף לנסח את "תיאוריית הילי 3", על פי התיאורייה השלישית, בחורות שהבחור הראשון שלהן היה חבר של תקופה, חייבות להתנסות בכל סוגי מערכות היחסים, אחרת ירגישו שפיספסו משהו, לא חבל? חשוב לנסות הכל מסטוצים, דרך קשרים קצרי טווח, יזיזות, ועד קשרים עם מספר מגוון של טיפוסים: רגישים, ארסים, בוקים, קיבוצניקים, יאפים, רוחניים, מבולבלים, נכים ריגשית, פסיכופטיים, בעלי פטישים מוזרים, פולנים ולחוצי חתונה.

אחרי 3 שנים, ושלושה חודשים של טיפול פסיכולוגי, הגיעה "תיאורית הילי 3" לקיצה.

"תיאוריית הילי 4" הגיע לפני שנתיים ומאז היא שורדת, על פי התיאורייה הזו, לא ניתן להמציא תיאוריות לקשרים ומערכות יחסים ובחורות שהבחור הראשון שלהן היה חבר של תקופה הן בסך הכל בחורות שהבחור הראשון שלהן היה חבר של תקופה.