כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Velvet Underground

    במעמקי הביצה, הברנז'ה ותעשיית התקשורת. כל מה שצריך לדעת על המנגנונים שמפעילים את גלגלי הדפוס וקורי הרשת

    ארכיון

    0

    ייגר, אופירה אסייג וחופש הביטוי

    98 תגובות   יום חמישי, 15/5/08, 10:28

     

    ממרחק מסוים אני יכולה לנסות ולנתח את ייגרגייט ולהסביר שוב את התגלגלות הפרשה. אני נענית בכך (חלקית) לבקשת תמיס, הכותב כעת את הבלוג עומדים בשער - לכתוב פוסט על חופש הביטוי, המלווה בעצומה שפתח לנושא.

     

    בלוג ביקורת תקשורת הספורט עומדים בשער עלה לאוויר בתפוז במרץ 2007 כשכותביו כינו עצמם Rosk. מלכתחילה הבנתי שעומדים מאחוריו עיתונאים. איך? ע"פ דרך הכתיבה, הניסוח, ההבנה של חוקי לשון הרע והוצאת דיבה וכן הלאה.

     

    בתחילת אוגוסט 2007, ימים ספורים אחרי שהתחלתי לעבוד בתפוז נמאס לשני כותביו, רביב שכטר ועודד קרמר, הם יצאו מהמחתרת והתוודו שהם כתבו את הבלוג. ראיינתי את קרמר, וזהו, פנו השניים לדרכם, לא לפני שאיתרו מחליף, שכינה את עצמו ייגר.
    (הם לא ידעו את זהותו עד ערב יום הזיכרון, לפני שבוע, כששלושתם קיבלו כתב תביעה מאופירה אסייג ו-one, אבל אני מקדימה פה את המאוחר).

    בראשית ימי בתפוז דיברתי הרבה על ייגר. בדקתי את נתוני הכניסות לבלוג שלו (יחסית לבלוגים אחרים), ופמפמתי לכל על חשיבותו לתפוז. מודה, לא קראתי אותו על בסיס יומי, בעיקר משום שהבנתי בעיתונות הספורט קרובה לאפס המוחלט, כך שגם כשקראתי, לא תמיד יכולתי להבין את הניואנסים ויחסי הכוחות ומי הטובים ומי הרעים מבין כל הכותבים והעורכים בשלל ערוצי ועיתוני הספורט. מה שכן, הבנתי שזה תחום ייצרי במיוחד.

     

    בפברואר 2008 הגיע לתפוז המכתב הראשון מ-one בו התבקש האתר להסיר מהבלוג של ייגר אמירות פוגעניות לכאורה ולדעתם על אודות האתר שלהם ועל העורכת שלו, אופירה אסייג, תוך איומים בתביעה. המכתב הועבר ליועצת המשפטית, ובמקרים כאלו, כתמיד, עוברים ימים, לעתים שבועות עד שמבררים הכל, איפה נכתב ומה - בעיקר כשמדובר בבלוג עתיר ועמוס פוסטים. פה נכנס לתמונה נוהל הודעה והסרה: מישהו מבקש שנסיר משהו פוגעני, ובעצה אחת עם היועצת המשפטית מחליטים מה לעשות. נוהל הודעה והסרה, צריך להבין, כלל לא קשור למצב המשפטי, כלומר להחלטות שופט. זהו נוהל קודם.
    (עורכי הדין שבין הקוראים מוזמנים לתקן אותי).

     

    במאמר מוסגר אציין שחוקי האינטרנט נבנים עכשיו, שלב אחרי שלב. כל פסיקה כמעט הופכת לתקדימית, ומערכת המשפט והחוק - זהירות, קלישאה - מפגרת מאוד אחרי הטכנולוגיה. להרבה מאוד בעיות ושאלות הכרוכות באינטרנט, בכתיבה בו, מי האחראי ומי נותן את הדין אין עדיין תשובות חד משמעיות, פשוט אין, בעיקר מאחר שמדובר בשטח כל כך פתוח, עצום ומורכב. הכל קורה ונבנה ברגעים אלו ממש, כך שהרבה מאוד מקרים וסוגיות משפטיות נמצאים בתחום האפור והלא ברור.
    (עו"ד - ראו לעיל).

     

    מהרגע שהתחלנו לבחון את הבלוג לעומקו, קראתי כבר כל מילה כמעט שנכתבה בו. הרחבנו את מעגל ההתייעצויות עם עורכי דין מחוץ לתפוז כדי לנסות ולבדוק את תחומי האחריות וכן הלאה.

    במקביל התכתבתי עם ייגר. מאחר שחיבבתי אותו מאוד אז, המיילים הראשונים היו מטבע הדברים רכים ונעימים, ומלאי הסברים למה כן ולמה לא. כתבתי לו בהנחה שמדובר באדם שלא בקיא ברזי החוק.

     

    בתחילה - אחרי מו"מ קצר - הסכים ייגר להסיר את הביטויים והאמירות הפוגעים לכאורה. בהמשך, כשהתבקש להסיר את הביטוי "אתר הריכולים והמסיבות" (שוב, בעצת העו"דים שליוו את התהליך בתפוז) שהופיע מאות פעמים בפוסטים שלו נשבר, והחליט לסגור את הבלוג.


    יש לציין שביקשנו ממנו חזור ובקש שלא יסגור. אמרנו לו שנוכל להגן עליו בפועל אם נדע את זהותו, הבטחנו לו סודיות באמצעות חתימה על מסמך מחייב, אבל ייגר סירב לכל ההצעות. ואז פרצה המהומה - תפוז הוכרז כמי ש"סגר את הבלוג" "פגע בחופש הביטוי" ו"מכר את ייגר" (בבלוגים, בטוקבקים) - שלוש טענות שהקשר בינן לבין המציאות מיקרוסקופי במיוחד.

     

    עברו עוד חודשיים בדיוק, ו-one הגישו כתב תביעה נגד שלושת הכותבים. תפוז לא מופיע בכתב התביעה. תשאלו למה? אני מניחה שמאחר שעורכי הדין של one הבינו (או הסיקו, או שיערו, או חישבו) את האחריות המוגבלת העלולה להתברר בביה"מ של האתר המארח. ואולי, בגלל ש - כפי שעולה מהמכתב המשונה שהעו"ד שלהם, שי אליאס, כתב לתמיס - כי "תפוז סגרו את הבלוג" - אמירה, שכאמור, מופרכת בעליל ובפירוש.

     

    כמה שאלות פתוחות

    איך השיגו ב-one את פרטיו של ייגר ועלו על כך שמדובר בשלמה מן? הרי גם אם היו מקבלים את ה-IP מתפוז חס וחלילה - וזה לא קרה כמוצהר וכמובטח - כדי להגיע לפרטי האדם דרך ה-IP צריך צו שופט.

     

    למה פוטר מן ממעריב? הרי בפוסט האורח שלו אצל תמיס כתב שיצא משיחת הפיטורין מחויך. למה? מה קרה שם? האמנם, כפי שנרמז במארקר, מאחר שהשתמש במידע פנימי?

     

    ובחזרה לחופש הביטוי

    כמו כל אחד, כנראה, גם אני מאמינה בחופש הביטוי. אני מאמינה בזכותו של כל כותב - לא משנה איפה - להביע ביקורת נחרצת וחד משמעית. כזכור, כתבתי את הבלוג הזה תחת הכינוי Velvet Underground במשך חצי שנה, מבלי שאיש ידע מי אני. אז כן, זכיתי (ועדיין) לעלבונות בטוקבקים, למיילים מזהירים מאנשים מסוימים, לשיחות טלפון דוחות במיוחד, אבל לא קיבלתי שום כתב תביעה. לא בזמן שהייתי אנונימית, ולא לאחר מכן.

     

    זה לא אומר שאני נגד אנונימיות - לאנונימיות יש את יתרונותיה המרובים, אבל כל מי שמשתמש בכך צריך לחיות עם התחושה שהוא עומד עירום בכיכר העיר, לא פחות, ולהשגיח על מוצא פיו ומקלדתו בהתאם. להשגיח לא במובן של לצנזר, אלא במובן של להיות אחראי על דבריו. זה הכל.

     

    כשלעצמי נהגתי בהתאם - תמיד חשבתי על הרגע שבו אצא מהמחתרת - האם אוכל להסתכל בעיניים לכל מי שכתבתי עליהם, והתשובה שלי היא כן, תמיד, מאז ועד היום.

     

    ולמה? מכמה סיבות:
    אף פעם לא קיללתי איש ולא השתמשתי בביטויים העלולים להיחשד כפוגעניים.
    זה לא קשור רק לחוק היבש, אלא גם, ובעיקר, לתרבות כתיבה. אין שום סיבה לצבוע את הביקורת בצבעים גסים ועזים. העובדה שמישהו אחר, המבוקר, משתמש בשפה ירודה או פוגעת לא נותנת לגיטימציה למי שמבקר אותו לעשות את זה. בשום פנים ואופן.

     

    תמיד תיקנתי את הטעויות שהיו לי (ועוד יהיו, ועוד אתקן). למרות השאיפה שלי לשלמות, אני טועה, לא פעם ולא פעמיים, ומכל מיני סיבות. נכון שאני משתדלת לצמצם את מנעד הטעויות לאפס, אבל אין אדם/עולם/עיתון/ מכונה שאינם טועים. השאלה היא מה עושים לאחר מכן.

     

    ושורה תחתונה

    יש המבלבלים בין "חופש הביטוי" לבין פגיעות לא לגיטימיות בזולת. חופש הביטוי צריך לעמוד בגבולות החוק. כל אדם כותב, ולא משנה מי הוא ומי עומד מאחוריו, בין אם הוא אנונימי ובין אם גלוי לעין - צריך להבין שהוא אזרח שווה זכויות וחובות. מותר לכתוב הכל בתנאי ש -

     

    * כל הדברים שלך מגובים ומתוחקרים עד הקצה - כתבת שפיטרו 30 איש - בבקשה, תהיה/י מגובה במכתבי הפיטורים של כל ה-30 או בהצהרות שלהם.

     

    * את/ה שומר/ת על כבודו של המבוקר, גם אם לדעתך הוא לא הקפיד על כך ביחסו לאחרים.

     

    שני הכללים האלמנטריים האלו יכולים לשמור עלייך מפני כל כוח מרושע שהוא, וגם לא לפגוע בציצית ראשו של אותו חופש ביטוי מפורסם.
    אמת דיברתי.

     

    vlvtunderground@gmail.com

    דרג את התוכן:

      תגובות (95)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/5/08 01:18:

       

      צטט: חנה בית הלחמי 2008-05-19 22:26:35

      יש המבלבלים בין "חופש הביטוי" לבין פגיעות לא לגיטימיות בזולת.

      זהו משפט רלוונטי גם לעורכי הקפה.

      רקע: הפסקתי לאחרונה לכתוב בקפה (ממשיכה להגיב כראות עיני, אולם כותבת ומספקת תוכן רק ברשימות) משום שבסיטואציה של הוצאת לשון הרע באופן בוטה ועל גבול הפלילי, אם לא מעבר לו - סרבו לחסום את העבריין-דה-פקטו, בהנמקה מופרכת של "דמוקרטיה" ו"חופש הביטוי". אני מניחה שהבנה מוגבלת זו של המושגים "דמורטיה" ו"חופש הביטוי", משותפת להם ולמושאי הפוסט שלך, ולצערי לעוד רבים אחרים. חופש הביטוי נגמר במקום שבו הוא מפר, דורס או מחלל את זה של הזולת. זכות קיומה של "דמוקרטיה" נקנית בשמירה קפדנית על החוקיות הזו.

       

      חבל ושיהיה בהצלחה.

      הייתי שמח (טוב נו, שמח זה קצת מוגזם) לקרוא על הסיבות כי לא כל כך הבנתי אותן ממה שכתבת.

       

        20/5/08 00:35:

      צודקת חנה. וכבר נכתב באיזה מקום - חופש הביטוי או חופש הביזוי.

       

      אגב, רגולטור, לא היה צורך באייפי שמייפי, הבנאדם הפליל את עצמו כשדיבר גבוהה גבוהה בתכונות האופי הגבריות, האמיצות והחסונות כל כך של שלמה מן מעריב. וכבר העירו לו על כך טוקבקיסטים מספר

      כאן כאן וכאן.  
      ctrl +f רפאל נאה

       

      שם, שם...:

      =====================================================

       

      אגב ייגר said, on מאי 12th, 2008 at 10:18 am

      מעניין אותי לדעת שני דברים :

      האחד הוא האם באמת אתה זה שפרסמת לפני שבועיים תגובה בשם שלמה מן וירדת על תמיס? ואם זה לא היית אתה, אפשר לנסות לברר מי רשם את התגובה ואולי אף להגיע לאנשים שחשפו אותך

      הדבר השני שמעניין אותי זה בקשר לפוסט שלך על רפאל נאה. מה עבר לך בראש שהכנסת את השם שלך לתוך מרכז העניינים? לא היו לך חששות שזה עשוי לחשוף אותך?

      מחכה לתשובות,
      תודה.

        19/5/08 22:26:

      יש המבלבלים בין "חופש הביטוי" לבין פגיעות לא לגיטימיות בזולת.

      זהו משפט רלוונטי גם לעורכי הקפה.

      רקע: הפסקתי לאחרונה לכתוב בקפה (ממשיכה להגיב כראות עיני, אולם כותבת ומספקת תוכן רק ברשימות) משום שבסיטואציה של הוצאת לשון הרע באופן בוטה ועל גבול הפלילי, אם לא מעבר לו - סרבו לחסום את העבריין-דה-פקטו, בהנמקה מופרכת של "דמוקרטיה" ו"חופש הביטוי". אני מניחה שהבנה מוגבלת זו של המושגים "דמורטיה" ו"חופש הביטוי", משותפת להם ולמושאי הפוסט שלך, ולצערי לעוד רבים אחרים. חופש הביטוי נגמר במקום שבו הוא מפר, דורס או מחלל את זה של הזולת. זכות קיומה של "דמוקרטיה" נקנית בשמירה קפדנית על החוקיות הזו.

        19/5/08 21:08:

       

      צטט: הרגולטור 2008-05-19 17:14:38 

      מישהו כפה עליו למחוק בבהילות גם את אתר השיטנא שתיחזק, "פורום סמי" או "המחראה", כך או כך המקום הכי נמוך, טפילי ועברייני ברשת?

      אין לי שמצוץ.

        19/5/08 17:14:

      ברור. אבל מה על טענתו אמת דברתי (מתי?) ומה על השגותיו היחודיות אודות חופש הביטוי ושאר הוואריאציות החולניות שהפליץ לעניין האמת בפרסום, וראו למעלה? שלמה מן מוחק ומשבש סדרתי של עדויות לעבירות סדרתיות שהן עיקר פועלו ברשת.

      מישהו כפה עליו למחוק בבהילות גם את אתר השיטנא שתיחזק, "פורום סמי" או "המחראה", כך או כך המקום הכי נמוך, טפילי ועברייני ברשת?

        19/5/08 16:38:

       

      צטט: הרגולטור 2008-05-19 15:09:1

      להלן הקישור

      http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1120380

      לא עובד? מעניין למה?

      כי ייגר מחק את כל הבלוג שלו.

        19/5/08 15:20:

       

      צטט: mime 2008-05-18 17:41:56

       

      במקרה הזה, ההצעה היא אפילו יותר פשוטה: יבואו משפטני תפוז ויסקרו את כתבי ייגר, אם הם מוצאים דיבה (או אפילו חשד לדיבה) בדברים, שיבקשו מייגר להסירם (ואם הבנתי נכון, עד כאן לא היתה לייגר בעיה). אם הם לא מוצאים דיבה (וב"אתר הריכולים והמסיבות" אין שמץ של דיבה מהטעם הפשוט שמדובר בדברי אמת שקל להוכיחם, ואם וואן נפגעו מהעניין, זה רק מעיד עליהם)

       

      על אף שאיני משפטן, ועל אף שאיתן (ר' לעיל) הוכיח אותי על כך שנטלתי לעצמי

      חירות של בית משפט כשהבעתי את דעתי כי היתה גם היתה דיבה -- אני

      אוחז בדעתי כי "אופירע" הינו לשון הרע קב ונקי שאינו קשור לשום 'אמת בפירסום'.

       

        19/5/08 15:09:


       

      יגר הוא לוחם חופש עיתונות או שהוא עוד עסקן ספורט קטן מושתן וטפילי נוסח שלמה מן? למען הגילוי הנאות, יגר עצמו מעיד על מהותו של שלמה מן באותו בלוג שעסק ב"ביקורת ספורט" ולא בנקמנות חלילה, של עסקן טפילי, קנאי ונקמן שחבש פתאום כובע של עיתונאי לוחם,  

      וכה אמר יגר על שלמה מן, מבלי לידע את הקוראים שהוא בעל עניין ואחזקות אצל שלמה מן:

      "

      הנסיעות לחו"ל הן סיפור הצלחה היסטרי של ראש הדסק. תעשו חשבון לבד: 14-12 משחקי חוץ של מכבי ת"א ביורוליג ועוד כמה משחקי נבחרת, אליפות אירופה פעם בשנתיים, אולימפיאדה כל ארבע שנים - נאה הוא ללא ספק הנוסע המתמיד בספורט ידיעות. נכון שהוא צריך לקבל את רוב הנסיעות כי הוא הכתב המסקר, אבל מאחר שלכתבים רבים ולעורכים אין הזדמנויות לנסוע לחו"ל במסגרת העבודה, נהוג היה בעבר להעניק לכמה מהם נסיעות למשחקי מכבי, בדרך כלל למקומות זניחים במזרח אירופה, עם מלונות עלובים ונסיעות מתישות (רוטציה כזו מתקיימת במעריב).

      לפני כמה שנים אזר אומץ אחד הכתבים, שלמה מן, שהעלה בישיבה השנתית של מדור הספורט את הסוגייה ועורר את חמתו של נאה. בין השניים פרץ ויכוח מלווה בהשמצות הדדיות. זו היתה הפעם הראשונה שמישהו במדור הספורט העז להרים ראש נגד נאה, הנחשב לפרה קדושה במיוחד. אותו כתב לא הסתפק בכך וחיבר מסמך של כל נסיעות נאה לחו"ל באותה שנה, בו כיכב ראש הדסק עם כ-50 ימים בעשרות נסיעות בפער עצום מכל היתר. המסמך דלף לעיתון `העיר` ופורסם, וכעבור זמן קצר פוטר מן מידיעות.

      "

       

       

      להלן הקישור

       

      http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1120380

       

      לא עובד? מעניין למה?

        18/5/08 18:34:

       

      אין שום קשר, בטיב היחסים הכוונה, בין עיתונאי שכותב בעיתון - העיתון הוא זה ששוכר את שירותיו, ואחראי לכל מילה שמופיעה בעיתון, הדברים נבדקים טרם פרסום, מאחר שהעיתונאי העביר את החומר, והעורך ערך ואישר, והביא לדפוס וכן הלאה, לבין הבלוגר - יצור חופשי הוא בכל מובן שהוא, ולא מתקיימים בינו לבין האתר המארח אותו יחסים שדומים ולו במעט ליחסים המתוארים לעיל.

      וכמו שאמרתי כבר, ונראה לי שלא אחזור על כך שוב כי קבס עולה בי מהעלאת הגירה האינסופית הזאת, הכל נעשה ונקבע תוך התייעצות עם היועצים המשפטיים מפנים ומחוץ.

       

        18/5/08 17:46:

      ורק להבהרה (חבל שבמערכת הזו אין אפשרות לראות כלום בזמן כתיבת התגובה). המשפט האחרון שלי מתייחס לדברים הללו שכתבת: "ואז פרצה המהומה - תפוז הוכרז כמי ש"סגר את הבלוג" "פגע בחופש הביטוי" ו"מכר את ייגר" (בבלוגים, בטוקבקים) - שלוש טענות שהקשר בינן לבין המציאות מיקרוסקופי במיוחד.".

        18/5/08 17:41:

      תקני אותי אם אני טועה, אבל עיתון שעיתונאי שלו נתבע לתביעת דיבה, יגן על העיתונאי הנ"ל גם במחיר של תשלום ההוצאות במקרה של הפסד בעצמו. כך שאמנם לי אישית אין עיתון, אבל לו היה לי, הייתי מחויב לאומץ הזה שניסיתי להציע לתפוז. בכל מקרה, לא המצאתי שום גלגל.

       

      במקרה הזה, ההצעה היא אפילו יותר פשוטה: יבואו משפטני תפוז ויסקרו את כתבי ייגר, אם הם מוצאים דיבה (או אפילו חשד לדיבה) בדברים, שיבקשו מייגר להסירם (ואם הבנתי נכון, עד כאן לא היתה לייגר בעיה). אם הם לא מוצאים דיבה (וב"אתר הריכולים והמסיבות" אין שמץ של דיבה מהטעם הפשוט שמדובר בדברי אמת שקל להוכיחם, ואם וואן נפגעו מהעניין, זה רק מעיד עליהם), שיגנו על הכותב כאילו הוא היה עיתונאי המועסק אצלם. כפי שהארץ היה מגן על איתן בקרמן (אאל"ט בשמו) שכתב את הכתבה הגדולה על וואן בזמנו.

       

      יכול להיות שזה מקרה של קל-לדבר-כשלא-אתה-צריך-לעשות, אבל השורה התחתונה היא שמהרגע שזה לא נעשה, אין מה להלין על התגובה על ייגר ו/או על הפגיעה התדמיתית בתפוז, כפי שהלנת בתחילת דברייך.

        18/5/08 15:26:

       

      צטט: mime 2008-05-18 13:37:42

      1. "אתר הריכולים והמסיבות" הוא ביטוי מדויק ולגיטימי לחלוטין כשמדובר בוואן. אני יכול להבין את הרתיעה הסגנונית שלך ממנו, אבל לא את ההיגיון שבדרישה להסרתו. אני גם מבין לחלוטין את העובדה שזה היה קו אדום עבור ייגר לכתיבה בבלוג, ואת הנזק התדמיתי שזה גרם לתפוז. אולי משפטית תפוז נהגו כשורה ולפי הנהלים, אבל יש מחיר תדמיתי לדברים כאלה.

      נכון, יש מחיר תדמיתי, עם זה אני מסכימה.

      2. מלכתחילה, לדעתי הנורמה שהצגת (ושגם הצגת בזמן אמת בבלוג שלך) של אי יכולת להגן על דוברים אנונימיים, היא בעיני מאוד לא נכונה. כמובן, לצפות מתפוז להגן על תכנים בעייתיים או פוגעניים זו דרישה מוגזמת. אבל בהנחה שתפוז בחן את התכנים והחליט שהם סבירים, לא היתה שום סיבה לדרוש את גילוי זהותו של ייגר.
      אופס, מישהו מתבלבל פה.

      לא, תפוז לא בחן את הבלוג כנוהל קבוע, כלומר מדי יום, מאחר שלא נוהגים כך בתפוז. זה אתר תוכן גולשים, והאחריות היא על הגולשים.

      כך שההנחה ש"תפוז בחן את התכנים והחליט שהם סבירים" לא עולה בקנה אחד עם כלום.

      ובדיעבד, בהתחשב בכך שברור שנעשה משהו לא כשר בגילוי זהותו (ואני לא טוען שתפוז מעורב בכך), הרצון של ייגר לשמור על חשאיות היה יותר ממובן.
      אחדד: תפוז התכוון להגן על האנונימיות של ייגר בכל מחיר בבית המשפט.

      אבל הרעיון היה להציע לייגר ג ם ייצוג משפטי מטעם תפוז. ואתה לא יכול להגן על ישות אנונימית, שאין לך מושג על כוונותיה/מניעה/או הוכחות לנכונות טענותיה.

      בשני העניינים הללו ייתכן שתפוז נהג בצורה הגיונית, אבל לדעתי אפשר היה לנקוט גישה הרבה אמיצה גם מנימוקים עקרוניים וגם מנימוקים תדמיתיים.

      כן, שמעתי את ההצעה הזו, לנקוט גישה יותר אמיצה.
      אני מאחלת לכל גולשי ישראל שיזכו מהאתרים שהם חוסים בהם ל"גישה אמיצה", ובעיקר אני מקווה שיום אחד כל המציעים יצטרכו להכריע בסוגיית האומץ באופן מעשי, בשטח.

        18/5/08 13:54:
      קשה להבחין אם יש פה דיון מהותי ומעניין על חופש הביטוי, עיתונות ואינטרנט
      או סתם סיפור משעמם נורא וחיטוט בזבל
        18/5/08 13:37:

      שתי הערות:

       

      1. "אתר הריכולים והמסיבות" הוא ביטוי מדויק ולגיטימי לחלוטין כשמדובר בוואן. אני יכול להבין את הרתיעה הסגנונית שלך ממנו, אבל לא את ההיגיון שבדרישה להסרתו. אני גם מבין לחלוטין את העובדה שזה היה קו אדום עבור ייגר לכתיבה בבלוג, ואת הנזק התדמיתי שזה גרם לתפוז. אולי משפטית תפוז נהגו כשורה ולפי הנהלים, אבל יש מחיר תדמיתי לדברים כאלה.

       

      2. מלכתחילה, לדעתי הנורמה שהצגת (ושגם הצגת בזמן אמת בבלוג שלך) של אי יכולת להגן על דוברים אנונימיים, היא בעיני מאוד לא נכונה. כמובן, לצפות מתפוז להגן על תכנים בעייתיים או פוגעניים זו דרישה מוגזמת. אבל בהנחה שתפוז בחן את התכנים והחליט שהם סבירים, לא היתה שום סיבה לדרוש את גילוי זהותו של ייגר. ובדיעבד, בהתחשב בכך שברור שנעשה משהו לא כשר בגילוי זהותו (ואני לא טוען שתפוז מעורב בכך), הרצון של ייגר לשמור על חשאיות היה יותר ממובן.

       

      בשני העניינים הללו ייתכן שתפוז נהג בצורה הגיונית, אבל לדעתי אפשר היה לנקוט גישה הרבה אמיצה גם מנימוקים עקרוניים וגם מנימוקים תדמיתיים.

        18/5/08 04:07:

      מי שהולך לישון עם קרציות שלא יתפלא להתעורר לצד כלבים

      ולהפך

       

       

      ולא צריך צו משפט בשביל לעלות על מקור IP, חוקית כן , מעשית לא.

      במלחמה כמו במלחמה... בעולם של מטה כמו בעולם של מטה.

      זה קצת כמו משחק כדור מים...מה שרואים מעל המים זה נחמד לכאורה

      כשמציצים אל מה שקורה מתחת למים אז זה הדבר, עונג אחד גדול.

       

       

       

        17/5/08 22:17:

      בוכנה יקרה, אם כלה השמן נא השתמשי בווזלין, כי עכשיו כששלמה מן הסידרתי בוער, לא עת היא לקוות שדווקא נגד זושא לא יפתח הליך פלילי, (ואגב תהיי רגועה,לא  יפתח, מסיבות מובנות).

        17/5/08 21:45:

      מצטרפת אף אני לתומר ולוולווט.

      טוב עשה סמי שסגר את הפורום והותיר את זושא והפליטים לרחף מתוסכלים במרחב הנטי. מה נותר ליפי הבלורית והתואר הללו? ללכלך עצומות, לטנף טוקבקים, לקלל ניקים. בכל זאת, מקווה עבור זושא שלא יוגש נגדו כתב אישום פלילי. הוא לא אשם שהפך לאדם רדוף רוחות ושדים.

       

       

       

        17/5/08 21:25:

       

      צטט: תומר לוי 2008-05-17 19:42:50

      תודה על ההסבר, נראה לי שזה בדיוקק המיטה החולה שאליה אני לא מכניס את הראש הבריא שלי...

       LOL. אני מצטרפת.

        17/5/08 21:11:

      טוב עושה בוכנה משומנת כשהיא קושרת את שלמה מן לאותו סאדיסט פסיכוטי הידוע כ"סמי" מפורום סמי, וטוב עשו התובעים, אם אכן עשו, כשסגרו את אותה מושבת עונשין של יצירות גנובות, וכן גם את קן הבית של טפילי רשת שוים ומשונים, ובעיקר משונים.

      עם זאת, אני מתקשה להאמין שדווקא התובעים יתנכלו לחופש הביטוי, סגירתו הבהולה של פורום סמי נראת לי יותר כמו עוד עבודה מסריחה של שלמה מן והמשוררת המזרחית שאתו. הם אמנם לוחמי חופש ביטוי מהוללים - אבל רק עד שהביטויים עלולים לפגוע בחופש שלהם. אז מה קרה לכל "היצירות האנרכיסטיות" הנפלאאאאאאאאאאאות שגדשו את פורום סמי, מה קרה לכל המניפסטים המצדדים בלהט בהפרת זכויות יוצרים, ושאר ההסתות  היצירתיות לדבר עבירה? מישהו מבכירי האנרכיסטים יידע מראש את "היוצרים", את קומץ יוצרי וחורצי לשון הרע שיצירותיהם עתידות להתפוגג ולהתבצבץ בחיפזון כזה אל האין?  תמהני בכל זאת איך קורה שבוכנה משומנת כמו אותה משוררת מתנכלת הפעם לפורום של עצמה.

        17/5/08 19:47:

      jorjet "היקרה", את מנסה לדבר ולהסביר את גרסתך, אבל את שמה לב שמפיך ניתזים רק רסיסי רוק וקצף ושברי קללות. עצתי לך: גשי לעצומה למען חופש הביטוי ותחתמי שם עוד עשר קללות. אחרי שתירגעי קצת ממר יאושך ויצר הנקמה שלך בסמי ואנשיו, תגיעי לשוחח כאן רגועה יותר. אולי גם תיטיבי להסביר את עצמך.

       

       

        17/5/08 19:42:
      תודה על ההסבר, נראה לי שזה בדיוקק המיטה החולה שאליה אני לא מכניס את הראש הבריא שלי...
        17/5/08 19:19:

      הפוך, משומנת, הפוך, אבל למה להכביר מילים על אחת שלא מבדילה בין סמי פוליטורה מיואל לסמי מבלה בלה ומעזה לכרוך אותם יחד

       

      בשולי הדברים - האם ניתן להסיק משטף הלעלוע הנרגש הבוקע מגרונך העמוק שיש חפיפה גורפת בין "סמי" הטרול הידוע שהפעיל את מדמנת "פורום סמי" שנמוך ממנה לא היה ברשת*, לאותו שלמה מן מעריב עד לא מכבר**?
       

      * שנמוך ממנה לא היה ברשת, תחת משומן, הכוונה לצלחת פטרי שמשכה אליה כמגנט תולעי רשת, יצורי קרקס מעוותים, עקרות בית נואשות ועוד מיני מוטציות חשוכות שהבהבו בצ'טים וכולם כולם פיזזו רכיל והתעלקו כטפילים על אורם וחומם של אנשים בעלי הנעה עצמית, אופס שכחתי לציין שסחר באייפי היה נורמה ניהולית סמיית , איי קורע לב חוסר הצדק הפואטי


      ** עד לא מכבר, יצור ביצה מפעפע, הכוונה שאיבד את משרתו

       

        17/5/08 17:50:

      פורום סמי היה פורום כתיבה ויצירה אנרכיסטי, פרוע, "הילד הרע" מבין ארבעה פורומי כתיבה. התנקזו לשם כותבים מצוינים והוא רשם יצירות וסיפורים מעולים. בגלל החופש המוחלט שניתן לחבריו ללא מחיקת הודעות החל במשך הזמן המקום לשמש במה לחיסולי חשבונות בין חבריו על רקע קנאת סופרים או יחסים אישיים כאלה ואחרים.

      מתוך אותו פורום הוקא החוצה אחד החברים שהקים פורום משלו וצירף אליו כמה ממורמרים ומתוסכלי פורום סמי שיחד הכריזו מלחמה על סמי ואנשיו. הכל היה על הכתב בלבד. עד לאותו רגע שאותו אדם בזוי ששמו הספרותי היה זושא החליט לאחצן אנשים, תמונות ופרטים בשותפות עם "ימימה" שהיתה העוזרת שלו בניהול המקום. בעקבות כך הגישה אחת מחברות פורום סמי שנפגעה תלונה במשטרת חיפה ואותה ימימה נעצרה כשהמשטרה הגיעה אל ביתה בשעת בוקר והחרימה את המחשב שלה. בעקבות חקירתה זומן גם זושא לחקירה ביחידת עבירות מחשב בחיפה והתיק שלו ממתין להכרעת הפרקליטות אם להגיש נגדו צו אישום פלילי.

      להלן לינק לפרשה -  http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-128531-00.html?tag=17-34-42

      פורום מרפקים וברכיות (בניהול זושא וימימה) הפך לקן טרור של איומים, אחצונים ואלימות בוטה של קומץ אנשים, רובם חסרי עמוד שדרה מוסרי ו/או מנודים מסיבות טובות מכל חלקה טובה ברשת. פורום שכבר נמחק מביתו הקודם (msn), על אלפי הודעותיו בגלל עבירות דומות (מנהלת התוכן של msn אפרת שפושניק תשמח לספר על הסיוט שעברה עם אותו פורום), פורום שקומץ חבריו הזדחל, מוכה ומושפל, לשרת נידח. גם שם כבר נסגר פעם אחת למספר ימים עקב אותן עבירות. מאז בכל עמוד ומתחת לכל הודעה מסוכנת שלהם הם הדביקו כעלה תאנה את ההודעה המצחיקה - "כל הכתוב הוא בחזקת פארודיה וסאטירה". מצחיק לראות זאת מתחת לפירסומים מבזים של פרטים אינטימיים אמיתיים לחלוטין על אנשים אמיתיים לחלוטין, כולל דיבה, לעג לנכויות ומומים, פרסום פרטים רפואיים וכד´.

      מזה שנתיים שאותם אנשים רודפים אחרי סמי וחבריו לכל מקום, ותאמינו לי הם שמחו מאוד לראות את הפרשה החדשה ואת יגר צץ לו בשמו ובתמונתו שאותם דאגו לאחצן מזמן. אפשר לראות את ההשתוללות שלהם בשבוע האחרון בעשרות טוקבקים בידיעות הקשורות לפרשת ייגרגייט בדה מרקר, בסקופ, בוואלה, בבלוג החדש של תמיס, במיוחד בעצומה החדשה למען חופש הביטוי ( http://www.atzuma.co.il/petition/themis/1/ ) ובמקומות נוספים. מדובר בחיסול חשבונות על רקע נקמנות, אין לכך לחלוטין שום קשר עם פרשת יגרגייט. זהו ניסיון נואל להסיט את תשומת הלב מהפרשה החשובה הנוכחית וללכת שנתיים לאחור למקומות ולזמנים שאיש לא מעוניין לזכור כדי להכפיש את סמי בכל מחיר. יצוין כי אם הנושא יגיע לכותלי בית משפט יש לפחות 30 איש שיסכימו להגיע ולהעיד בעד סמי ונגד הניסיון לצייר אותו כסוג של אדם שידיו מגואלות בדם. אין לזה כמובן שום אחיזה וביסוס במציאות.

      לחיזוק דבריי אפשר לראות את "הגבר" המתכנה "ג'ורג'ט" כמה הודעות למעלה מתחיל לסנן כלפי מי שכותבת נגד דעתו ביטויים גסים וקללות. זה האיש, זה הסגנון, תשפטו בעצמכם.

       

       

        17/5/08 17:12:
      ולבורים שבינינו, מה זה פורום סמי?
        17/5/08 15:24:
      • שוב ושוב מתעלמים מהטוקבקים שתמיד אבל תמיד נמצאים בקרבתו של אותו סמי והם לא רק עוברים על החוק ברגל גסה הם פוגעניים בכל מובן הם מתארים בני אדם בצורה שפלה, וולגרית, גזענית ועבריינית עם תוספות מכל מיני סוגים המון אלימות מילולית ואיומים, זה חלק מהמשחק של סמי וצורת הפעולה שלו.

       

      איני רוצה להעלות טוקבק לדוגמה, הטוקבק הזה מתייחס לאופירה אסייג, באופן בו היא בוחרת את חבריה או מאהביה, במוצא שלה,באקט מיני, במקום הולדתה (דימונה כאילו זה סימן שהיא לא אחת משלנו ? ) בעיסוקיה כנערה בפרנסתה התמימה לגמריי.

       

      אם למישהו יש הסבר למה הסגנון הוולגרי הזה תמיד מלווה את סמי מימי יואל  ועד היום הוא מוזמן להסביר, אם למישהו יש הסבר נוסף- אדרבא , למה אתם לא עוסקים בכך בצורת החיסולים שלו, אופירה אסייג אינה ניק וירטואלי היא אדם גלוי וידוע, אני בספק אם מישהו מכן היה מניח להשתלחות כלפיה לו היא הייתה "משלנו" .

      קראתי חלק מהדברים עליה לדעתי יש לה קייס חזק ומוצדק.

       

      סמי תמיד מלווה בפעילות עבריינית , הוא תמיד היה חלק מקבוצה של מטרידנים כמובן שאפילו למטריד ולעבריין יש זכויות, לכן אם חדרו לפרטיות שלו כדי להשיג את הפרטים האישיים שלו -מדובר בעבירה ובמשהו שאין לקבל בשום אופן .

      אבל , מכאן ועד לטעון שהפעילות של סמי הייתה פחות מעבריינות רשת, סליחה זה פשוט מגוחך, הוא הטריד גם אנשים ובמיוחד נשים שלא היה להן שום פרופיל ציבורי, שום עמדת כוח, שום דבר היכול לקשור אותם להתארגנות בראנז'אית , אם מישהי כותבת שיר או סיפור בפורום כתיבה , דמה לא הפקר, היא או הוא לא צריכים להיות הבידור הזול של עיתונאי טרול שאינו מוצא לעצמו עיסוקים פחות בעייתים . מה שנגלה עכשיו פה שעיתונאי בזמנו החופשי מציק לאנשים ברשת , כאילו זו נורמה סבירה.

       

      הפעילות הזו שלו היא עובדה , היא בעיה חמורה בפני עצמה הטעות שלו הייתה שהוא המשיך בשפתו הוולגרית והמתבהמת לזלזל באנשים , הוא וחבריו המשיכו ואגב ממשיכים לאפיין את אופירה מינית , הרבה טוקבקים עוסקים במוצא שלה וכו.

       

      אפשר כמובן לבקר כל אחד ואיני מחסידיה של אופירה וגם איני קליינט של ספורט כ"כ , אבל הבקורת עליה חרגה לא רק מהטעם הטוב היא חרגה מהטעם הרע, ויש המשכיות לזה וזה לא נפסק , הערות הגזעניות כלפיה הפכו כאילו למבחן סף, מי שלא מוכן לרדת לרמה הנמוכה הזו לא מתקבל ל"חבורה" .

       

      יש לי הרגשה אולי לא מוצדקת שסמי מקובל על חלק מאנשי הבראנז'ה במלחמה נגד דמות כמו אופירה הורידו את הכפפות, את הכל הורידו, ונשארו בסוף בלי שום דבר.

       

       

        17/5/08 14:36:

      ממש מעציב אותי שאתה לא מבין בכלל את מה שאני אומר (מנסה להגיד?).

       

      אני נגד צביעות שחושפת את זה שאנשים מגיבים בהתאם ל"יחסי הכוחות" ולא החוק. אין לי בעיה עם כלל גורף של לשון הרע או עם כלל ששם את חופש הביטוי מעל לכל.

      (כלל תרבותי, לא משפטי, כי בניגוד אליך, אני לא שם את עצמי במקום בית המשפט ולא נקבע שמדובר בלשון הרע ואם אתה נורא רוצה, אז אפשר להכנס לדיון שלם על זכותו של אדם אחד להגיד שאדם אחר הוא רע לדעתו).

       

      תקבע כלל אחד ותלך לפיו. אל תשנה לי את הכלל לפי מי הצד החזק יותר. אני חד משמעית נגד הצביעות הזאת שאנשים מתעוררים פתאום כשמדובר במישהו שהם מרגישים שהוא חלש יותר (למשל שפגעו לו בפרטיות, חשפו כנראה בדרך לא חוקית את השם שלו והביאו לפיטורים שלו וזה עוד לפני שאנחנו מדברים על תביעה משפטית).

       

      אחרי שבית המשפט יקבע שעיתונאי הפר את החוק והוציא לשון הרע, נוכל לדבר על זה, אבל אני מדבר ברמה התרבותית שדבורית דיברה עליה. על כל מיני כללי התנהגות בנוסח "נימוסין והליכות" שהם מאוד נחמדים, אבל כמו שאני מנסה להסביר שוב, אם כבר צריך להחיל אותם על כולם בצורה שווה.

       

      מה הקשר בכלל לביקורת שלי על שחיתות השופטים? אני מדבר על חופש הביטוי/ הביזוי של אנשים שיש להם כוח ומעמד ועל (היעדר) התגובה של התקשורת ביחס אליהם. זה לא קשור לפרוטקציות ונפוטיזם במערכת המשפט, לרדיפה של אנשי ימין  וזה לא קשור למליון ואחד נושאים אחרים שיש לי ביקורת עליהם במערכת המשפט.

       

      אי אפשר להתייחס נקודתית? אסור לי לבקר את הגברות המהוללות בייניש/ ארבל על יותר מנושא אחד אם היא לא מתנהגת כמו שצריך לדעתי בכמה מישורים של פעולה?

       

      לא ידעתי שאני צריך לבחור מה מכל הדברים השליליים שהיא עשתה ועושה אני צריך לבחור ולדבר רק עליו.

      אז לצורך הדיון, נעזוב את הגברת בייניש ונביא רק את אהרון ברק או חשין כדוגמא ואני אמקד את הביקורת שלי רק בעניין לשון הרע.

      לאיים לגדוע למישהו את הידיים או לקרוא לשר או פרופסור "מסוכן" או "מסוכן לדמוקרטיה", לי זה נשמע קצת יותר חמור, נגיד, מלהגיד שמישהי היא רעה בעיני. אחד מנסה להפחיד את החברה מהאיש המסוכן ולהזהיר את כולם, והשני אומר, שלדעתו מישהי היא רעה.

       

      אז הביקורת שלי היא על הצביעות. של כל מי שכל כך כועס ומבקר את העיתונאי שביקר אתר או מישהי שהוא לא מחבב.

       

      הצביעות חושפת את יחסי הכוח. חס ושלום שזה צריך להיות הכלל. בדיוק נגד זה אני יוצא.

      שכל המבקרים, קובעים כללים לפי מי שהם מרגישים שהוא החזק יותר.

       

      אם אתה לטענתך, חושב שאת הגבול של חופש הביטוי צריך לשים בנקודה מסויימת, אז בכיף ואני איתך, אבל איפה היית קודם?

      להיכנס בעיתונאי שפיטרו אותו ועכשיו הוא צריך להתמודד עם תביעה משפטית, זה קל (אם אתה אתר עם כסף...).

      לבקר שופט בכיר, דורש קצת יותר מזה ואם אתה נאמן לשיטתך ולא צבוע, אז למה אתה לא הראשון להגיד- שניהם לא בסדר. איפה היתה המחאה שלך קודם?

      כי זה פחות נוח להגיד על אדם שצבר הרבה כוח שהוא לא בסדר ויותר קל לדבר נגד מפוטר שאין לו גב כלכלי חזק, סטטוס רציני והרבה קשרים כמו בכיר במערכת המשפט?

       

      לגבי הטיעון שלך על העלבון של אופירה. כן, זה מעליב. אני לא בקיא בכל מה שנכתב עליה ולא בא להגיד אם זה לשון הרע או לא.

      אבל לחשוף את הזהות של בלוגר אנונימי, להביא לפיטורים שלו ועוד לתבוע אותו, לא נשמע לך קצת רדיפה?

       

      מי החלש בסיפור הזה? איך בכלל הגיעו לאי פי שלו ולשם שלו?

      זה לא נשמע לך בעייתי?

      וממתי אנשים במדינה הזאת כל כך רגישים לעלבון של אנשים אחרים. כמה פעמים ביום אנשים משמיצים איזה מפורסם אחר?

      איפה היתה הרגישות שלך כניסו בכוח להעליב את פרופסור פרידמן? כשהכותרות בעיתונים גמרו את רפול זכרונו לברכה או אחרים ובסוף הסתבר שהכל עלילה.

       

      נשמע לי קצת יותר חמור להמציא עלילה שלמה על אדם שצבר מוניטין של ישר והגון קריירה שלמה ואז לכפות עליו להתמודד עם משפט פלילי.

      ומה שמעסיק אותך זה העלבון של אופירה?

       

      אז אתה יודע מה, אם (ולא עברתי על זה ואין לי דעה מיוחדת על אופירה בניגוד למה שאתה חושב) הוא באמת עבר על חוק לשון הרע, איים, הכפיש, הזהיר מפניה כאיום נוראי לדמוקרטיה והעליב אותה, אז אני איתך במאה אחוז, אבל זכותי להתבטא על הצביעות של חלק מהאנשים כאן.

       

      בא לך לשתוק כשמדובר בשופט בכיר, זכותך, אבל זכותי לבקר אותך על חוסר העקביות. אני לא יודע אם זה צביעות או פחדנות, אבל אם אתה באמת נאמן לגישה שלך, התגובה שלך היתה צריכה להיות "אתה צודק גם לגבי חשין וגם לגבי העיתונאי שביקר את אופירה". אבל אתה בא בטענות שאני מביא דוגמא למישהו חזק שמפחדים ממנו, בזמן שאתה מבהיר שהעיתונאי הביא את זה על עצמו.

       

      יש כאן שני נושאים שונים לגמרי. אחד זה הצביעות וההתקפלות של אנשים כשזה מגיע למישהו עם כוח. והשני, זה מה שעשו לעיתונאי בלי קשר לתביעת לשון הרע.

       

      אם השיגו את האי פי שלו בדרך לא חוקית, זה רדיפה. וגם אם הוא עבר על החוק, זה לא מצדיק שאחרים יעברו על החוק וירדפו אותו בצורה כזאת.

       

      אם כבר, אז לדעתי לאבד את הפרנסה שלך ושיפגעו בפרטיות שלך, זה הרבה יותר חמור מכל תביעה שהיא, אבל נעזוב את זה כרגע.

      צטט: אחד-העם 2008-05-16 11:55:59

       כיון שאני, ואולי גם תומר לוי -- הם מיעוט בולט כאן שלא מתנפל על "הבריון" השכונתי, ומפריע לנו שעיתונאי מפר את החוק ומוציא לשון הרע על דמות ציבורית אחרת בביטוי כמו "אופירע", אני מוצא לנכון להגיב אישית לדברים שלך.

       

      אם אתה עורך-דין, אני מוטרד מאד. אני מוטרד מאד שעל פי דבריך מה שחשוב זה יחסי הכוחות ולא החוק. אני מוטרד מאד משום שמשוואת 'הכל שווים בפני החוק' הפרטית שלך תקפה רק מתי  שנוח לך; אתה קורא בכל הזדמנות לאכוף אותה כלפי ראשי הפירמידה, אבל כשמגיע המבחן האמיתי של החוק, על כל משמעו ותוקפו -- אתה מתנער מאחריות.

       

       

      העמדה שלך כלפי בייניש וברק ומגדל השן המשפטי הנאור ידועה וברורה. אני בקפה בסה"כ חצי שנה וקראתי את עמדתך זו לפחות עשר פעמים. לגופו של ענין -- אני חולק איתך תובנות

      רבות ויסודיות, ושותף לאחדות מדעותיך, גם בענין בייניש. אבל השיטה הזו של לנופף בשחיתות

      לכאורה של הצמרת המשפטית בכל ענין ובכל סוגיה ובכל הקשר - בפועל מרוקנת את התוכן

      מטיעוניך. אתה טוען לאפליה בפני החוק? ואיך אתה מציע שנגדיר את שיטתך לטמא שרצים

      במקום אחד ולטהרם במקום אחר? איזה שיטה מוסרית, משפטית או דתית רחמנא ליצלן --  מתירה את דמם של אנשים שאתה לא אוהב? 

       

       

        17/5/08 14:08:

      בוכנה, משמח לראות שהתחת שלך משומן היטב ועובד יפה במקום הראש

       

      חבל שבפוליטורות את פחות מתמצאת מה שלא מונע ממך להפליץ ברבים את בורותך המייגעת,

       

      לא נורא נשמה מתוקה, בטוח מישהו יעשה לך קיס קיס תיכף

       

      בברכת עלי והצליחי והמשיכי ללקק מיץ תוסס של זבל, זה נשמע מה זה מרגש

       

       

      J

       

       

        17/5/08 11:09:

      תגובה לג'ורג'ט שמעלי, אני חושבת שאני יודעת מי את או מי אתה. סמי זרק אתכם מהפורום שלו אחרי שאת והשותף שלך (או אתה והשותפה שלך) ביצעתם אאוטינג מחליא על אחת המשתתפות אצלו, דבר שהוביל לתלונה נגדכם במשטרה. השוטרים ביצעו אח"כ פשיטה על ביתה של כותבת האאוטינג החשודה ולאחר מכן זימנה לחקירה את השותף בעוון היצוע אאוטינג וחדירה לפרטיות. בבקשה הלינק לאירוע המדובר:

       http://news.msn.co.il/news/CriminalLawCourt/Criminal/200704/20070416163621.htm

      התיקים של שניכם עדיין מחכים להחלטת המשטרה אם להעמידכם לדין פלילי. ממש לא להאמין איך בתזמון מופלא הגעתם לסגור חשבון עם יגר שהפעיל בסה"כ פורום פתוח ודמוקרטי מעין כמוהו שהיה מושא לקנאה עבור מנהלי פורומי כתיבה אחרים. אם לא היה לכם טוב באותו פורום סמי הדלת היתה פתוחה בפניכם אבל מכיוון שכל הרשת יודעת את הנבזיות שלכם בחרתם להישאר ולהתעמת עם כל מה שזז וכשסולקתם ופתחתם במסעות נקמה, קללות על סמי וחבריו, אאוטינג והצפות, לא נותרה ברירה אלא להעביר את הנושא לזרועות החוק. אז עכשיו הגעתם לסגור חשבון עם יגר, איזה יופי! שיבושם לכם עם השקרים המעוותים והבדותות שאתם מפריכים בנסיון להכפיש את סמי ולגרור את התקשורת לעסוק באותו מקרה. אתם מוזמנים לעיין בהודעתה של עירית בר על סגירת פורום סמי, יצוין כי עירית בר היא שחקנית תיאטרון ידועה, כולם יודעים מי היא ומכירים את יושרה והגינותה, אין לה בעיה להזדהות ולעמוד מאחורי הדברים שלה.

      http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage-eng.asp?LangCode=Heb&ID=4215472

       

      ומ"ג'ורג'ט" והשותף שלך אני מצפה שתשתקו ותוותרו על מסע הנקמות שלכם להפצת שקרים ועלילות. אתם שמאשימים את סמי ששתה דם של אחרים, דבר שהוא שקר גס, עשיתם דברים גרועים בהרבה (אתם יודעים על מה אני מדברת ומפאת "כבודכם" אוותר על אזכור).

       

        17/5/08 09:56:

      די, די די כבר עם הטמטום בנוגע לפוליטורה,

       

      סמי פוליטורה מיואל וסמי הטרול שלמה מן מעריב שגרם נזק בלתי הפיך במרקם הרשת בכל מקום בו נגע - אינם אותו אחד! כמה אפשר לשמוע את "יודעי הדבר" האלה

       

      סמי פוליטורה פעל ביואל של שנות התשעים, זהותו אומתה על ידי מנהלת הקהילות של יואל בשעתו שהיתה ריקי, הוא התייצב שם וסיפר לה מיוזמתו את כל סיפור נורה - הדברים תועדו ויש לינקים לכתבות מאותה תקופה, בכל מקרה אף פעם לא עבר את הגבול כמו טינופת הרשת הנאלחת שלמה מן מעריב שהבליח ב2004 סה"כ בכינוי סמי כעלוקת צ'טים וטפיל פורומים אחרים.

       

      ההבדל העיקרי בעיני - לפוליטורה היה הומור והוא לא בא לפגוע באף אחד.

       

      סמי הנוכחי התקיים במיץ של הזבל בפורום שהקים לעצמו שיועד לדבר אחד בלבד - לשתות דם של אחרים. כזה היה וכזה נשאר

       

        16/5/08 22:59:

      ללא קשר לסמי פוליטורה. לדעתי הפרשה היא דווקא נצחון לבלוגרים, התביעה היא סימן

      חולשה מובהק של אתר ONE . אם סמי היה מנהל התוכן של אתר זה, היה שוקל (בהנחה

      שהוא מסוגל לפעילות רציונלית) שתי אופציות - להתעלם מהיתוש, או, וטוב יותר, להעלות אותו

      על נס - לפרסם לינקים לכל פוסט שתוקף אותו ברשת, להעניק פינה קבועה לבלוגרים הסוררים,

      לאמץ אותם אליו במחווה של חיוך אבהי מבין. וכל אותה העת לפזר רמזים שמה שהם

      מפרסמים הוא קצה קצהו של שמינית מהזוועות שבאמת מתרחשות באתר. ככה בונים רייטינג.

      הבלוגרים משפיעים. טובי הבלוגרים מאומצים לחיק הממסד - אם מבחינה כספית ואם תוך

      התחשבות בדעתם בקבלת החלטות עסקיות. הביזור של מידע , תובנות, וביקורת, שהוא

      למעשה הבסיס לחופש הדיבור האמיתי ברשת, זוהי הקונטרה האמיתית לתופעות של השתקה וריכוזיות מידע.

      סמי כאדם ייתכן שנוצח (לא בטוח, אולי, וגם אם כן מעשים יינקטו), סמי כתופעה רק מתחיל

      להפציע על הרשת הישראלית. כולנו פורום סמי.

       

        16/5/08 22:19:

      לבוכנה המשומנת שכותבת כמו פוטוריסטית מיומנת.

       

      אני חושש שמעולם לא חשדתי שמדובר בעול ימים, כי פוליטורה התחיל ביואל , מדובר בעבריין רשת , ברור שהוא שכשרוני מאד, אני מתלבט למשל אם לצטט איזה טוקבק שיש לי חשד שהוא כתב בעומדים בשער, אבל אפרופו סגנון , אולי עדיף שלא.

       

      בוכנה משומנת ...זה ניק שסמי היה גאה בו, ולא בטוח ש.....

       

       

        16/5/08 21:37:

       

      צטט: velvet 2008-05-16 20:47:07

       

      צטט: נתן אבויון 2008-05-16 20:42:01

      לא סתם תיאורטיקנים ופילוסופים אלא אף דוקטורים לפילוסופיה ...

      אני אמור להיעלב ?

      חו"ח, מה אני צריכה להסתבך עם אמא שלך?

       

      לאור המיילים התוהים שקיבלתי... לא, לא למדתי פילוסופיה. PhD משמעו ד"ר לפילוסופיה גם אם התמחית במדעי המחשב. מצטער לאכזב. 

        16/5/08 21:32:

      את באמת בוכנה משומנת. הצוות ואני מודים על המידע החשוב והמפורט.

      אני מקווה שהעיתונאים שיראיינו את ייגר ישכילו להשתמש בו.

        16/5/08 21:25:

      תגובה ל"איש כזה 404" ולכל היתר. אתה מדבר על יגר כצעיר ועול ימים, רך בשנים,

      אולם אני מכירה אותו עוד מפעילותו כסמי פוליטורה מפורום אינטימיות בתפוז.

      אני רוצה להגיד לך שבערך בשנת 1999 הוא עשה את תעלול הרשת הראשון

      בסיפורי אשת הטייס הנבגדת, אם זכור לך שהיתה זו תרמית הפורומים

      הראשונה שנעשתה בטוב טעם, נכון שסמי הותיר כמה גברים שבורי לב

      אבל בכך קנה את עולמו. לאחר שנחשף זה היה שוס אדיר ברשת.

      את הגלגול השני שלו כפורום סמי הפשוט והישיר אני מכירה פחות, נקלעתי לשם

      לא פעם בעיצומן של סכסוכים ומריבות קשות אבל התפוצצתי מצחוק למראה היצירתיות הפרועה של המשתתפים. יודעת שהיו משם כמה נפגעים אבל אף אחד לא

      הכריח אותם לכתוב בפורום סמי. הפורום הזה עם כל הרוע והנבזיות שלו הצליח

      לרתק ולכן כל פעם חזרו אליו כדי להעליב ולעלוב, לעשות אאוטינג ולצחוק על הזולת.

      אם כי חובה לציין שהפורום הזה הפיק גם כמה וכמה יצירות מעולות ספרותיות

      וליריות בהיותו של הפורום הזה חופשי ומלא מרץ ובכך גרם לאנשים רוח יצירתית

      שהפיקה מהם את המיטב.

      אני פחות מכירה את פרשת יגרמייסטר (אני לגמרי לא מחוברת לספורט) אבל לא התפלאתי

      לגלות מי מככב גם בסאגה החדשה. סמי פוליטורה/סמי/יגר ממציא את עצמו כל

      פעם מחדש וגורם לסערות חדשות וענוגות ברשת. אני בטוחה שבשעה זו כשהוא

      מנוטרל לכאורה מכל דמויותיו הוא כבר מריץ שתיים אחרות במקביל, אבל זמנן

      טרם הגיע. זו הפעם הראשונה שבה יגר פרץ באמת לתודעה הציבורית הפעם

      במסווה של לוחם נגד אתרים בעלי עוצמה (צוחקת לעצמי) וכמו שהיה עד עכשיו

      בכל פעילותו ברשת הוא צפוי לנצח גם אותם. לאיש הזה יש "צבא" קטן ונאמן

      של כותבות וכותבים והוא נעזר בהם למשימותיו השונות. אם זה תלוי בו, היה נשאר

      כפי שהיה עד עכשיו, אנונימי לציבור אלמלא פעל אתר הספורט לחשוף אותו בדרך

      לא ברורה. הוא העדיף תמיד להישאר בצל ולחסות במעגל של כמה מאות אנשי

      אינטרנט שידעו על מעלליו. תבררו אצל שועלי רשת מי זה סמי והם יגידו לכם.

      אבל עכשיו משנחשף ולא נותרה לו ברירה הוא יצטרך לתת את המלחמה שלו

      באנשים אמיתיים ומול בתי משפט ומעניין לראות אם ינצח את כולם ביד קשורה

      לאחור כמו שעשה שמונה שנים ברשת האינטרנט.

       

        16/5/08 20:47:

       

      צטט: נתן אבויון 2008-05-16 20:42:01

      לא סתם תיאורטיקנים ופילוסופים אלא אף דוקטורים לפילוסופיה ...

      אני אמור להיעלב ? 

      חו"ח, מה אני צריכה להסתבך עם אמא שלך?

        16/5/08 20:42:

       

      צטט: velvet 2008-05-16 19:57:20

       

      צטט: שייני (יסמין) 2008-05-16 19:50:34

      כמה שאלות בעקבות הדיון למעלה:

      מה ההבדל בין יגר לבין הסמויה?

      יש הבדל בין דיון המנוהל בכבוד לבין פוסט הנכתב בכבוד?

      אם כן, מה ההבדל?

      זכותו של כל אדם לנהל בלוג בו הוא משמיץ אנשים שהוא לא אוהב/מעריך?

      מתי הזכות הזו מוגבלת?

      יש פה שפע של תיאורטיקנים של המוסר והרשת ופילוסופים מכל קצות הקשת.

      הם ודאי יענו לך.

       

      לא סתם תיאורטיקנים ופילוסופים אלא אף דוקטורים לפילוסופיה ...

      אני אמור להיעלב ? 

        16/5/08 20:28:

       

      צטט: velvet 2008-05-16 10:18:06

       

      צטט: נתן אבויון 2008-05-16 10:12:01

      חו"ח וחו"ח

      הראשון: אני חושב שהחוק צריך להתאים עצמו לזכות היסוד ולא הזכות לחוק. לא אמרתי שלא צריך להיות חוק שיעגן ויאזן בין הזכויות.

      השני: עם כל קטנותי, אני חולק על תפיסת עולמו של ברק באשר להכל שפיט. כשהכל שפיט מת הייצוג וכשמת הייצוג מתה הדמוקרטיה. ומה לעשות, נחמד לי איתה... לא רוצה שתמות.

      אז סיכמנו שלא הכל כתיב?

       

      הכל כתיב כיוון שהכל יכול להכתב ועל כן כתב יכתב.

      לשאול אם ראוי לכתוב הכל זה כמו לשאול אם ראוי להציג תמונות של בחורות חשופות באינטרנט. אפילו ברמה התיאורטית הטכנולוגיה הפכה את השאלה ללא רלוונטית.

       

        16/5/08 19:57:

       

      צטט: שייני (יסמין) 2008-05-16 19:50:34

      כמה שאלות בעקבות הדיון למעלה:

      מה ההבדל בין יגר לבין הסמויה?

      יש הבדל בין דיון המנוהל בכבוד לבין פוסט הנכתב בכבוד?

      אם כן, מה ההבדל?

      זכותו של כל אדם לנהל בלוג בו הוא משמיץ אנשים שהוא לא אוהב/מעריך?

      מתי הזכות הזו מוגבלת?

      יש פה שפע של תיאורטיקנים של המוסר והרשת ופילוסופים מכל קצות הקשת.

      הם ודאי יענו לך.

        16/5/08 19:50:

       

      כמה שאלות בעקבות הדיון למעלה:

       

      מה ההבדל בין יגר לבין הסמויה?

       

      יש הבדל בין דיון המנוהל בכבוד לבין פוסט הנכתב בכבוד?

       

      אם כן, מה ההבדל?

       

      זכותו של כל אדם לנהל בלוג בו הוא משמיץ אנשים שהוא לא אוהב/מעריך?

       

      מתי הזכות הזו מוגבלת?

       

       

        16/5/08 18:27:

      סליחה לא ידעתי שאינך עורכת תפוז.

       

      לוקח את הבקורת בך בכל מה שקשור לתפוז חזרה.

        16/5/08 18:20:
      לא גררתי אותך. אבל היית שם אני זוכר אפילו שכתבת בנושא בישראבלוג, אלה שכתבו אז בסגנון משתלח בה הם חלק מאלה שאת בקשרים עימם, את מעולם לא הערת להם על "סגנון" לא אז ולא עכשיו כאשר חלק גדול מהעיסוק באופירה אסייג הוא במוצא שלה, בכל הטיפול שלך לא טרחת לכתוב שזה מאוס ושזה מחליא אפילו, שלא יעלה על הדעת לעסוק במוצא של עיתונאית שזה לא רלוונטי איפה נולדה ומה היה העיסוק שלה בגיל 17 וחצי. זה היה חייב לקבל תגובה ממך כשאת כותבת בנושא במיוחד כשענייני סגנון כל כך מעסיקים אותך.
        16/5/08 18:12:

      מעולם לא הייתי מיודדת עם שלמה מן.

      עזרתי לייגר כשיכולתי במה שיכולתי.

      אני מצטערת על בורותי, אבל לא שמעתי על פורום סמי עד לפני יומיים.

      ולקינוח, אני לא עובדת בתפוז מ-1 במאי.

      ועדיין אין לי מושג על מה אתה מדבר. אבל זה לא משנה.
      לגרור אותי לפרשת רפונזל זה באמת מעל ומעבר לכל דמיון, אז במחילה מכבודך, רד מזה.

        16/5/08 17:55:

      מקובלת עלייך כי אינך יכולה לשתף את הציבור  בכל מערכת השיקולים ומה שידוע לך והן הן הסיבות לסתימת הפה של ייגר בתפוז והייתה סתימת פה בעצם ההתקפלות בפני וואן. בניקוש ועריכת הבלוג , בעצם במחיקת ביטויים מסויימים וכו.

       

       

      לגבי החברים והחברות שלך הקשורים למה שאירע במקרה רפונזל האמיני לי אני יכול לעלות לא חבר אחד ולא שניים, אבל אמנע מכך בכדי לשמור על כבוד המנוחה, אז את שתקת לא הייתי מעלה זאת לו לא עסק רוב הפוסט שלך ב"סגנון" ולא במהות , אני זוכר את זה היטב בשבילי זו הייתה אניגמה פי כמה ממה שנדמה לך שמייצגים הדברים ה"אניגמתיים" שלי ואסתפק בכך אמת דיברתי וואו ועוד איזו אמת . מי שרוצה מוזמן לבדוק אותי, אני חושש שאז נקבעו סטנדרטים נקלים במיוחד ל"סגנון" כתיבה מהסוג שלא הייתי רוצה בכלל לחזור אליו.

       

      לגבי יתר התהיות , איך את רצומה שאענה על סימני שאלה ??????- אפרופו "סגנון" , אני אשמח לו תשני משהו בתפוז, פורטל בו אין שום זכויות לגולש אנונימי כמעט , מנהלי הפורומים הם סותמי פיות מהסוג הגרוע ביותר וכו.הם עושים שימוש פנימי בידע ובקשרים לסתימת פיות אין שום קוד אתי שמגביל את ההתגוללות של מנהלים על גולשים וגולשות , אין שום פיקוח על שימוש לרעה פנימי מתוך תפוז ,ותקצר היריעה. שם יש התנהלות אורווליאנית טיפוסית ,ההיתממות היא "הסגנון" המוכר לכל תהיה ושאלה של מי שנפגע שרירותית ומוצא עצמו בתוך מערבולת מתוזמנת . הציניות של המענה הרשמי היא ממש "מסוגננת".

       

      אבל בטח שכאן זו לא הבמה לעסוק בכך - אם כי זה נוגע ישירות לכל מה שקשור בחופש ביטוי, אני בספק אם תצליחי כי פורטל תפוז יכול ללמד משהו את גדולי סותמי הפיות מש"ס ודרומה ,

       נחזור לייגר, הבעיה עם ייגר לא פשוטה  , כמעט בלתי אפשרית אולי חלק מה"אשמה" היא באישיותו המורכבת של ייגר עצמו .

       

      חלק מהתומכים בייגר מנצלים את הבמה לכתוב על המוצא של אופירה אסייג על עיסוקיה בעבר ועל מקום לידתה , דימונה , ואת לא מעירה על זה , הגיע הזמן שזה יופסק. אם אין כאן הוצאת דיבה , אז מהי הוצאת דיבה?

       

      תכנסי עכשיו לבלוג עומדים בשער, ראי כמה תגובות עוסקות במוצא של אפירה אסייג , את התייחסת לזה?

       

      אמרת שהיית מיודדת עם סמי , שלמה מן , בעבר , האם זו לא אותה "ידידות" שגם מזכירה את מקרה רפונזל, אני חושב שדי ומספיק עם ההיתממות.

       

      לו היו כותבים לגופך כפי שכותבו על אופירה אסייג היית מוציאה קול מחאה ורבים היו מצטרפים, את בטוח ערה לסגנון הזה , ולא יצאלי  לקרוא הסתייגות שלך ממנו. את מחליקה דברים לא אומרת מה שדרוןש לומר בלי בושה.

       

      אני חושב שאנשים מהבראנז'ה פוגעים יותר מכולם בחופש הביטוי , הם הבעיה העיקרית של השיח  ושל חופש הביטוי הם הראשונים שמנצלים את מעמדם לרעה, הם מנצלים את הקשרים שלהם והם יוצרים את המאבקים כאשר רוב הגולשים לא יודעים כלל על מה באמת נוצרה המהומה , ואם לא יוגבלו אנשים מהעיתונות וממשרדי הפרסום ואו כל מיני אינטרסנטטים

      הנוגעים לבראנז'ה ואם ימשיכו לעשות מה שבא להם בשיטות מוכרות אין טעם בכלל בשיח עצמו.

       

      ייגר הוא מהבראנז'ה ואני מתקשה להאמין שלא שמעת על מעללי סמי .

       

       

       

       

        16/5/08 17:12:

      סתימת הפיות הזו לדעתי מקובלת על דבורית שרגל
      ???
      ....גם תפוז הכירו אותו , ותפוז לכן לא נלחמו, לא שאין בתפוז כתיבה בוטה בכל מיני מקומות, יש-ויש, אבל עם ייגר הם לא ילכו למשפט....

      ????
      גם העיתונות התעלמה מהעניין , אמרנו חיפוי על אחד משלהם, אמרנו .

      ????

      ....ציפיתי ממנו שיבוא חשבון עם דבורית , כי אם יש טענה למישהו בסיפור הזה , היא צריכה להיות מופנת לדבורית, דבורית קראתי את הפוסט שלך, שיש בו איזה התעטפות מאד צבועה בעניין של סגנון כתיבה , הרשי לי לא לקבל את הטענות שלך , הרי את מוקפת היית לפחות בעבר בכותבים בוטים , אנשים שפגעו באנשים תמימים, אני זוכר מאבק אחד של בלוגרית שהסתיים בהתאבדות (רפונזל) שידיד שלך
      ?????
      קלל אותה קללות מתועבות מעל הרשת בניק גלוי וידוע  והוא נמצא עד רגע זה ברשימת המקורבים שלך, טלי קורה מבין עינייך כשאת מדברת על סגנון דיבור, איפה היית אז? לחברים שלך מותר להשתלח באנשים?

      ????????????

      .....יש בעיה בתפוז ברמת האמינות של הפורטל כי הכותב האנונימי הוא כלי משחק בידי דבורית ואו הפורטל הציני תפוז
      ????
      ....הפרדוקס הוא שמרגע וגולש אנונימי כותב בשמו חל בו שינוי ממשי ע"ע דבורית שרגל ולא רק היא, אולי בצדק, אולי זה לא משחק, זו הפרנסה של האנשים שעברו ממצב אחד לשני איני יכול לזלזל בשיקולים שלהם, אלו חיים אמיתיים לא תגובה מזדמנת, ובכל זאת אפילו אם ניתן להבין זאת , אין זכות לא לדבורית ולאף אחד לייצג אותי ואותנו, אתם אל תדברו בשם הגולשים , אין לכם מושג וקשה להאמין שאתם חפים מאינטרסים.

      ??????

      שמי מוזכר אמנם שבע פעמים בתגובה הזו, אבל אין לי מושג מה אתה רוצה ממני, מיהו החבר המקלל שלי, מתי אמרתי שאני מייצגת מישהו מלבד את עצמי, למה תפוז צריכים לקחת למשפט את ייגר, או איזה משחק ניהלתי כאן.

      אני מקווה שלפחות לך יש תשובות לכל השאלות, כי מבחינתי דברייך הם אניגמה.

        16/5/08 16:26:

      ויכוח מאד מרתק וגם חשוב.

       

      לצערי איני יודע מי אשם במצב בו בלוגר נחשף , בלוגר אנונימי ומטרת חשיפתו היא בעצם לסתום לו את הפה, האם תפוז אשמה, איני יודע, דבר אחד ברצוני לומר ברכות עד כמה שניתן.

       

      סתימת הפיות הזו לדעתי מקובלת על דבורית שרגל , כאחד שהכיר את ייגר מכתיבה שלו , אני מעיד שהוא לא כותב מתון ונימוסי, אני יודע שלא בעצם, זו לא הוצאת דיבה , הרי קראתי אותו הרבה לפני שידעתי שמדובר בו , גם תפוז הכירו אותו , ותפוז לכן לא נלחמו, לא שאין בתפוז כתיבה בוטה בכל מיני מקומות, יש-ויש, אבל עם ייגר הם לא ילכו למשפט, גם גדולי מעריצי ייגר, הם חסרי סיכוי בבית משפט , מי שיכול היה לדעת וידע  על מה מדובר, בעצם יום לפני החשיפה אולי יום אחרי נסגר פורום אותו ניהל ייגר, "הפורום של סמי" שהתמקד בהטרדות ובפעילות טרולית בעיקר נגד פורומים של כתיבה ברשת , גדול המטרידים , גדול מוציאי הדיבה, גדול מבצעי האאוטינג היה לא אחר משלמה מן, סמי, ייגר מאיסטר , הפורום נמחק ללא הודעה מוקדמת, כי מי שיקרא את הפנינים שהיו בפורום הזה ילמד על פעילותו של הקוזאק הנגזל סמי הוא שלמה מן.

      כמובן שמי שקרא שם לא ידע דבר על ייגר מאיסטר, מעט ידעו מיהו סמי, למרות שזה פורסם ולא נמחק שם בפורום סמי , היינו שמדובר בשלמה מן. ואם זה לא שלמה מן יופיע שלמה מן ויוכיח שאין לו שום קשר לסמי, אבל הוא לא יופיע.

       

      גם העיתונות התעלמה מהעניין , אמרנו חיפוי על אחד משלהם, אמרנו .

       

      רב הנסתר על הגלוי , אין פה צדיק , הוא לא זכה להגנה של תפוז מהסיבה הפשוטה שאין סיכוי להגן על טרול כזה , על אדם שביזה כותבים תמימים אגב לא כאלה בעלי עמדה כמו אופירה או מישהו בעל עמדת שררה, אגב נוסף ציפיתי ממנו שיבוא חשבון עם דבורית , כי אם יש טענה למישהו בסיפור הזה , היא צריכה להיות מופנת לדבורית, דבורית קראתי את הפוסט שלך, שיש בו איזה התעטפות מאד צבועה בעניין של סגנון כתיבה , הרשי לי לא לקבל את הטענות שלך , הרי את מוקפת היית לפחות בעבר בכותבים בוטים , אנשים שפגעו באנשים תמימים, אני זוכר מאבק אחד של בלוגרית שהסתיים בהתאבדות (רפונזל) שידיד שלך קלל אותה קללות מתועבות מעל הרשת בניק גלוי וידוע  והוא נמצא עד רגע זה ברשימת המקורבים שלך, טלי קורה מבין עינייך כשאת מדברת על סגנון דיבור, איפה היית אז?

       

      לחברים שלך מותר להשתלח באנשים?.

       

      על סמי לא הייתי מגן  ואני לא נפגע ממנו ולא הייתי נפגע כן הוא פגע במכרים שלי מכרות וברוב המקרים בלי סיבה סתם ככה בשביל הקטע הבריוני , אין גדול כמו סמי להשפיל אנשים ובעיקר חלשים כמה זבל אגב נכתב על המוצא של אופירה על היותה בת שנולדה בדימונה היא לא "משלנו" ועל זה איש לא טרח לכתוב , לו האיש היה תוקף רק אנשי שררה ניחא , לו הייתה לו אג'נדה נגד השתלטות ההון והשלטון, ניחא, לא , האיש הוא טרול , ככזה הוא פגע בעשרות אנשים חלקם תמימים, חסרי ישע ממש , לכן יש פה מצב בלתי אפשרי הלב רוצה להיות בצד של ייגר של שלמה מן, לתת לו כתף, אבל אז השכל שואל, ומה על ההטרדות שלו? הוא הרי מסמל תופעה בהמית , הוא לא זה שסביבו צריך להסתדר בשורה ולצעוק נגד המימסדים המסואבים , מי כמונו יודע שיש פה בדיחה צינית שאותו לפחות משעשעת.

       

      מה עם ההשתלחויות שלו באנשים שמעולם לא פגעו בו , ושאינם חלק מהבראנז'ה ולא עשו רע לאיש למעט כתיבה באיזה פורום.

       

      כאן יש חגיגה מאד צבועה , של אנשים שחלקם עברו ממצב צבירה אנונימי לפרונט מרגע והם בשמם ה"אמיתי" הם עושים דברים שלא יעשו כי ההגנה דווקא הגדולה ביותר היא בעצם בשם הפרטי האמיתי , הם שכחו ימים אחרים, פורומים ובלוגים.

       

      לכן האינטרנט העברי מת לכן יש בעיה בתפוז ברמת האמינות של הפורטל כי הכותב האנונימי הוא כלי משחק בידי דבורית ואו הפורטל הציני תפוז , רב הנסתר על הגלוי, מי שיודע בטח משער ש זו סיבת הערפל , מי שאינו יודע חייב לכתוב שמשהו מסריח מאד קורה . אי-אפשר להתעלם מכך שיש בעייה לכתוב אפילו בנימוס הכי מתון את דעתך נניח בפ]ורטל כמו תפוז, שם אין סיכוי אפילו קלוש שיגנו עליך , זו דעתי הסובייקטיבית ככותב לשעבר בתפוז , ובטוח שהיא לא מייצגת אלא את הנסיון האישי שלי ושל עוד כמה אנשים.

       

      עוד דבר והוא האחרון שאכתוב כאן בויכוח שנוצר בלי קשר לעניין הייגר על הצעת החוק של חסון להשית צנזורה על טוקבקסיטים ולהטיל אחריות על אתרים על מה שנכתב, קול אחד כמעט ולא נשמע, הקול שלנו, של הגולשים האנונימיים, האנשים ה"פשוטים" או כמו שכתב בהתנשאות עורך ווינט  "האנשים הקטנים" , הקול שלנו מגוון והוא חייב להשמע, או שיהיו לנו מליצי יושר- ישרים נטולי אינטרס שאינם גם בכובע מימסדי כזה או אחר , הקול שלנו לא יכול להשמע , הפרדוקס הוא שמרגע וגולש אנונימי כותב בשמו חל בו שינוי ממשי ע"ע דבורית שרגל ולא רק היא, אולי בצדק, אולי זה לא משחק, זו הפרנסהשל האנשים שעברו ממצב אחד לשני איני יכול לזלזל בשיקולים שלהם, אלו חיים אמיתיים לא תגובה מזדמנת, ובכל זאת אפילו אם ניתן להבין זאת , אין זכות לא לדבורית ולאף אחד לייצג אותי ואותנו , אתם אל תדברו בשם הגולשים , אין לכם מושג וקשה להאמין שאתם חפים מאינטרסים.

       

      תנו לנו לדבר זה הכל תפסיקו להגביל אותנו מנימוקים כאלו ואחרים עד גבול מאד קיצוני חייבים לאפשר חופש ביטוי , גם של אדם כמו סמי שהשתלח באנשים , ואני עד שהוא לא צדיק בלשון המעטה, אבל בשיקול האם לסתום את הפה שלו אני מעדיף לתת לו במה, לצערי הוא מעולם לא היה גולש אנונימי , תמיד הוא היה גם עיתונאי , וזו סוג של התנהלות בעייתית שחייבים גם בה לעסוק, מוכרת תופעה נוספת של טוקבקים "מטעם" כאלה שמקבלים שכר, יש המון בעיות עם התופעה של ייגרמאיסטר תרצו או לא תרצו עליו המבחן של חופש הביטוי , אפילו שהוא ניצל לרעה את החופש הזה.

      קופת השרצים אינה סיבה לסתום לו את הפה.

       

      תודה

        16/5/08 11:55:

       כיון שאני, ואולי גם תומר לוי -- הם מיעוט בולט כאן שלא מתנפל על "הבריון" השכונתי, ומפריע לנו שעיתונאי מפר את החוק ומוציא לשון הרע על דמות ציבורית אחרת בביטוי כמו "אופירע", אני מוצא לנכון להגיב אישית לדברים שלך.

       

      אם אתה עורך-דין, אני מוטרד מאד. אני מוטרד מאד שעל פי דבריך מה שחשוב זה יחסי הכוחות ולא החוק. אני מוטרד מאד משום שמשוואת 'הכל שווים בפני החוק' הפרטית שלך תקפה רק מתי  שנוח לך; אתה קורא בכל הזדמנות לאכוף אותה כלפי ראשי הפירמידה, אבל כשמגיע המבחן האמיתי של החוק, על כל משמעו ותוקפו -- אתה מתנער מאחריות.

       

       

      העמדה שלך כלפי בייניש וברק ומגדל השן המשפטי הנאור ידועה וברורה. אני בקפה בסה"כ חצי שנה וקראתי את עמדתך זו לפחות עשר פעמים. לגופו של ענין -- אני חולק איתך תובנות

      רבות ויסודיות, ושותף לאחדות מדעותיך, גם בענין בייניש. אבל השיטה הזו של לנופף בשחיתות

      לכאורה של הצמרת המשפטית בכל ענין ובכל סוגיה ובכל הקשר - בפועל מרוקנת את התוכן

      מטיעוניך. אתה טוען לאפליה בפני החוק? ואיך אתה מציע שנגדיר את שיטתך לטמא שרצים

      במקום אחד ולטהרם במקום אחר? איזה שיטה מוסרית, משפטית או דתית רחמנא ליצלן --  מתירה את דמם של אנשים שאתה לא אוהב? 

       

      לדעתי העניה ההולכת ומתרוקנת מנכסיה בפוסט הזה בקצב מסחרר --  אין כל צביעות

      בהצבעה על כך שהבלוגר האנונימי, נציג חופש הביטוי האולטימטיבי, ניחוח החירות ממש --

      השתלח באופירה אסייג. אז מה אם היא מייצגת אתר שהוא 'בריון שכונתי' לכאורה? אז

      מה אם בקרוב מאד אופירה אסייג תככב בבלוג שלי, (באור ממש לא מחמיא, יש להדגיש) במסגרת מועדון-הקליפים-עד-2-דקות? אז מעכשיו הותר כבודה, נתלשו זכויותיה, נפרמה הגנתה בפני כל גיבור-מקלדת מתקתק תחת עץ רענן? האם חסרה היא עיניים? האם חסרה היא איברים, חושים, רגשות? האם אין היא ניזונה מאותו האוכל, נפגעת מאותם חיצים? אם תידקר, לא יכאב לה?  מה בדיוק צביעות בזה שאני מסרב לאפשר לצדק - כפי שאני מבין את משמעו במלוא תום הלב -- להתמוסס תחת מתקפה מתלהמת? אם יש כאן צביעות, הרי היא מרוחה בצבעים גסים ועזים על פני תגובות הקוראות להשמיץ, להכפיש, להחרים ולהתעלם מזכויותיו של מישהו שאינו נמנה על הקונצנזוס. הצביעות, חברי הפרקליט, היא בדיוק כאן. 

       

      צטט: -איתן- 2008-05-16 08:53:21

      אני לא יכול לסבול צביעות של כמה מהתגובות כאן. כשיש מישהו בריון- כולם מתקפלים.

       

      פתאום ייגר הוא דוגמא ומופת לבעיה של לשון הרע. למה? כי 1 ואופירה הם חזקים ויש להם כיס עמוק?

       

      אתם חיים במדינת ישראל או שנולדתם אתמול?

       

      הצביעות כאן פשוט חוגגת. ייגר איים לגדוע לאופירה את הידיים? אמר עליה שהיא מסוכנת? אמר שהיא איבדה את הצפון והשמיץ אותה בכל כתבה ופורום אפשרי?

      לא.

       

      חשין, אהרון ברק, בייניש עשו את זה ועושים את זה כל שני וחמישי ואף אחד לא מצקצק ומתחיל בהרצאות על תרבות הדיון במדינת ישראל ואם זה ראוי להשתלח ככה.

       

      וכשמי שמאיים, משתולל ומשמיץ הוא שופט בית משפט עליון בדימוס ונשיאה מכהנת, אז אף אחד בכלל לא מעלה לדיון שאלות של לשון הרע ומובן מאליו שזה חלק מחופש הביטוי, אבל כשבלוגר עושה ביקורת עיתונות ספורט, פתאום זה ממש בוער לנו לדבר על תרבות דיון וללמד את כולם להתנהג בחברות.

       

      אתם סתם מתקפלים בהתאם לכוח ולמעמד של מי שמדובר בו.

       

      אם הבריון הוא שופט עשיר עם כוח, אז זה בסדר, ואם הבריון מחפש לסתום פיות דרך תביעה וחושף בדרך לא ברורה (וכנראה לא חוקית) את הזהות של המבקר ופוגע בפרטיות שלו, רק בשביל להפחיד את כולם, אז פתאום נורא חשוף להדגיש שזה נורא לקרוא לה "אופירע".

       

      צבועים.

       

        16/5/08 10:18:

       

      צטט: נתן אבויון 2008-05-16 10:12:01

      חו"ח וחו"ח

      הראשון: אני חושב שהחוק צריך להתאים עצמו לזכות היסוד ולא הזכות לחוק. לא אמרתי שלא צריך להיות חוק שיעגן ויאזן בין הזכויות.

      השני: עם כל קטנותי, אני חולק על תפיסת עולמו של ברק באשר להכל שפיט. כשהכל שפיט מת הייצוג וכשמת הייצוג מתה הדמוקרטיה. ומה לעשות, נחמד לי איתה... לא רוצה שתמות. 

      אז סיכמנו שלא הכל כתיב?

        16/5/08 10:12:

       

      צטט: velvet 2008-05-16 09:54:05

       

      צטט: נתן אבויון 2008-05-16 02:42:59

       

      צטט: pansser 2008-05-16 01:30:33

      "חופש הביטוי צריך לעמוד בגבולות החוק."

      בדיוק להיפך - החוק צריך לעמוד בגבולות חופש הביטוי.

      'הפוך גוטה..'

      היה שווה לחכות לתגובה הזאת.

      הקונפורמיזם אילף את האנשים עד כי שכחו שחוקים נועדו לשרת אותם ולא הם את החוקים.

      אני רוצה להבין: קונפורמיזם זה להיות אחראי למילים שלך, ונון קונפורמיזם זה לשפוך כל מה שיש לך על כל העולם בלי הגבלה?

      הכל כתיב, כמו שהכל שפיט?

       

       

      חו"ח וחו"ח

      הראשון: אני חושב שהחוק צריך להתאים עצמו לזכות היסוד ולא הזכות לחוק. לא אמרתי שלא צריך להיות חוק שיעגן ויאזן בין הזכויות.

      השני: עם כל קטנותי, אני חולק על תפיסת עולמו של ברק באשר להכל שפיט. כשהכל שפיט מת הייצוג וכשמת הייצוג מתה הדמוקרטיה. ומה לעשות, נחמד לי איתה... לא רוצה שתמות. 

       

        16/5/08 09:54:

       

      צטט: נתן אבויון 2008-05-16 02:42:59

       

      צטט: pansser 2008-05-16 01:30:33

      "חופש הביטוי צריך לעמוד בגבולות החוק."

      בדיוק להיפך - החוק צריך לעמוד בגבולות חופש הביטוי.

      'הפוך גוטה..'

      היה שווה לחכות לתגובה הזאת.

      הקונפורמיזם אילף את האנשים עד כי שכחו שחוקים נועדו לשרת אותם ולא הם את החוקים.

      אני רוצה להבין: קונפורמיזם זה להיות אחראי למילים שלך, ונון קונפורמיזם זה לשפוך כל מה שיש לך על כל העולם בלי הגבלה?

      הכל כתיב, כמו שהכל שפיט?

       

        16/5/08 09:49:

       

      צטט: רקאני 2008-05-16 07:43:03

      את כותבת ש"איש בתפוז לא מסר את כתובת ה-IP של ייגר לאף גורם חיצוני"

      והשאלה שלי - מאיפה את יודעת את זה?

      אני מניח שאת, באופן אישי, לא נתת את כתובת ה-IP לאנשי ערוץ וואן.

      אבל מאיפה את יודעת שמישהו אחר בתפוז לא עשה את זה?

      הרי מין הסתם, לעוד אנשים, חוץ ממך, היתה גישה למספר ה-IP.

      אז אולי מישהו אחר מסר את ה-IP?
      אוקיי, בוא אנסח מחדש: אם מישהו בתפוז מסר את ה-IP  של ייגר למישהו, הרי שהוא עבר במפורש ובמוצהר על התקנות של תפוז ועל ההחלטה המובהקת והמוצהרת של האתר בעניין.
      וזה מה שנמסר מתפוז בנושא: 
      "תפוז לא מוסרת פרטים אלא בצו בית משפט, ואף נוקטת עמדה בפני בית המשפט בשלב שבו מתבקש צו כזה. לא התקבל אצלנו כל צו ולא ידוע לנו על צו כזה."

        16/5/08 08:53:

      אני לא יכול לסבול צביעות של כמה מהתגובות כאן. כשיש מישהו בריון- כולם מתקפלים.

       

      פתאום ייגר הוא דוגמא ומופת לבעיה של לשון הרע. למה? כי 1 ואופירה הם חזקים ויש להם כיס עמוק?

       

      אתם חיים במדינת ישראל או שנולדתם אתמול?

       

      הצביעות כאן פשוט חוגגת. ייגר איים לגדוע לאופירה את הידיים? אמר עליה שהיא מסוכנת? אמר שהיא איבדה את הצפון והשמיץ אותה בכל כתבה ופורום אפשרי?

      לא.

       

      חשין, אהרון ברק, בייניש עשו את זה ועושים את זה כל שני וחמישי ואף אחד לא מצקצק ומתחיל בהרצאות על תרבות הדיון במדינת ישראל ואם זה ראוי להשתלח ככה.

       

      וכשמי שמאיים, משתולל ומשמיץ הוא שופט בית משפט עליון בדימוס ונשיאה מכהנת, אז אף אחד בכלל לא מעלה לדיון שאלות של לשון הרע ומובן מאליו שזה חלק מחופש הביטוי, אבל כשבלוגר עושה ביקורת עיתונות ספורט, פתאום זה ממש בוער לנו לדבר על תרבות דיון וללמד את כולם להתנהג בחברות.

       

      אתם סתם מתקפלים בהתאם לכוח ולמעמד של מי שמדובר בו.

       

      אם הבריון הוא שופט עשיר עם כוח, אז זה בסדר, ואם הבריון מחפש לסתום פיות דרך תביעה וחושף בדרך לא ברורה (וכנראה לא חוקית) את הזהות של המבקר ופוגע בפרטיות שלו, רק בשביל להפחיד את כולם, אז פתאום נורא חשוף להדגיש שזה נורא לקרוא לה "אופירע".

       

      צבועים.

        16/5/08 08:38:

      רעיון:

       

      כל מי שמזדעזע מהתביעה וההתנהלות (כמוני) של וואן מוזמן (כמוני)
      לא להיכנס לאתר הזה

      (אם מישהו עדיין נכנס לשם)

      יש אתרי ספורט אחרים וטובים יותר (ולא, אני לא עובד באף אחד מהם) 

      ואולי ניקח את העניין הזה צעד קדימה, ונארגן חרם גולשים על וואן?

       

        16/5/08 07:43:

      דבורית,

       

      את כותבת ש"איש בתפוז לא מסר את כתובת ה-IP של ייגר לאף גורם חיצוני"

       

      והשאלה שלי - מאיפה את יודעת את זה?

       

      אני מניח שאת, באופן אישי, לא נתת את כתובת ה-IP לאנשי ערוץ וואן.

      אבל מאיפה את יודעת שמישהו אחר בתפוז לא עשה את זה?

      הרי מין הסתם, לעוד אנשים, חוץ ממך, היתה גישה למספר ה-IP.

      אז אולי מישהו אחר מסר את ה-IP? 

       

      ולא, תשובות בנוסח "אני מכירה את כל העובדים בתפוז, כולם נפלאים ומסורים" לא יתקבלו, כי את אף פעם לא יכולה לדעת מאיפה תגיע הצרה.

       

       ועניין נוסף - קראתי רק מעט מהבלוגים האמורים, למרות שאני חובב ספורט, ואני מוכרח לומר שלדעתי הם מתארים את המציאות די במדויק.

      נכון שיש שם ביטויים ששמים ללעג ולצחוק את האתר של אופירה, אבל זה לא חורג מהשפה שבה משתמשים מבקרי קולנוע/מוסיקה/טלוויזיה וכו' בכלי התקשורת.

       

       

       

       

       

       

        16/5/08 02:42:

       

      צטט: pansser 2008-05-16 01:30:33

      "חופש הביטוי צריך לעמוד בגבולות החוק."

       

      בדיוק להיפך - החוק צריך לעמוד בגבולות חופש הביטוי.

       

      'הפוך גוטה..'

       

      היה שווה לחכות לתגובה הזאת.

      הקונפורמיזם אילף את האנשים עד כי שכחו שחוקים נועדו לשרת אותם ולא הם את החוקים.

       

        16/5/08 01:30:

      "חופש הביטוי צריך לעמוד בגבולות החוק."

       

      בדיוק להיפך - החוק צריך לעמוד בגבולות חופש הביטוי. 

       

      'הפוך גוטה..'

        15/5/08 18:49:

       

      צטט: ydk1 2008-05-15 17:18:58

       

      חופש הדיבור נועד וקיים למען מי שרוצה לבקר בתנאי שהוא מציג את עצמו בשמו האמיתי.

       

      כיוון שלמיטב זכרוני אין באף מסמך דמוקרטי היסטורי דרישה לחשיפה כתנאי לשימוש בחופש הביטוי, אין לי אלא להתפלא על האופן הקל שבו אתה מוותר על זכויות היסוד שלך.

      אני גם מצר על כך שלשיטתך הדורות הבאים לא יזכו להנות מהחיבור הסאטירי המופלא "הצעה צנועה", שנחשב לטקסט פוליטי מופתי, רק כיוון שהוא פורסם בעילום שם (ורק לאחר שעורר דיון ציבורי התברר כי הוא נכתב על ידי הסופר ג'ונתן סוויפט).

      חבל.  

       

       

        15/5/08 18:34:

       

      צטט: ydk1 2008-05-15 17:18:58

      חופש הדיבור - כן! חופש ההשמצה? בשום אופן!

      אינני מכיר את שלמה מן, למרות שהיה לי הכבוד (המפוקפק) לעבוד באותו עיתון, בתקופה אחרת.

      השאלה שעולה בדיון הזה היא שאלה עקרונית וחשובה: האם מותר לאנונימוס להשמיץ ולפגוע באדם אחר או בגוף ציבורי ולהסתתר מאחורי הסיסמא של "עקרון חופש הדיבור".

      מי שעושה כך פוגע בחופש הדיבור, פוגע בתקשורת ופוגע בציבור.

      חופש הדיבור נועד וקיים למען מי שרוצה לבקר בתנאי שהוא מציג את עצמו בשמו האמיתי. אם הוא פוחד לבקר בשמו - שיחפש פתרונות שאינם בתחום הטוקבקים. [

      מותר וחשוב להביע דעה, להשמיע ביקורת ולטעון טענות שיש להן בסיס. זה חשוב וראוי.

      אסור ויש למנוע השמצות, גידופים ופרסום עובדות לא נכונות.

      האנונימיות של הטוקבקיסטים איננה צריכה להיות מחסה לעבירות! השמצת אדם היא עבירה!

      יאיר דקל (שם אמיתי), גני תקוה

       

      אתה לא בעניינים, ידידי.

      ראשית, לא מדובר פה בטוקבקים, אלא בבלוגים.

      שנית, אף אחד לא טוען שמותר להשמיץ בחסות האנונימיות.

      השמצות, גידופים ופרסום עובדות שקריות אסורים בכל מקרה.

        15/5/08 17:23:
      עינת, פוקסי, יאיר - תודה.
        15/5/08 17:18:

      חופש הדיבור - כן! חופש ההשמצה? בשום אופן!

      אינני מכיר את שלמה מן, למרות שהיה לי הכבוד (המפוקפק) לעבוד באותו עיתון, בתקופה אחרת.

      השאלה שעולה בדיון הזה היא שאלה עקרונית וחשובה: האם מותר לאנונימוס להשמיץ ולפגוע באדם אחר או בגוף ציבורי ולהסתתר מאחורי הסיסמא של "עקרון חופש הדיבור".

      מי שעושה כך פוגע בחופש הדיבור, פוגע בתקשורת ופוגע בציבור.

      חופש הדיבור נועד וקיים למען מי שרוצה לבקר בתנאי שהוא מציג את עצמו בשמו האמיתי. אם הוא פוחד לבקר בשמו - שיחפש פתרונות שאינם בתחום הטוקבקים. [

      מותר וחשוב להביע דעה, להשמיע ביקורת ולטעון טענות שיש להן בסיס. זה חשוב וראוי.

      אסור ויש למנוע השמצות, גידופים ופרסום עובדות לא נכונות.

      האנונימיות של הטוקבקיסטים איננה צריכה להיות מחסה לעבירות! השמצת אדם היא עבירה!

      יאיר דקל (שם אמיתי), גני תקוה

        15/5/08 16:48:
      דבורית, אמרתי לך את זה רבות: אָת האורים והתומים של האינטרנט !
        15/5/08 16:44:
      צדקנים בני צדקנים יש פה אף 1 לא ישתיק אותנו
        15/5/08 16:13:

      אוף, שוב את מבלבלת אותנו עם עובדות?

      תפוז סגרו. לא סגרו. את מי זה מענין?

      הדברים נאמרו כבר אז, העובדות הונחו לפני כולם, למה צריך שוב להצתדק ולנמק ולפרש ולבאר?

      מן ילד גדול. אם באמת (ואני לא עקבתי אחרי הבלוג בכלל) לכלך והשמיץ באופן שחורג ואף מתכתב עם הוצאת לשון הרע, שישלם את המחיר, כי ככה צריך.

      מסכימה עם מה שכתבת "זה לא קשור רק לחוק היבש, אלא גם, ובעיקר, לתרבות כתיבה. אין שום סיבה לצבוע את הביקורת בצבעים גסים ועזים. העובדה שמישהו אחר, המבוקר, משתמש בשפה ירודה או פוגעת לא נותנת לגיטימציה למי שמבקר אותו לעשות את זה. בשום פנים ואופן"

      ואיך עלו על פרטיו? מה זאת אומרת? בקלילות. מי שיודע איך לתמרן את הרשת ואיך לשחק עם מסכים שחורים וטקסטים לבנים, יגיע לכל מידע שרק ירצה, גם אם יהיה מקודד, מוצפן ואפילו מחוק.

      אגב, מי מבטיח שמערכת הבלוגים של תפוז מאובטחת כהלכה? אולי האקר on mission, מטעם one שתל איזו רוגלה? התקין איזה וירוס? אולי יושב כרגע בבק אופיס מישו שיודע על כל מה שנעשה בתוככי תפוז.. 

       

      לאתר מידע על אנשים, זה אחד הדברים הקלים ביותר ומי שעדיין חושב שאפשר להיות אנונימים ברשת מוזמן להריח את ריח הורדים ולהצטרף למאה ה-21, חודש מאי 2008.

        15/5/08 16:05:

       

      תודה רבה, דבורית . מעניין .

      עכשיו רק צריך להוכיח מה האייטמים הנקראים ביותר ב- one קורץ  . 

        15/5/08 15:59:
      להגן על חופש הביטוי זה נחמד, השאלה על מה בדיוק אתה מגן. ביטוי כמו "אופירע" הוא מטופש ומיותר. היו ביטויים נוספים שנתקלתי בהם בכתב התביעה - לא זוכר כרגע - כולם פורסמו בבלוג, חלקם הגדול פשוט לא לעניין. "אתר הריכולים והמסיבות" זה 100% לגיטימי, ואף עו"ד לא יצליח להוכיח אחרת בבית משפט. אתר שמדווח על מסיבות ורכילות היא סוד הצלחתו לא יכול לטעון אחרת. הבעיה היא שהיו שם ביטויים הרבה יותר גרועים, וחבל, כי זה משחק לידיים של אתר התביעות וההשמצות (מי שרוצה לדוגמה להשמצות מוזמן לשים חליפת אב"כ ולהכנס לאתר).
        15/5/08 15:58:

      ואגב, זוהי הלכת אמסלם, רק להשכלה הכללית:

       

      במספר פסקי דין אישר בית המשפט בישראל כי יש משום לשון הרע בכך שאומרים או רומזים על מישהו שהוא הומוסקסואל. פסק הדין הנודע ביותר בעניין הוא "הלכת אמסלם" משנת 1995; שמעון אמסלם, כדורסלן קבוצת הפועל חיפה, הגיש תביעה נגד עיתון העיר שנתן לכתבה בעניין אולימפיאדת הגייז בלוס אנג'לס את הכותרת "אמסלם לא לבד" - זאת בגלל הפזמון המקניט "אמסלם ההומו" שהיו שרים באותה תקופה כמה מאוהדי הקבוצות היריבות במשחקים שבהם השתתף. אמסלם, שאינו הומוסקסואל, הגיש תביעת לשון הרע נגד העיתון. בית המשפט החליט שהיה בכותרת משום רמיזה על נטייתו המינית של אמסלם, ופסק לו פיצויים בסך 150,000 שקלים. בפסק דינה כתבה השופטת:

         
      מעמד ההומוסקסואלים בישראל
      אשר לשאלה הערכית האם כנויו של אדם כהומוסקסואל הינו עלבון המצדיק פסיקת פיצויים לטובתו, קבעה השופטת קמא כי מקובל עליה שבחברה סובלנית אין מקום לייחס משמעות מעליבה לנטייתו המינית של אדם, אלא שחברתנו טרם הגיעה למידת סובלנות ופתיחות שכזו והכנוי "הומו" מהוה עלבון בעיני חלק נכבד מהציבור. כמו כן אין חולק שהמשיב אינו הומוסקסואל ואין סיבה להכתירו ככזה ולגוררו למאבק שאינו מעוניין ליטול בו חלק".

       (מתוך ויקי)

        15/5/08 15:46:

       

      צטט: עמיר 2008-05-15 15:38:20

      .....כך או כך , באיזור האפור הזה צריכים היו אנשי תפוז לשנס מתניהם ולהגן על הבלוגר האנונימי שלהם . תחת זאת, ובעצת עורכי דינם, אני יודע, הם בחרו לקצץ את כנפיו .

       סבבה, זכותך לחשוב כך, אין בעיה.

        15/5/08 15:38:

       

      סליחה שאני מתעכב על השורה הקצרה הזאת, אבל מכיוון שהיא קו פרשת המים מבחינתו של ייגר, ראוי להתעכב עליה .

      כמו במקרה של "אמסלם ההומו" בשנות התשעים (זוכרים?) , העלבון כאן מצוי בעיני (פי) המעליב וגם באוזניי הנעלב, אבל מבחינה אובייקטיבית אין כאן עלבון. אני חושב.

      לפיכך, השאלה כאן היא על מי חלה חובת ההוכחה. האם על ייגר עצמו שצריך להוכיח שהאתר אכן כזה - ובינינו, זאת לא בעיה - , או על one שצריכים להוכיח שהם לא כאלה. 

      כך או כך , באיזור האפור  הזה צריכים היו אנשי תפוז לשנס מתניהם ולהגן על הבלוגר האנונימי שלהם . תחת זאת, ובעצת עורכי דינם, אני יודע, הם בחרו לקצץ את כנפיו .

       

       

      צטט: velvet 2008-05-15 15:12:48

       

      צטט: עמיר 2008-05-15 13:48:23

      אפשר לדעת מה דעתך-את על הביטוי "אתר הריכולים והמסיבות", בהקשר הזה?

      אין לי בעיה איתו.


      העניין הוא שיש מקרים, כך ע"פ החוק, בהם הכמות קובעת. יש שאלה של תום לב, יש הרבה היבטים שלא את כולם אני מכירה. אי אפשר לשלוף נתון אחד ולנפנף בו.

       

       

       

        15/5/08 15:34:

       

      צטט: אחד-העם 2008-05-15 15:19:02

      .... אם דעתך היא ששלמה מן הוציא לשון רעה, אז תכתבי את זה! אם דעתך היא שלא, אז תכתבי שדעתך היא שלא!


      הייתי מציעה לך לקרוא שוב את הפוסט, אבל אני מוותרת.
      ניסיתי לתאר את התמונה הרחבה, אבל אתה מתעקש לא לראות אותה.

       

      כן, היו אמירות מסוימות בבלוג שלו שעלולות להיחשב כלשון הרע. 


      לנסות לצאת בסדר עם שלמה מן? הצחקת אותי (וכנראה שגם אותו).

        15/5/08 15:19:

       

      צטט: velvet 2008-05-15 15:09:29

       

      צטט: אחד-העם 2008-05-15 14:54:50

      לגבי התנהלותה של ו.א. - הרי שהיא למיצער מאכזבת, ואני מסכים עם הביקורת הענינית שלך כלפיה.  סוג של התנהלות מתחמקת שלא לוקחת עמדה מכל מיני סיבות, ומתגוננת בקלישאות כמו 'אני לא מייצגת אותם'.

      וולוט: אני חושב שאנשים קוראים את הבלוג שלך כי הם מעונינים בעמדה שלך בכל מיני נושאים. בנושא של ייגר הצלחת למוססאת עמדתך עד כי נעלמה ואבדה.

      אין לי מושג מה בדיוק אתה רוצה. כתבתי את דעתי בפירוש ובאופן ברור, כולל הפעם. על מה אתה רוצה תשובה ואין לך? מה לא כתבתי פה?

      ומה קלישאה בזה שאני כותבת רק בשם עצמי?
      אני לא יכולה להביא פה שום עמדה אחרת של אף אדם בשמו, מה כל כך מסובך בזה?

       

      לדעתי את מנסה להיות בסדר עם כווולם. בהתחלה רצית להיות בסדר עם

      תפוז, כי עוד היית שם, וגילית ממלכתיות מרשימה ביכולתך לא לחשוף כלום.

      עכשיו, בפוסט הנוכחי, כמו שאיתן כותב, את מנסה להיות בסדר גם עם חופש הביטוי, וגם עם שלמה מן, מכל מיני סיבות. נראה שאת באמת חושבת שהיה

      לשון הרע. אז למה לא לכתוב את דעתך?? אם דעתך היא ששלמה מן הוציא לשון רעה, אז תכתבי את זה! אם דעתך היא שלא, אז תכתבי שדעתך היא שלא! וכשאני שואל בפשטות לדעתך בפוסט המאד ראשון בשרשור הזה, את שולחת אותי לקרוא

      כתבי תביעות ומזכירה לי שאת מייצגת את עצמך. נו באמת.

      ובין כל אלה, את מנסה להיות בסדר גם עם כמעט כל הקוראים. מאמץ כביר לכל הדעות, אבל לא בר-יישום.

       

       

        15/5/08 15:12:

       

      צטט: עמיר 2008-05-15 13:48:23

      אפשר לדעת מה דעתך-את על הביטוי "אתר הריכולים והמסיבות", בהקשר הזה?

      אין לי בעיה איתו.


      העניין הוא שיש מקרים, כך ע"פ החוק, בהם הכמות קובעת. יש שאלה של תום לב, יש הרבה היבטים שלא את כולם אני מכירה. אי אפשר לשלוף נתון אחד ולנפנף בו.

       

       

        15/5/08 15:11:

       

      צטט: velvet 2008-05-15 14:14:51

       

      צטט: -איתן- 2008-05-15 13:31:02

      אז תפוז מסרו או לא מסרו? גיא זה תפוז, לא?

      אני לא מבין את המנטליות הזאת של להתקפל לתוקפנות.

      הרי כתבתי שאיש בתפוז לא נתן את ה-IP   של ייגר.
      כתבתי את זה כבר אלף פעמים לפחות בחודשים האחרונים. כולל בפוסט הזה.

      אתה רוצה שאכתוב לך את זה שוב?
      אוקיי, במיוחד בשביל איתן: תפוז לא נתנו את ה-IP  של ייגר, שזה הפרט היחיד על אודותיו שהיה בנמצא.

      השאלה התבקשה שוב אחרי שמישהו כאן הביא מסמך שהראה שבעבר תפוז כן מסר אי פי (גיא זה תפוז אם אני לא טועה...).

      אני יודע שכתבת הרבה פעמים שתפוז לא מסרו, אבל אחרי שמראים שתפוז כבר עשו את זה בעבר, אולי כדי לוודא שאותו גיא לא מוסר לחבר'ה כתובות אי פי.

        15/5/08 15:09:

       

      צטט: אחד-העם 2008-05-15 14:54:50

      לגבי התנהלותה של ו.א. - הרי שהיא למיצער מאכזבת, ואני מסכים עם הביקורת הענינית שלך כלפיה.  סוג של התנהלות מתחמקת שלא לוקחת עמדה מכל מיני סיבות, ומתגוננת בקלישאות כמו 'אני לא מייצגת אותם'.

      וולוט: אני חושב שאנשים קוראים את הבלוג שלך כי הם מעונינים בעמדה שלך בכל מיני נושאים. בנושא של ייגר הצלחת למוססאת עמדתך עד כי נעלמה ואבדה.

      אין לי מושג מה בדיוק אתה רוצה. כתבתי את דעתי בפירוש ובאופן ברור, כולל הפעם. על מה אתה רוצה תשובה ואין לך? מה לא כתבתי פה?

      ומה קלישאה בזה שאני כותבת רק בשם עצמי?
      אני לא יכולה להביא פה שום עמדה אחרת של אף אדם בשמו, מה כל כך מסובך בזה?

       

        15/5/08 14:58:

       

      צטט: velvet 2008-05-15 14:49:02

       

      צטט: הד 2008-05-15 14:28:31

      איך וואן השיגו את האייפיי?

      ועם האייפי בידיהם, איך הם חשפו את זהות בעליו מבלי שקיבלו צו שופט ופנו לספק?

      נו, זו שאלת מיליון היורו.

       

       

      אכן כן.

      ואגב יש לי יסוד מסוים להניח, שאם היית פונה לספק עם האייפי שלי ומבררת את זהותי - לא היית עונה לי יותר... חתום

        15/5/08 14:54:

       

      צטט: -איתן- 2008-05-15 12:56:58

       

       

      אסור לו להמציא שקרים או להסית לאלימות, אבל מעבר לזה זכותו להגיד כל מה שבא לו על מי שבא לו.

       

      אני בעד להפריד בין כמה הדברים. לגבי התנהלותה של ו.א. - הרי שהיא למיצער מאכזבת, ואני מסכים עם הביקורת הענינית שלך כלפיה.  סוג של התנהלות מתחמקת שלא לוקחת עמדה מכל מיני סיבות, ומתגוננת בקלישאות כמו 'אני לא מייצגת אותם'.

      וולוט: אני חושב שאנשים קוראים את הבלוג שלך כי הם מעונינים בעמדה שלך בכל מיני נושאים. בנושא של ייגר הצלחת למוססאת עמדתך עד כי נעלמה ואבדה.

      לגבי חופש הביטוי: מה כבר לא נאמר על חופש הביטוי? דומה כי זהו צירוף המלים הלעוס ביותר כמעט -- שני רק לצמד המלים האלמותי 'כנסו, כנסו' (מלים ולחן: עממי). ובכל זאת אני תמה על כך שהינך מסייג את הזכות 'להגיד כל מה שבא לו על מי שבא לו' בגדרות רעועות של אי-המצאת שקרים או הסתה לאלימות בלבד -- כאשר ידוע היטב כי לשון הרע כולל גם אמיתות שאין עליהן מחלוקת ואינן מסיתות לאלימות, ו'אמת דיברתי' הינה הגנה רק אם הוכח כי היה בפירסום ענין ציבורי, מעבר להיותו אמת, במיוחד אם יש בכוונת הדברים משום נסיון לבזות ולהשפיל. בקיצור - אי אפשר להגיד כל מה שבא על כל מי שבא. אין שום ענין ציבורי בביטוי 'אופירע' שלטענת וואן נכתב בבלוג של ייגר, וגם אין בו שום צד של אמת. זהו לשון הרע מזוקק ונקי שמטרתו לבזות את הנמענת בעיני הבריות. מעבר לזה, ההלכה הנוהגת היא כמו בפסק דין

      אמר (רע"א 4740/00)

      ".. בכל מקרה יש להתחשב בטיב הפירסום, בהיקפו, באמינותו, במידת פגיעתו ובהתנהגות הצדדים. אכן, התנהגותו של הניזוק לפני פרסום ולאחריו עשויה להוות אמצעי שבעזרתו ניתן לעמוד על נזקו. בדומה, התנהגותו של המזיק אף היא עשויה להשפיע על שיעור הנזק והערכתו. כך, למשל, התנצלות על דברי לשון הרע עשויה להקטין את הנזק שהם גרמו ובכך להשפיע על שיעור הפיצויים (ר' סעיף 19 לחוק)"

      (שם, עמ. 525)

      לא ראיתי בשום מקום שייגר התנצל. זאת ועוד, רובן המכריע של התגובות שראיתי למקרה של ייגר-מאיסטר תמכו בזכותו לבלגג ככל העולה על רוחו, ותוך שרוממות חופש הביטוי מנשבת מתוכן נזפו התגובות קשות באופירה ובאתר שלה, ועל הדרך נתחלפה לעיתים ההא שבשמה הפרטי בעין. התוצאה היא שייגר יצא קדוש מעונה, קרבן של אתר אטום וסתום לכאורה המנוהל על ידי מישהי שכולם אוהבים לשנוא. עדר במיטבו? אולי. הענין הוא שלעניות דעתי המרודה ייגר עבר, בפשטות, על החוק. הענין הוא שלאף אחד, גם אם הוא עיתונאי נורא נורא מכובד בברנז'ה, אין זכות לפגוע באף אחד אחר באופן הנ"ל, גם אם האחר הוא כל כך 'לא משלנו'. כשמדברים על זכויות אדם -- אין מפרידים בין שלמה לאופירה. זכותו של שלמה לכתוב וזכותה של אופירה שלא תשתלח בה לשון רעה - שתיהן זכויות יסודיות ושוות. אין האחת גוברת על השניה, ובמקום שזכויות חשובות אלה מתנגשות זו בזו -- בא החוק ומאזן אותן.  בדיוק כמו האימרה המפורסמת של שופט אמריקאי: 'החופש שלך להניף את זרועותיך מסתיים במקום בו מתחיל חוטם חברך'.

        15/5/08 14:51:
      הלמו - תאלץ להקטין את המסמך שלך דרמטית. הוא חירב את הפוסט.
      (וכן להביא סימוכין לדברייך).
        15/5/08 14:49:

       

      צטט: הד 2008-05-15 14:28:31

      איך וואן השיגו את האייפיי?

      ועם האייפי בידיהם, איך הם חשפו את זהות בעליו מבלי שקיבלו צו שופט ופנו לספק?

      נו, זו שאלת מיליון היורו.

        15/5/08 14:28:

       

      צטט: יהל א.ק 2008-05-15 14:23:04

       

      צטט: הד 2008-05-15 14:01:56

       

      צטט: יהל א.ק 2008-05-15 13:47:27

      מישהי/ו מוכנ/ה להסביר לי בבקשה, איך יכולים (עם צו שופט ובלעדיו) לאתר למי שייך מחשב לפי ה-IP שלו??!? ולא מחשב של חברות אלא שלנו האנשים הפשוטים.

      כל כמה שאני חושבת על זה אני לא מבינה...

       

      פונים לספק האינטרנט

      אוף, בעצם הייתי יכולה לחשוב על זה לבד...

      תודה! (עדיף לשאול ולהבין מאשר לשתוק ולהשאר טיפש)

       

      בהקשר הזה השאלה שלך דווקא מצויינת.

      איך וואן השיגו את האייפיי?

      ועם האייפי בידיהם, איך הם חשפו את זהות בעליו מבלי שקיבלו צו שופט ופנו לספק?

        15/5/08 14:26:

       

      צטט: הד 2008-05-15 13:55:56

      העלילה הולכת ומסתבכת:

      בוואללה פורסם ששלמה מן תובע את וואן על חדירה לפרטיות.

      זה המשך רציף של אותה עלילה.

        15/5/08 14:25:

       

      צטט: אחד-העם 2008-05-15 12:28:34

      כעורכת ומבקרת מנוסה, אם מבקר קולנוע היה מכנה סרט שמתיימר להיות רציני "סרט של ריכולים ומסיבות", האם היית פוסלת את זה לפרסום?

       לא, אבל ההשוואה שלך משונה.

       

        15/5/08 14:23:

       

      צטט: הד 2008-05-15 14:01:56

       

      צטט: יהל א.ק 2008-05-15 13:47:27

      מישהי/ו מוכנ/ה להסביר לי בבקשה, איך יכולים (עם צו שופט ובלעדיו) לאתר למי שייך מחשב לפי ה-IP שלו??!? ולא מחשב של חברות אלא שלנו האנשים הפשוטים.

      כל כמה שאני חושבת על זה אני לא מבינה...

       

      פונים לספק האינטרנט

      אוף, בעצם הייתי יכולה לחשוב על זה לבד...

      תודה! (עדיף לשאול ולהבין מאשר לשתוק ולהשאר טיפש)

        15/5/08 14:14:

       

      צטט: -איתן- 2008-05-15 13:31:02

      אז תפוז מסרו או לא מסרו? גיא זה תפוז, לא?

      אני לא מבין את המנטליות הזאת של להתקפל לתוקפנות.

      הרי כתבתי שאיש בתפוז לא נתן את ה-IP   של ייגר.
      כתבתי את זה כבר אלף פעמים לפחות בחודשים האחרונים. כולל בפוסט הזה.

      אתה רוצה שאכתוב לך את זה שוב?
      אוקיי, במיוחד בשביל איתן: תפוז לא נתנו את ה-IP  של ייגר, שזה הפרט היחיד על אודותיו שהיה בנמצא.

        15/5/08 14:11:

       

      צטט: אחד-העם 2008-05-15 12:31:36

      נכון. ומבלי להיכנס למקרה שלפנינו ראוי לזכור גם שבשביל להכפיש מישהו, להעליב אותו, להשפילו ולבזותו בעיני הבריות, צריך רק מקלדת וחיבור לאינטרנט.

       אמת.

       

        15/5/08 14:10:

       

      צטט: -איתן- 2008-05-15 12:56:58

      מצטער, דבורית, אבל ממש לא מסכים עם מה שאת עושה פה.

      אתה לא חייב.

      גם אם ירדו על אופירה או לא חשוב מי, אין לאנשים האלה זכות לרדוף בן אדם, לחשוף בצורה לא חוקית את השם שלו, ולאיים עליו בתביעה עצבנית שנועדה בעיקר לסתום פיות.

      אני אמרתי שמותר לחשוף בצורה לא חוקית שם של מישהו?
      מתי ואיפה אמרתי את זה?

      זה בריונות לשמה וכוולוט אנדרגראונד ומישהי שהיתה אמורה להיות הראשונה להגן על זכותו לאנונימיות, לא ציפיתי להרצאה שלא יפגע או יעליב מישהו.

      איפה פגעתי בזכותו של מישהו לאנונימיות? מתי ואיפה כתבתי את זה?

      אסור לו להמציא שקרים או להסית לאלימות, אבל מעבר לזה זכותו להגיד כל מה שבא לו על מי שבא לו.

       אני שמחה שאתה בקיא בפרטי החוק.

        15/5/08 14:01:

       

      צטט: יהל א.ק 2008-05-15 13:47:27

      מישהי/ו מוכנ/ה להסביר לי בבקשה, איך יכולים (עם צו שופט ובלעדיו) לאתר למי שייך מחשב לפי ה-IP שלו??!? ולא מחשב של חברות אלא שלנו האנשים הפשוטים.

      כל כמה שאני חושבת על זה אני לא מבינה...

       

      פונים לספק האינטרנט

        15/5/08 13:55:

      העלילה הולכת ומסתבכת:

      בוואללה פורסם ששלמה מן תובע את וואן על חדירה לפרטיות.

        15/5/08 13:48:

       

      אפשר לדעת מה דעתך-את על הביטוי "אתר הריכולים והמסיבות", בהקשר הזה?

       

        15/5/08 13:47:

      מישהי/ו מוכנ/ה להסביר לי בבקשה, איך יכולים (עם צו שופט ובלעדיו) לאתר למי שייך מחשב לפי ה-IP שלו??!? ולא מחשב של חברות אלא שלנו האנשים הפשוטים.

      כל כמה שאני חושבת על זה אני לא מבינה...

        15/5/08 13:31:

      אז תפוז מסרו או לא מסרו? גיא זה תפוז, לא?

       

      אני לא מבין את המנטליות הזאת של להתקפל לתוקפנות.

        15/5/08 12:56:

      מצטער, דבורית, אבל ממש לא מסכים עם מה שאת עושה פה.

       

      את מתחילה עם פוסט יפה על חופש הביטוי ובסוף הפוסט הטון הוא נו נו נו, תתנהגו יפה ואז לא ירדפו אותכם.

       

      זה כמו שמישהו יחטוף מכות מאיזה בריון ברחוב והתגובה שלך תהיה- אלימות זה אסור ונורא, אבל אני תמיד דואגת להתנהג יפה עם כולם ותמיד לחייך ולהיות מנומסת.

       

      לא. זה לא נקרא להגן על חופש הביטוי. כמו שזכותו של מישהו לא להיות מנומס ולחייך ועדין אסור להצדיק אלימות, אותו דבר עם חופש ביטוי.

       

      גם אם ירדו על אופירה או לא חשוב מי, אין לאנשים האלה זכות לרדוף בן אדם, לחשוף בצורה לא חוקית את השם שלו, ולאיים עליו בתביעה עצבנית שנועדה בעיקר לסתום פיות.

       

      זה בריונות לשמה וכוולוט אנדרגראונד ומישהי שהיתה אמורה להיות הראשונה להגן על זכותו לאנונימיות, לא ציפיתי להרצאה שלא יפגע או יעליב מישהו.

       

      אסור לו להמציא שקרים או להסית לאלימות, אבל מעבר לזה זכותו להגיד כל מה שבא לו על מי שבא לו.

        15/5/08 12:31:

       

      צטט: velvet 2008-05-15 11:06:24

       

      צטט: אחד-העם 2008-05-15 10:56:56

      אז ייגר-מאיסטר לא שמר על כבודה של אופירה ובגלל זה חטף תביעה?

      אתה מוזמן לקרוא את כתב התביעה - לבקש אותו ממי שצריך, ולקרוא את טענותיהם.

      אני מחווה פה את דעתי על צורת ההתנהלות ברשת, ולא מייצגת את התובעים או את הנתבעים או את תפוז, אלא רק את עצמי.

      ואצטט משהו שכתבו לי: 
      כדי לשלוח כתב תביעה צריך כושר ביטוי, דמיון מפותח ויכולת לשלם את האגרה. לא יותר מזה. 

       

      נכון. ומבלי להיכנס למקרה שלפנינו ראוי לזכור גם שבשביל להכפיש מישהו, להעליב אותו, להשפילו ולבזותו בעיני הבריות, צריך רק מקלדת וחיבור לאינטרנט.

       

       

        15/5/08 12:28:

       

      צטט: הד 2008-05-15 11:58:50

      נראה שוואן מנסה להלך אימים על כותבי הביקורת.

      האיום אינו רק בתביעת דיבה, אלא בחשיפת זהותם של הבלוגרים האנונימיים.

      ולראיה, כותבי בלוג הביקורת "מורו ופוליצר" הסירו את הבלוג שלהם מהרשת לא כי חששו מתביעה (הם כתבו בלשון נקיה וזהירה), אלא כי חששו שוואן יחשוף את זהותם.

       

      ובאשר לתפוז:

      אין חולק על כך שלתפוז יש זכות ואפילו חובה להסיר בלוגים או ביטויים פוגעניים.

      הבעיה היא שחוץ מעורכי הדין של וואן ושל תפוז, איש אינו חושב שהכינוי "אתר הריכולים והמסיבות" מהווה הוצאת דיבה.

       

      עשיתי את שיעורי הבית שקיבלתי מדבורית:

      בכתב תביעה שהוגש בשישה במאי על ידי שי אליאס, בא-כוחה של וואן, לתמיס,

      מופיעים כינויים רבים נוספים. הם מודגשים שם וקל למצוא אותם. ועכשיו הם

      יתכתשו להם. יש לי אולי דעה בענין, אבל זה לא ממש מענין.

       

      ומה דעתך דבורית?

      כעורכת ומבקרת מנוסה, אם מבקר קולנוע היה מכנה סרט שמתיימר להיות רציני "סרט של ריכולים ומסיבות", האם היית פוסלת את זה לפרסום?

       

       

       

       

        15/5/08 11:58:

      נראה שוואן מנסה להלך אימים על כותבי הביקורת.

      האיום אינו רק בתביעת דיבה, אלא בחשיפת זהותם של הבלוגרים האנונימיים.

      ולראיה, כותבי בלוג הביקורת "מורו ופוליצר" הסירו את הבלוג שלהם מהרשת לא כי חששו מתביעה (הם כתבו בלשון נקיה וזהירה), אלא כי חששו שוואן יחשוף את זהותם.

       

      ובאשר לתפוז:

      אין חולק על כך שלתפוז יש זכות ואפילו חובה להסיר בלוגים או ביטויים פוגעניים.

      הבעיה היא שחוץ מעורכי הדין של וואן ושל תפוז, איש אינו חושב שהכינוי "אתר הריכולים והמסיבות" מהווה הוצאת דיבה.

       

      ומה דעתך דבורית?

      כעורכת ומבקרת מנוסה, אם מבקר קולנוע היה מכנה סרט שמתיימר להיות רציני "סרט של ריכולים ומסיבות", האם היית פוסלת את זה לפרסום?

       

       

       

        15/5/08 11:43:

       

      צטט: velvet 2008-05-15 11:06:24

       תפוז לא מופיע בכתב התביעה. תשאלו למה?

       

       אולי בגלל שלתפוז יש כסף, ויש עורכי דין, והם לא יבהלו כל כך מהר מתביעות מופרכות על סכומים מופרכים?

        15/5/08 11:06:

       

      צטט: אחד-העם 2008-05-15 10:56:56

      אז ייגר-מאיסטר לא שמר על כבודה של אופירה ובגלל זה חטף תביעה?

      אתה מוזמן לקרוא את כתב התביעה - לבקש אותו ממי שצריך, ולקרוא את טענותיהם.

      אני מחווה פה את דעתי על צורת ההתנהלות ברשת, ולא מייצגת את התובעים או את הנתבעים או את תפוז, אלא רק את עצמי.

      ואצטט משהו שכתבו לי: 
      כדי לשלוח כתב תביעה צריך כושר ביטוי, דמיון מפותח ויכולת לשלם את האגרה. לא יותר מזה. 

       

       

        15/5/08 10:56:
      אז ייגר-מאיסטר לא שמר על כבודה של אופירה ובגלל זה חטף תביעה?