7 תגובות   יום חמישי, 15/5/08, 12:39
 עובר אורח בבית קפה מרצד מבצע הופעת יחיד וירטואלית בעבור חופן תשומת לב. נהנה מיחסי הצופה נצפה, מהציפייה למילים הבאות עליו לטובה, מבדר עצמו לדעת באמצעות משחק בכפתורי השעשוע של האגו והרגש.

גומע סיפורי חיים ונקודות השקפה, מסניף אל מוחו רעיונות מילוליים ויצרים צבעוניים. מגניב מבט אל תמונות אהובות, מתרץ כניסתו בקונפורמיסטיות, בהתעניינותו במוקד הרעש, לעולם לא בהורמון האסטרוגני. מנדב תהייה: התיתכן קורלציה בין כמות התמונות הנצפות ביותר לבין כמות הפניות האסורות ביותר??. בחורה כחולת עיניים מעלה מעל גלי הרשת הורמון זכרי עיקש שהגדיש את סאתה המוסרית ומציגה אותו בפני כל בכיכר הקפה. בחורה עבת שפתיים הופכת אנונימית בין רגע עקב חריגת יתר של נוזל זרע מילולי בתיבתה.

 בזמן ובמקום אחר, מרחק נקישה, חתול אובד מבקש עזרה- ההורמון הזכרי מורד לחצי התורן, יחליפוהו החמלה והתום. עובר האורח יחבר עצמו אל מוקדי הטוב שבו, שעומדים יומם וליל על סיפוקו כאדם. כלאחר יד, ירהיב את תאיו האפורים בגוונים מרעננים של צבע, פרי יצירת אדם, יחליף בינו לבין עצמו זהויות של רגש. עובר האורח ירגיש נוגה, יחייך ויתקנא, יתעצב ויתרומם. ישתוקק לשים את פלט תחושותיו על דף בעצמו.

עובר האורח יקיים בחדרו פוטנציאל בל יתואר לאהבה: יקבל טפיחות על שכם מאנשים שמכירים אותו יותר טוב מאמו, שאף אין לה דף באתר והצעות למגוון חברויות בהינף אצבע וללא התחייבות ואחריות.כשיתעייף הוא יצא אל בית הדואר הסמוך כדי לבחון תשומת לב טרייה יותר, וכשיסיים עם זה, יפנה אל מועדון החברים הבלתי נדלה לנבירה סקרנית בחייהם של אנשים שעד לפני רגע היו היסטוריה נמוגה והנה עתה מצויים בתור הקרביים של חייו האינטימיים לכאורה. כשהוא גומר אומר במועדון החברים משלח את אצבעותיו אל בית החדשות, לדליית ידיעה חדשה שתספק את תאוותו המיידית. כשמסיים עם זה חוזר אל בית הקפה הזנוח.

עובר האורח משוטט בכמה חדרים ומביט בתגובות עטורות מילות תואר ונועם: מדהימ/ה, יפה, מקסימ/ה, נפלא, עונג צרוף, תודה, נהנתי, קבל/י כוכב, הכי חמוד/ה, כשרוני/ת, נראה/ת מעולה, הולם אותך, אוהב/ת אותך. הוא שואל עצמו כיצד אלה מתיישבות עם הביקורת על חוצפנותם וגסות רוחם של הישראלים. טוב, נו, גם בחוץ אמור להיות חם אבל עדיין קריר מבזיקה במוחו של עובר האורח מטאפורה.עובר האורח ממצה את הפוטנציאל המיידי של תשומת הלב בבית הקפה, נושא עיניו אל הכוכבים, משלח ידו אל הסוגר, מכין את יומו החוץ מסכי.רגע לפני שהוא יוצא מבית הקפה הוא מוצא לנכון להגיד מילה לסיום.אהבתי.

דרג את התוכן: