נמצא קשר בין אוכל לבין מצב רוח
ולא - אני לא מדברת על התכונה האנושית לפתוח את המקרר ולאכול כל מה שיש בו כשעצבניים, נפרדים, עייפים, מתוסכלים וכיוצא בזה. אני גם לא מדברת על לפתוח את המקרר ולא למצוא בדיוק את מה שאין בו ורוצים בדיוק כשעצבניים, נפרדים, עייפים, מתוסכלים וכיוצא בזה.
אצלי זה בכלל ההיפך. מה זאת אומרת ההיפך? אני שייכת לזן הנדיר שלא רעב... הזן ששוכח לאכול.
אני לא רעבה - כשאני עצבנית, נפרדת, מאוהבת, שמחה, רגישה, מתרגשת או כל מה שיוצא בזה... אני שוכחת לאכול, הרגש ממלא את כולי, פשוט לא אוכלת.
בשיגרה אני אוכלת כי צריך, כי זה באג'נדה היומית או שיש איזה חבר אחד שלי, שכל פעם שאנחנו בקשר, אני נזכרת שלא אכלתי ונהיית רעבה.
בקצור, הבנתם את הפואנטה. רק ש.... אצלי יש משהו אחר - יש קטגוריה שנקראת "אוכל ומצב רוח" - כלומר: ישנם מאכלים שמשוייכים למלאנכוליה זמנית ותפקידם לפנק אותי ברגעים של דכאון. מאחר והגיעו אלי שמועות על כמה מחברי בקפה שסובלים כרגע מהפרעות במצב הרוח שלהם אני משתפת אתכם ב"סוד" הגדול.. וזה הולך ככה:
טחינה (רב שנתית) - טחינה עם הרבה לימון, שום ובצל ליד - הולך נפלא עם דכאון (בחשיבה היצירתית, שאם ממילא לא בא לי לראות אף אחד, לפחות אהנה מבריאות השום והבצל הטעימים, בריאים אך המסריחים באופן זוועתי)... מדוע רב שנתית? כי ניתן להשיג כל השנה ואפילו לא חייבים דכאון. אם לא תמצאו, אצלי בבית יש קבוע כמה קופסאות של טחינה גולמית, על כל צרה שלא תבוא..
תירס גרעינים - באופן מפתיע, תירס על צורותיו נותן לי הרגשה של חזרה לילדות, מחבר אותי לשורשים ומרגיע אותי. אין מצב לעולם, שתתפסו את המזווה בלי לפחות 4-5 קופסאות של תירס.
סלק ממולא (בעונה) - למה בעונה? כי סלק אין כל השנה והוא שייך באופן ישיר לדכאונות האקסלוסיביים של חגי תשרי (סתו) ומפסח ומעלה (כלומר דכאון של טרום יום הולדת..).
להכין סלק ממולא זאת עבודה קשה ומייגעת - ידיעה זו בלבד, יכולה להוציא אותי ממצב הרוח ולהטות אותו למקום טוב יותר. המחשבה המפתיעה שאני נורא מפנקת את עצמי - גם היא עוזרת.
השבוע ראיתי סלק בסופר וחשבתי לעצמי שהשנה עוד לא פינקתי את עצמי ומה זה באמת אומר, שעלי להכנס לדכאון על מנת להכין? זה מחייב כשקוראים לאוכל בשם כזה, בדיוק כמו שקניידלך זה של פסח ואזני המן של פורים.
התוצאה כמובן טעימה בטירוף ולהלן המתכון: (לא חייבים...)
6 סלק נקי - חותכים חתיכה של בערך סנטימטר מלמעלה על מנת ליצור כמו כיפה לסלק. לשים את הכיפה בצד ולהוציא עם כפית את התוך (אפשר לרכך קצת במיקרו לפני)
חצי קילו בשר טחון (אפשר הודו) פטרוזילה קצוצה כוס אורז 2 כפות מהתוך של הסלק קצוץ קטן קופסא רסק עגבניות (קטנה) אבקת מרק עוף
מערבבים בקערה וממלאים את הסלקים, כל סלק מכסים עם הכיפה שלו.
בסיר רחב או במחבת עם מכסה, שמים כף שמן ומעליה מסדרים בנוחות את הסלקים הממולאים.
מפזרים על הסלק:
4 כפות סוכר 4 כפות מיץ לימון (או יותר) כוס מים רותחים
מכסים ולאחר הרתחה מקטינים את האש. במידת הצורך מוסיפים קצת מים בהמשך...
אז גם לכם יש אוכל שאתם אוהבים לאכול במצב רוח? מה הכי בא לכם ברגע זה לאכול? מה יעשה לכם עכשיו טוב? נשמח לשמוע (לקרוא)... בתאבון והעיקר - מצב רוח טוב...
גילה
|