כותרות TheMarker >
    ';

    ישראל אחרת, הגיגים ושונות

    החלטתי, לראשונה בחיי להעלות את הגיגי לאויר הוירטואלי, נראה לאן זה יתפתח.

    מודעות אבל, כלי שגרתי של יחסי ציבור ?

    7 תגובות   יום חמישי, 15/5/08, 21:10
             
        מדי יום,    
             
             
        פותחים את העיתון,    
             
             
        לעיתים מודעות בודדות,    
             
             
        לעיתים בנפול גדולים, עשרות.    
             
             
        הרצון לנחם, גדול, אך לעיתים הלוגו גדול אף יותר.    
             
             
        האם לא די בלהגיע ולנחם?    
             
             
        ללחוץ יד?    
             
             
        לתת כתף?    
             
             
        אולי זה רק אני,    
             
             
        אבל לעיתים זה כמעט מעורר בי בחילה.    
             
             
    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/11/11 17:57:

      פרסום מודעות אבל בידיעות אחרונות, מעריב וכל שאר העיתונים המובילים מתבצע לפי קוד נוסח מודעות אבלים.

        2/12/10 18:49:
      אני מסכים לגמרי עם האופן בו אתה רואה את הדברים. האתר שהקמתי www.avelim.co.il מאפשר פרסום מודעות ללא תשלום ומכיל את המידע מהמודעות בעיתונות הכתובה. אין לוגואים, אין מודעות קטנות וגדולות, כל המתים שווים. המבקרים באתר כותבים תנחומים מרגשים. אני חושב שזה מכובד מאוד.
        12/9/08 18:58:

      מעניין מאוד.

       

      יחסי ציבור

        20/6/08 12:52:

      כשהייתי קטן, הייתי עושה תחרויות מודעות אבל - כל יום בודק מי ניצח - כלומר, למי היו הכי הרבה מודעות.

       

      לא קשור, אבל נזכרתי.

       

       

        14/6/08 22:26:

       

      איזה היבריס, חשבתי שאני היחיד ששם לב לזה ונגעל.

      טוב לדעת שלא. לעיתים הלוגו ושם החברה ונציגיה תופסים יותר מקום מהתוכן המוקדש לנפטר.

      יפה ששמת לב וציינת.

       

        16/5/08 08:52:

      כן צילה,

       

      בשלב זה הסתפקתי בתחושה הנובעת מתוכי,

       

      מבלי ללבוש את השריון, לנופף בחרב ולצאת עלי קרב,

       

      את הקרבות שלי אני בוחר בקפידה....

       

      שבת שלום

        15/5/08 22:53:

      מוזר מאוד, מעורר בך בחילה הא?

      אולי כי יש כאלו שבחילה היא פריבילגיה עבורם, היות ואין להם דרך אחרת להילחם ולהגיד את אשר על ליבם ?

      או שמא, הבחילה היא משום שמודעת האבל היא זו אשר משמשת ראי לחברה הקאפיטליסטית ?

      ארכיון

      פרופיל

      עופר אבן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין