קניתי היום כסא. כסא שחור בעל רגליים כסופות. קניתי אותו בשופרסל, ב- 24.99 שקלים. זול. באמת זול. כשהבאתי אותו הבייתה, פתחתי את רגליו וישבתי עליו. מזמן לא פתחתי כך רגליים וישבתי בחופשיות שכזאת.
אחרי שישבתי עליו, חשבתי לעצמי. רגע. הכסא כבר בבית. עכשיו הבית שלי- הוא הבית שלו.
אז מה זה בעצם אומר? שהביטוי "בית כסא" נחשב עדיין לשירותים, או למגוריו החדשים של הכסא החדש?
מעניין.
|
תגובות (30)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מי חולה מי?
מקווה שנטילת כדורים סגולים תסייע למהלכי המוח שם להסתדר.
אוהבתותך.
ושאתה בא לכאן.
אחשילו, כפרון-על.
סגירת מעגל נקרא לזה?
שמחה שזה כאן. תגובה משפחתית.
וכן, ברור שראיתי.
נשיקות.
יש מושב ליצים ויש מושב פלוצים - השני הינו מעון העכוז או בית השימוש בלעז.
וכמובן יש המושג העברי הקדום שעוד מימי חז"ל שימש כמטאפורה לאותו חור באדמה בשירים והוא "שים חרא בה, שים חרא בה, אביב הגיע, פסח בא..."
היי אחותי,
כנראה שזה הטוקבק האחרון שלי כאן בתקופה הקרובה (בטח ראית את הפוסט האחרון שלי) אז שמח שזה אצלך בבלוג.
גם התגובה הראשונה שלי באתר, לפני שנה, הייתה אצלך.
תודה אחישלו.
תמיד כיף לשבת תחת מיפתח רגלי שכזה.
החווייה היא אחרת...
24.99.
לא חשבתי ששטר ומטבע יכולים לעשות דברים כאלה.
חחח....
בהחלט אחים
ואני גם נהנית מהכסא. מאוד.
הרגליים פתוחות 24 שעות.
(של הכסא ממי, של הכסא...)
אין לי מה לכתו מלבד שחייכתי ואמרתי לעצמי...
את וערן..בהחלט אחים:)))
איזה מותק מקווה שאת נהנת מהכסא:)
דפקת כאן מישמש. יא אולוהיםםםם.
פותחת רגליים
מתיישבת
נהנית
וכשקמה
מגלה שהיתה בבית כיסא
ככה זה כשקונים ב29.90 אחד שנפתחות לו הרגליים בקלות
לי מספיק הבחור שאיתי. יש לו "פרווה" בשביל שנינו.
תתחדשי
ולמה שחי?
מה זה שחי?
מיי גאד!
(גם אני לעולם לא אסכים להיות קופיפה-שחית. לעולם!
)
וגם בית השחי. איפה יש כאן בית בדיוק?
ובית למה? מקסימום - לשיערות. ורק למקרה אם נסכים לגדל אותן שם...
א.הוא שולח לך מכאן את תודתו.
ב.גם אותי. מה בית? ואיך ניתן להגדיר אותו ככסא, אם המושב שלו מחורר וחושף עכוז?
צריך לשנות את המושג הזה.
דחוף.
אוהבת שאת כאן.
א. תתחדשי.
ב. תמיד הצחיקה אותי ההגדרה "בית כיסא".
אישה יפה שכמותך- תצחקי תמיד. בכל רגע.
לפתח את התשובה שלך?
אוקי.
הכסא עומד כמו שצריך- בעיקר אם מיפתח רגליו פתוח במרווח המתאים.
זהו פירוש קסוטו.
הכי תיקני שיש.
חשבתי שאתה רוצה. לא שאתה צריך.
וגם מחמאה. רוצה. לא צריך.
בעצם לא חשבתי.
ידעתי.
ובכיף.
(ושהוא יחשוב מה שבא לו. אני את שלי אחליט כבר לגביו...
)
פילוסופיה?
אבל מתאים הצחוק בפנים. ועודי מחייכת.
או שאולי רצית שאענה? אם כן אומר רק זאת...
הכיסא עומד בזכות עצמו. וביתו בזכות בעליו :)
את יכולה לפתח את זה לכל כיוון מתחשק לך - אני מרשה.
חחחחחחח.... באמת חשבת שאני רוצה/צריך הסבר? :-)
ולגבי החמד-על - די, אני מסמיק. תמשיכי...
תזהרי עם מחמאות לגבר, הוא מיד יחשוב שהוא יכול להזמין את עצמו אלייך ללילה.
פתחתי לו את הרגליים כי הוא כסא מתקפל.
כזה שמועכים לו ת'צורה לפני שמוציאים אותו מהפינה.
כזה שכשיושבים עליו מרגישים שהתחת יושב טוב.
---
אירוטי?
אני מתפלאת אם לא חושבים שזה אירוטי.
חמד-על אתה נאמנוש.
חמד-על.
נשמע קוקי?
את שומעת את מילותיי האירוטיות עד למרחקים??
יאמי.
או במילים אחרות- מגורי עכוז.
קטע אחד שלא הבנתי... למה היית צריכה לפתוח את הרגליים?
כן כן, תרחיבי בנושא.
אח"כ את מתפלאת שחושבים שזה שיר אירוטי.
לא יודעת למה, אבל לי זה נשמע כמו שיר אירוטי !!!
לילה טופ מותק!
רונית
זה בית לטוסיק. לא יותר.
:))
מניאק.
הוא ראוי לשינוי שם.
מעכשיו אימרו אנשים יקרים-
בית מנורע.
לאט ובזהירות.
לא. זוהי אימרה פולנית עתיקה, שאמר אותה רבי שמעון בן טריפה.
הוא היה עילג מעט.
בערב אחד הוא התהלך עם אישתו חמדה בחצר של הבניין בו התגוררו.
לאחר שעתיים היא אמרה לו: "נו שימי. אתה רוצה להישאר קצת בחוץ או שנעלה הבייתה?"
והוא ענה לה: "לא. לא נעיםפה. נעלי. בית".
----
ומאז- אמרה זו שגורה בפינו ללא רבב.
ומה עם בית המנורה?
יש לו שני בתים למנייאק!
ונעלי בית,
זה אלה שגרים בבתים נעלים במיוחד?