כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    זה מה שיש

    השאיפה הכללית להיות חופשי ומאושר תלויה באיזון בין האדם ומעגלי חייו השונים.
    כל אדם הוא מרכז ההוויה של עצמו, אך יש מציאות שאנחנו נולדים אליה והיא קבועה לכל אורך חיינו.
    רעיונות לחיבור העצמי לאני הפרטי, לאדם הכללי ולהוויה האידיאלית הכוללת ...

    זוגיות בריאה

    11 תגובות   יום שישי , 16/5/08, 09:31

    כל אשה וגם כל גבר,

    הם למעשה רק אבר.

    כל אחד הוא חלק מיוחד,

    מזוגיות שלמה שהיא גוף אחד.

    ואם החלק עובד לפי אינטרס,

    שלמות הגוף עלולה לההרס.

    המטרה היא לראות את הגוף צומח,

    כשהוא מחובר, בריא וגם שמח.

    את זה צריכים לדעת כל איש ואשה,

    וזה השורש בבסיס הגישה.

    על כל הרצונות יש לעבור בנחת,

    אם הם בעד החלק או בעד הביחד!

     

    (נכתב כתגובה ל- http://cafe.themarker.com/view.php?t=434958)

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/5/08 20:59:

      צטט: anig 2008-05-19 19:56:02

      הביחד ..
      ישות אחת
      ועם זאת מורכבת משתי ישויות נפרדות
      כמה מורכב
      וכמה מקסים כשזה מוצלח

      מגניב

      לא נותר לי אלא להסכים.

        19/5/08 20:57:

       

      צטט: חלקת אהבה קטנה 2008-05-19 19:41:07

      אהבתי את זווית הראיה של הזוגיות

      אף שהמילה איבר קצת צרמה לי והייתי מחליפה אותה במילה עם נשמה...

      כוכב

      בהשראת תגובתך, כנראה כשחיפשתי את הנשמה באיברים,

      גיליתי שאותן אותיות יוצרות את המילה 'איבר' ואת המילה 'בריא'

      איבר ללא נשמה איננו איבר...

      איבר שמודע לעובדה שהוא חלק מגוף הוא איבר בריא שמעבר לנשמה יש לו אפילו תודעה.

      הכל תלוי בזווית הראיה ...

      ו... תודה על הכוכב.

        19/5/08 19:56:
      הביחד ..
      ישות אחת
      ועם זאת מורכבת משתי ישויות נפרדות
      כמה מורכב
      וכמה מקסים כשזה מוצלח


      מגניב
        19/5/08 19:41:

      אהבתי את זווית הראיה של הזוגיות

       

      אף שהמילה איבר קצת צרמה לי והייתי מחליפה אותה במילה עם נשמה...

       

      כוכב

        19/5/08 17:09:

       

      צטט: זווית ראיה 2008-05-18 12:59:31

       

      צטט: בת האדמה 2008-05-18 12:41:03

      שלום לאבהיטי,

       

      אני מתחיל להצטער שלא הוצאנו את הדיון הזה לפורום רחב יותר, כי השאלות הן, לדעתי, היסודיות ביותר בקיום האדם...

      בזווית הראיה שלי, העולם נוצר כדי להגיע לאחדות מתוך בחירה חופשית.

      כאשר האדם נמצא בשקט מול ההוויה הוא יכול לחוש משהו מהרגשת האחדות הכוללת. האתגר הגדול מתחיל כאשר אנחנו בחיים המעשיים.

      להבנתי, זוהי עבודת האדם בעולם - לחיות את האידאל - לחיות את האחדות הכללית ההוווייתית בתוך החיים המעשיים.

      כאשר האדם שעובד על מודעותו לחיים נמצא במצב מודע, הוא חווה את האחדות הזא.

      בשאר הזמן, אנחנו חווים את עצמנו כפרטים ולעיתים כמציאות אחדותית (תלוי באדם).

       השוני קיים בגלל היותנו מורכבים מנשמה וגוף - הנשמה מקושרת להוויה האחדותית והגוף, כידוע, נפרד ומושך אליו גם את הנשמה.

      המטרה הכללית של כולנו - לנהל את הגוף ואת החיים המעשיים מתוך הנשמה.

      אבל... פרט חשוב שעלינו לזכור, להבנתי - מעבר לנשמה הפרטית, קיימת גם נשמה כללית והיא מחוברת לשורש כל הנשמות...

      האתגר הגדול שלנו (וזוהי גם המגמה הפנימית של הההוויה כולה) הוא להגיע לחוויית האחדות ההווייתית הכוללת.

      הפוטנציאל קיים. על הוצאתו מהכח אל הפועל, העולם עובד כבר למעלה מ-3800 שנה...

       

      בברכה ובתקווה,

       

      שחל

       

      הי שחל יקר,

      נענית בשמחה לאתגר ולקריאתך

      אני מאמינה שהנשמה והגוף מקיימים מערכת יחסים ללא הרף, מן הסתם ככל שאנו קרובים לנשמה, מדברים אליה, חשים את שפתה, שפת התחושות הכי עמוקות, וכו' כך עשויים אנו לראות בחיינו הרמוניה רבה יותר...

      מאמינה שממש אפשר לראות על פני האדם כמה הוא מתנהל מתוך אותו שקט שטומן בחובו הקשר עם הנשמה... בין אם האדם עוסק בעבודה רוחנית ובין אם הוא

      מנקה שירותים ציבוריים, ושמח בחלקו...

      מסכימה עמך שמטרתנו כאן, תכליתנו היא לפעול מהמקום המודע, המכיר את הנשמה ואת מה שמעבר לדברים הקטנים של חיינו, מערכות היחסים שלנו, תרומתנו, שרותינו, פגישותינו השונות, מקומנו בעולם הפיזי, שמירה על איכות החיים סביבנו, ועוד ועוד... זהו האתגר הגדול שלנו, שאם לא כן, אולי היינו במקום אחר, שכולו טוב...

      האמת שאין לי מושג לגבי הנשמה הכללית... להבנתי כל הנשמות מחוברות ביניהן, וזוהי האחדות... או לפחות אחד הביטויים שלה... אשמח ללמד דברים חדשים בנושא...

       

      באהבה

      אבהיטי

       

       

       הי שחל יקר,

      תודה על תשובתך... ועל שמחתך...

      האם באומרך שאנחנו חלק אתה מתכוון שאנחנו חלק מהאחדות או שמא אתה מתייחס אלינו כאל פרטים ?

      מסכימה מאד עם העניין של האחראיות... זהו נושא חשוב מאד , המאסטריות!

      ההוויה שאתה מדבר עליה, ה - be

      נקודות המפגש בין ה - be שלנו לכל היתר הם לדעתי חלק משמעותי במסע שלנו כאן...

      האם אנו חשים חלק או נפרדים ?

      אבהיטי

       

        18/5/08 12:59:

       

      צטט: בת האדמה 2008-05-18 12:41:03

      שלום לאבהיטי,

       

      אני מתחיל להצטער שלא הוצאנו את הדיון הזה לפורום רחב יותר, כי השאלות הן, לדעתי, היסודיות ביותר בקיום האדם...

      בזווית הראיה שלי, העולם נוצר כדי להגיע לאחדות מתוך בחירה חופשית.

      כאשר האדם נמצא בשקט מול ההוויה הוא יכול לחוש משהו מהרגשת האחדות הכוללת. האתגר הגדול מתחיל כאשר אנחנו בחיים המעשיים.

      להבנתי, זוהי עבודת האדם בעולם - לחיות את האידאל - לחיות את האחדות הכללית ההוווייתית בתוך החיים המעשיים.

      כאשר האדם שעובד על מודעותו לחיים נמצא במצב מודע, הוא חווה את האחדות הזא.

      בשאר הזמן, אנחנו חווים את עצמנו כפרטים ולעיתים כמציאות אחדותית (תלוי באדם).

       השוני קיים בגלל היותנו מורכבים מנשמה וגוף - הנשמה מקושרת להוויה האחדותית והגוף, כידוע, נפרד ומושך אליו גם את הנשמה.

      המטרה הכללית של כולנו - לנהל את הגוף ואת החיים המעשיים מתוך הנשמה.

      אבל... פרט חשוב שעלינו לזכור, להבנתי - מעבר לנשמה הפרטית, קיימת גם נשמה כללית והיא מחוברת לשורש כל הנשמות...

      האתגר הגדול שלנו (וזוהי גם המגמה הפנימית של הההוויה כולה) הוא להגיע לחוויית האחדות ההווייתית הכוללת.

      הפוטנציאל קיים. על הוצאתו מהכח אל הפועל, העולם עובד כבר למעלה מ-3800 שנה...

       

      בברכה ובתקווה,

       

      שחל

       

       

       הי שחל יקר,

      תודה על תשובתך... ועל שמחתך...

      האם באומרך שאנחנו חלק אתה מתכוון שאנחנו חלק מהאחדות או שמא אתה מתייחס אלינו כאל פרטים ?

      מסכימה מאד עם העניין של האחראיות... זהו נושא חשוב מאד , המאסטריות!

      ההוויה שאתה מדבר עליה, ה - be

      נקודות המפגש בין ה - be שלנו לכל היתר הם לדעתי חלק משמעותי במסע שלנו כאן...

      האם אנו חשים חלק או נפרדים ?

      אבהיטי

        18/5/08 12:41:

       

      צטט: זווית ראיה 2008-05-16 10:34:58

      שלום אבהיטי,

       

      ראשית, קריאת תגובתך מילאה אותי בשמחה ותודה לך על כך...

      לגבי הכתיבה, אני כותב מתוכי, אבל חושב גם המילים - זה אומר שאפשר ורצוי גם לשים לב לכל מילה.

      השאלות מחדדות את תפיסת המציאות אצל השואל ויותר מכך אצל הנשאל...

       

      בתפיסת עולמי,

      הזוגיות היא כלי הכרחי לתפיסת הביחד הכללי (אם לא הצלחתי ליצור 'אחד' עם עוד אדם, איך אוכל ליצור 'אחד' עם הוויה שלמה...).

       

       הי שחל יקר,

      תודה על תשובתך... ועל שמחתך...

       

      האם באומרך שאנחנו חלק אתה מתכוון שאנחנו חלק מהאחדות או שמא אתה מתייחס אלינו כאל פרטים ?

      מסכימה מאד עם העניין של האחראיות... זהו נושא חשוב מאד , המאסטריות!

      ההוויה שאתה מדבר עליה, ה - be

      נקודות המפגש בין ה - be שלנו לכל היתר הם לדעתי חלק משמעותי במסע שלנו כאן...

      האם אנו חשים חלק או נפרדים ?

       

      אבהיטי

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

      ישנו שורש אחד למציאות כולה המהווה ומחיה את הכל ומקדם את המציאות מתוכה לתעודתה השלמה והאחדותית.

      כל אחד ואחת מאיתנו (וכך גם כל פרט בהוויה הגשמית והרוחנית), הם למעשה חלקים בנדרשים לשלמות ההוויה. כאשר החלק מבין את העובדה שהוא חלק ומבין גם את חלקו ואת ה'אחד' שהוא חלק ממנו,

      הרי שהתקדמנו עוד צעד חשוב בדרך למימוש העצמי של ההוויה.

      כל פרט בהוויה אחראי על חלקו.

      זה לא נגמר באדם הפרטי, גם הבית והמשפחה הם חלק שצריך להבין את אחריותו ואת תפקידו בהוויה.

      זה נכון גם לארגונים - לכל חברה (company) ולכל חברה (society), לכל עם ולאנושות כולה...

      הדומם, הצומח, החי והעולם הרוחני ממלאים את תפקידם.

      האדם... עדיין בדרך...

       

      בברכה ובתקווה,

       

      שחל

       

       

      צטט: בת האדמה 2008-05-16 10:15:13

      בוקר אור לך,

      ללא ספק הבאת את אחד האתגרים הגדולים שיש לנו, כאן, בעולמנו המודרני...

      מסכימה איתך שלאינטרס אין מקום, בודאי בזוגיות, ובכלל, בעיניי, במערכות יחסים ובעצם בכל דבר. האינטרס היחיד שכדאי שיהיה לנו הוא להיטיב בכלל, בלי קשר אליי...

      יש כאן איזון עדין בין לראות אותי, לחוש אותי, להבין את הצרכים שלי לבין היותנו חלק משניים.

      אני מאמינה שכמו בכל דבר, אם מאפשרים לאמונה, לבורא, לאלהים, ליקום, כל אחד ואמונתו, להיות בינינו לבין כל דבר זה עשוי להצליח, ואף להצליח בגדול...

      אתה חושב שהגוף יכול לצמוח רק ביחד ? או שמא הצמיחה של כל אחד מאיתנו בנפרד

      מצמיחה גם את היחד ?

      או שבכלל, לא התכוונת שנתייחס לכל מילה וחיברת שיר מתוך ליבך והאוטנתיות שלך ?!

      באהבה

      אבהיטי

       

        18/5/08 09:14:

       

      צטט: פנחס וייזמן 2008-05-18 03:02:02

      התגובה ששלחת לי היא שיר בפני עצמו

      השירים שלך הם חגיגה לנשמה

       

      תודה פנחס,

       

      כאשר אתה מרגיש את הנשמה,

      השירים הם רק תוספת...

       

       

        18/5/08 03:02:

      התגובה ששלחת לי היא שיר בפני עצמו

      השירים שלך הם חגיגה לנשמה

        16/5/08 10:34:

      שלום אבהיטי,

       

      ראשית, קריאת תגובתך מילאה אותי בשמחה ותודה לך על כך...

      לגבי הכתיבה, אני כותב מתוכי, אבל חושב גם המילים - זה אומר שאפשר ורצוי גם לשים לב לכל מילה.

      השאלות מחדדות את תפיסת המציאות אצל השואל ויותר מכך אצל הנשאל...

       

      בתפיסת עולמי,

      הזוגיות היא כלי הכרחי לתפיסת הביחד הכללי (אם לא הצלחתי ליצור 'אחד' עם עוד אדם, איך אוכל ליצור 'אחד' עם הוויה שלמה...).

      ישנו שורש אחד למציאות כולה המהווה ומחיה את הכל ומקדם את המציאות מתוכה לתעודתה השלמה והאחדותית.

      כל אחד ואחת מאיתנו (וכך גם כל פרט בהוויה הגשמית והרוחנית), הם למעשה חלקים בנדרשים לשלמות ההוויה. כאשר החלק מבין את העובדה שהוא חלק ומבין גם את חלקו ואת ה'אחד' שהוא חלק ממנו,

      הרי שהתקדמנו עוד צעד חשוב בדרך למימוש העצמי של ההוויה.

      כל פרט בהוויה אחראי על חלקו.

      זה לא נגמר באדם הפרטי, גם הבית והמשפחה הם חלק שצריך להבין את אחריותו ואת תפקידו בהוויה.

      זה נכון גם לארגונים - לכל חברה (company) ולכל חברה (society), לכל עם ולאנושות כולה...

      הדומם, הצומח, החי והעולם הרוחני ממלאים את תפקידם.

      האדם... עדיין בדרך...

       

      בברכה ובתקווה,

       

      שחל

       

       

      צטט: בת האדמה 2008-05-16 10:15:13

      בוקר אור לך,

      ללא ספק הבאת את אחד האתגרים הגדולים שיש לנו, כאן, בעולמנו המודרני...

      מסכימה איתך שלאינטרס אין מקום, בודאי בזוגיות, ובכלל, בעיניי, במערכות יחסים ובעצם בכל דבר. האינטרס היחיד שכדאי שיהיה לנו הוא להיטיב בכלל, בלי קשר אליי...

      יש כאן איזון עדין בין לראות אותי, לחוש אותי, להבין את הצרכים שלי לבין היותנו חלק משניים.

      אני מאמינה שכמו בכל דבר, אם מאפשרים לאמונה, לבורא, לאלהים, ליקום, כל אחד ואמונתו, להיות בינינו לבין כל דבר זה עשוי להצליח, ואף להצליח בגדול...

      אתה חושב שהגוף יכול לצמוח רק ביחד ? או שמא הצמיחה של כל אחד מאיתנו בנפרד

      מצמיחה גם את היחד ?

      או שבכלל, לא התכוונת שנתייחס לכל מילה וחיברת שיר מתוך ליבך והאוטנתיות שלך ?!

      באהבה

      אבהיטי

        16/5/08 10:15:

      בוקר אור לך,

      ללא ספק הבאת את אחד האתגרים הגדולים שיש לנו, כאן, בעולמנו המודרני...

       

      מסכימה איתך שלאינטרס אין מקום, בודאי בזוגיות, ובכלל, בעיניי, במערכות יחסים ובעצם בכל דבר. האינטרס היחיד שכדאי שיהיה לנו הוא להיטיב בכלל, בלי קשר אליי...

      יש כאן איזון עדין בין לראות אותי, לחוש אותי, להבין את הצרכים שלי לבין היותנו חלק משניים.

      אני מאמינה שכמו בכל דבר, אם מאפשרים לאמונה, לבורא, לאלהים, ליקום, כל אחד ואמונתו, להיות בינינו לבין כל דבר זה עשוי להצליח, ואף להצליח בגדול...

       

      אתה חושב שהגוף יכול לצמוח רק ביחד ? או שמא הצמיחה של כל אחד מאיתנו בנפרד

      מצמיחה גם את היחד ?

       

      או שבכלל, לא התכוונת שנתייחס לכל מילה וחיברת שיר מתוך ליבך והאוטנתיות שלך ?!

       

      באהבה

      אבהיטי

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      זווית ראיה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין