זהו מכתב מאוד גלוי לב שעניינו חשבון נפש עמוק מאוד עם היותי גיי במדינת ישראל, על אהבה, על אהוב, על אכזבה.   המכתב שלפניכם נשלח למשפחתו של בן זוגי לשעבר.  מכתב קשה ונוקב שחושף לא מעט ממה שהולך אצל הומואים בישראל.  אומנם המכתב מיועד לאדם מסויים ומספר סיפור מסויים, אך ניתן להשליכו ואת הנאמר בו על מה שהולך ב"תעשיה", באטרף, באוויטה, במועדונים, מה שעובר על הומואים צעירים, על מה שעובר על הומואים שמבגרים.  כל אחד יכול, לדעתי, למצוא עצמו, באם יהיה כנה, בכתוב. 

 אני כותב לך כי התחושות שלי הן קשות מאוד ונראה כי מנסים לעשות פה המון תימרונים על הגב שלי, דה לגטימציה שתצדיק התווית דעות שליליות וצידוק היחס ובכך לכסות על מעשיו של יותם (וליותם חלק מאוד פעיל בכל הזוהמה שמוטחת בי כדי לצאת ידי חובה, הוא אינטיליגנטי מאוד ויודע לטאטא את מעשיו עטופים באידיאלים מלומדים כהמחאה ללא כיסוי והעיקר לשמוח ולא להתעמת עם האמת ועם עצמו).   קל להאשים את השליח ולזרוק עליו את כל הרפש, להפוך אותי לאשם המרכזי.   בין הייתר כי זה פשוט טוב לכולם לכסות על התחת, לקחת את האדם שאתם לא מכירים ולא יודעים להעריך מה עשיתי ואיך התנהגתי עם יותם, מי אני באמת, כמה השקעתי, איך אהבתי וכמה אהבתי את יותם, אתה יודע מה – יותר מכולכם גם יחד, נתתי לו את הנשמה מעל שנתיים.  בסופו של דבר ירקו לי בפרצוף והפכו אותי למצורע.   אף אחד מכם לא יודע איך אני נראה, איזה מן אדם אני.    יותם לצערי עבר שטיפת מוח, חוסר אכפתיות של אנשים כלפיו, רק כלפי מה שהשקפת עולמם, כבודם העצמי, המשפחתי מכתיב.   הטובה היא לא טובתו ועתידו של יותם אלא רק בהתאם לראייתם הסובייקטית את המציאות, לרוב פשוט בגלל חוסר הכרות עם עולם ההומואים, כזר לא יבין, חוסר הכרה ביותם, את מי שהוא, מה שהיה ומי שיהיה. 

אף אחד לא יודע איזה נזק עצום יותם הסב לי, את מידת היחס המחפיר שקיבלתי בחודשים האחרונים לקשר וכיצד יותם נהיה אדם נוראי, לא אכפתי, מניפולטור שניצל והונא אותי נפשית וריגשית בלי טיפת מוסר ומצפון כמו כל ילד שיש לו ספונסר בוגר ממנו.   לאף אחד לא באמת אכפת מיותם או שם לב למה הוא גדל להיות וכל הטיפול הכאילו פסיכולוגי שעבר אצל עובד סוציאלי במהלך 2006 שווה כקליפת השום.   אין לאף אחד מושג כמה קשה לחיות עם יותם ובסוף הבחור יושב איתך ומסביר עד כמה הוא עבד עליך במשך 8 חודשים בצורה קרה ומחושבת כאילו זה היה ביזנס.  זו השפלה שאין כדוגמתה.  השתדלתי באמת להיות הבן זוג הכי אוהב ודואג שאפשר, עשיתי טעויות אבל כולנו לומדים.  במקום זאת נבעטתי החוצה כמו כלב חולה עגבת.  ביזיון. 

אני מאז ומתמיד פעלתי רק לטובתו של יותם, רציתי שהוא יהיה אדם שיגיע רחוק, רחב אופקים, שיצליח ויהיה מאושר ממה שהוא כמו שהוא.  לא רציתי שיגיע לעולם של הומואים מתוסבכים בו כל שני וחמישי מחליפים בני זוג, זילות אנושית, חוסר יציבות ופגיעות ריגשית, בו הוא הולך למסיבה או פאב, מתלהב מהתשומת לב שהוא מקבל כפי שארע בכמה מקרים וכפי שקורה כיום, מוצא חתיך גברי וכולו מבוייש, מחייך ושוכב איתו.  נהיה כמו כולם, שוק בשר אחד גדול של סיפוק יצרים.   אתם לא מכירים את יותם, לא את הצד הזה שלו, זה החלש כמו שיש לכל ההומואים ה"לא גבריים".   אני כן.   רציתי להיות בזוגיות הכי טובה ולהיות חלק מהמשפחה, חלק מיותם, ישבתי ואכלתי את עצמי על הדרך בה יותם הרחיק אותי מכל דבר אפשרי.   יש פה עיוות שלם של המציאות, לא רק שיותם תופס את המציאות בצורה מעוותת לחלוטין ועיוות כל דבר שקשור בי ובחיי, אתם הם אלו שמעוותים את המציאות כי זה נוח לכם.  מה שלא שומעים, לא רואים, גם לא קיים והלאה עם יותם

 יותם חיי בהכחשה כמו כל ההומואים שהוא שונה, מיוחד, אבל בעצם נהפך להיות תפסן תחת כמותם   שכל עניינו בחתיכים ואנשים שישימו אליו לב ויעלו את הערך העצמי שלו ויתנו לו תחושה של מבוקש בגלל דימוי עצמי נמוך הודות לאבא שלו ובעיקר הודות להוא עצמו, ופשוט ילך למיטה שלהם.  ככה זה עובד. האמן לי אני מכיר את העולם הזה מאוד טוב, מכיר גם את יותם ויותר טוב ממכם.  אני בז לכל מה שהולך פה ונשבר הלב שזה המצב, שזה מה שנהפך מאדם שכה הערכתי וחשבתי שהוא באמת הרבה יותר טוב מאחרים.  אובדן תמימות אכזרי של ערכים ובושה, מצב בוא קל לו ללכת להשיג סיפוקים מידיים כסטוצים חסרי משמעות, לעבור מבולבול לבולבול כבתחרות ומתוך קנאה בחברים וחברות שלו מי עושה יותר מיילים על בולבולים (Bolbol-mile) עם אחד חינם כל כמה "טיסות".  אכן אמת קטנה תעמוד והאושר גדול.  מגוכך. 

אתם לא שמים לב למה שעובר על יותם, למי הוא נהפך.  אפילו להורים שלו לא אכפת שהוא יהיה לא יותר מאשר עוד זונה סטוציונרית ברשת ההומואים שמחליף כל שני וחמישי בן זוג וכל סופ"ש פרטנר לסקס בחדרו האפל.  המתירנות והאידאלים שנותנים ליותם את המחשבה שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה בלי לתת דין וחשבון, להיות שקוע רק בעצמו ובאינטרסים שלו בצורה קרה ומחושבת בלי שום שיקול ריגשי, הם אלו שהובילו למצב הנוכחי. רציתי לתת ליותם חיים טובים יותר כמו שהוא ראוי ושיהיה מאושר, לא עוד חיים באיזו ספירלת בוסר ושיניים מתכהות.   לא נראה לי שאתם רוצים והאמת גם לא הוא.  אותו יותם שכתב בצורה כל כך מפוקחת בהיותו בן 16 וחצי על רצונו לפזר את כל ההומואים ברחבי המציאות, חזר בגרסת גיל 19 וחצי היישר לאשליות. 

כולכם עושים שטיפות מוח אחד לשני, מתעלמים ממה שקורה ליותם, מחוסר הבנתו את המציאות, בהתמודדות עם מצבים רגשיים והחיפוש אחר אישור מתמיד למעשיו ומה חושבים עליו.  עשו פה רצח אופי בלי להכיר אותי בכלל, אנשים מתוך קנאה וצרות עין תמכו בפרידה ודירבנו את יותם תוך הצגתי בצורה מרושעת ואפלה בכדי להרחיקני ואינם מבינים את גודל העוול שנעשה פה, בעיקר ליותם  עצמו שילך וישכב עם כל העולם כדי לספק יצרים ואולי פה ושם איזה חבר על הדרך (ואל נא תשלו עצמכם, זה קורה, יקרה וזה מה שהוא רוצה).  האם צריך להשלים עם עובדות החיים שיותם כל כמה ימים, שבועות, חודשים יתן גופו למישהו אחר?  יותם יגיד כן, דווקא.  האלו חיים?  ז'ורז' ברסנס כתב על החברים השומרים עליו; על גבעולו על עלעליו / נותנים לו אור / עושים לו צל / משקים אותו / שרים לו. כך ההומואים בין קשר לקשר, מקבלים תחזוקה לבדידותם, שורדים ונכשלים בקשרים יציבים, אותם חברים וחברות בתפקיד משענת קנה רצוץ לתירוצים.  באמת שרציתי לתת ליותם חיים משמעותים, אמיתיים, מאושרים ויציבים.  האמנתי המון בעתיד המשותף שלנו, האמנתי מאוד ביותם שכן שנינו מאותו הכפר, כור ההיתוך המחובר לאדמה. האמנתי מאוד בהתאמה, ביחודיות, בחיוך המשותף,  בציניות, בכשרון, באינטלקטואליות והסקרנות.  התבדתי.  נכשלתי.  הפכו אותי לשק חבטות שנוח להפיל עליו את התיק רק בגלל הגיל (ביג דיל), בלי להבין מי האדם מאחורי המספר, מאחורי המילים, מאחורי יותם. 

כתבתי ליותם לא מכבר שבפעם הראשונה, אני אומר זאת מפורשות – שיתבייש לו.  ואומר לך - אני אדם חדור אמונה בצידקת הדרך עם יכולת התמדה, רצינות שהאמת חשובה לו מאוד ויודע לרוץ למרחקים ארוכים, בעל נקודת התייחסות רחבה מאוד על מהלך הארועים שכן עברתי רבות בחיי.  אכפת לי מיותם לא משנה מה הסטטוס ומה יגידו, אני יודע לסנן השפעות צדדיות ומהמורות לא מזיזות אותי.  כואב ועצוב לי שהאדם שהיה הכי משמעותי בחיי ואהבתיו לבלי קץ, ראיתיו כבחור רציני לבנות ולשתף איתו חיים, התגלה במערומיו בצורה כל כך מעוררת סלידה והגיע לשפל המדרגה, תוך זלזול ניצול ורמיסה מכוערת ומחושבת כשהוא מסובב אנשים וחושב שהוא יכול לעבוד על כולם והעיקר להיות מפורסם.  נהיה הומו מהסוג הכי נמוך שמקדם עצמו על חשבון האחר באמצעות המיטה ונותן ישבנו בעבור חופן דולרים או קשרים אישיים בצורה ילדותית וזנותית.  לא למצב הזה פיללתי, אך זה האדם ומר לי, מר לי בפה, כמו עץ השדה.     חבל. 

אני לא יודע אם דברי מזיזים למישהו, אני רוצה להאמין שכן

 לפעמים  יש  בי רצון   לזכור
בחיי אני בוהה מוקסם, שיכור
ותוהה איך הימים עוברים
איך סביבי נבנת חומת שברים
שהרכבתי מכל מה שנשבר מזמן
ולימדה אותי לחיות מוכן

לפעמים יש בי פחדים לחלום
יש רגעים בהם פוחד לחיות, לנשום
ויודע שאסור ליפול
במקומות בהם צריך לגדול
ולראות גם דברים שלוקחים לי זמן
מלמדים אותי לחיות מוכן