כותרות TheMarker >
    ';

    המון-על-ליזה

    הכרויות באינטרנט זה דבר מצחיק, משעשע, מוזר, מעניין.... ואולי מתסכל היא המילה הכי מתאימה בעצם?!
    הייתי פותחת שני בלוגים שונים, אבל יש רק אחד. אז הבלוג יכיל את נושא ההכרויות באינטרנט והדייטים מחד, ואת הנושא של גידול תינוקות מאידך. הוא עשוי גם להכיל נושאים שקשורים להייטק ואינטרנט, אבל נחיה ונראה.
    אני יודעת שאלה לא ממש קשורים אחד לשני, אבל אלה החיים ויש רק בלוג אחד.

    ומכל הפוסטים, אני הכי גאה במדריך למתחיל המתחיל על שלושת חלקיו. שווה לקרוא.

    אמאל'ה - תקופת קינון

    7 תגובות   יום רביעי, 23/5/07, 21:56

    אומרים שלכל אישה בהריון יש תקופת קינון. תקופה שבה היא משתגעת ומסדרת את הבית, בדרך כלל זה קורה בחודש התשיעי כשהבטן ענקית, דווקא אז יש חשק בלתי ניתן לעצירה לסדר את הבית, לנקות, לארגן, במילה אחת קינון. אני לא הספקתי להינות מהיתרונות המפוקפקים שבקינון, פשוט כי הבת שלי ממהרת כמו אמא שלה והחליטה להיוולד חודש ויומיים לפני הזמן, שעה וחצי אחרי מבחן התיזה שלי. אז את החודש התשיעי פספסתי וגם את תקופת הקינון, והיא נולדה לתוך בית שלא היה מסודר מספיק, ואני נשארתי עם הספקות האם קיימת תקופת הקינון, או שזה סתם מיתוס וזה משהו שיש רק לציפורים. היום קיבלתי הוכחה אמיתית - התקופה הזו קיימת גם קיימת. 

     

    חברה רחוקה שלי המכונה בשם צ', ילדה לא מזמן, והסיפור הוא הסיפור שלה, על תקופת קינון וכמה היא עשויה להיות מסוכנת לנוכחים, או במקרה שלה לנוכחות.

     

    צ' היתה בחודש התשיעי להריונה, בטן ענקית, צרבות מדי פעם, קשה לישון בלילה, ויחד עם כל זה לפתע היא נתקפה בצורך בלתי מוסבר לקנן. אצל רבות וטובות המילה קינון מתבלבלת עם המילה קניות, כי זו תקופה מצויינת להוציא המון המון כסף על המון דברים שלא צריכים, אבל קינון אמיתי לא מתבטא בכסף. היא החליטה שצריך לנקות ולסדר את הבית לכבוד התינוקת שצריכה להגיע עוד שבועיים, ורק שיהיה ברור שהיה מדובר בבית חדש בו הם גרו בדיוק 3 שבועות, ככה שהכל היה מסודר ונקי, אבל את הקינון זה לא מעניין, כשמקננים אז עד הסוף, גם אם אין מה לסדר או לנקות. יש כאלו שעושות חורף-קיץ גם כשבכלל לא עונת מעבר, אפשר גם סתם להוציא את כל הבגדים מהארון ולקפל מחדש, אחרות לוקחות את זה יותר קשה ומוסיפות מדבקות עם פירוט אינסופי, יש כאלה שממלאות את הפריזר באוכל לשנה הקרובה, ככה אם במקרה ייגמר האוכל בעולם אז הן מכוסות, ותמיד אפשר לצבוע את כל הבית לכבוד הצאצא. 

     

    אז היא החליטה לנקות את הארונות העליונים במטבח. לכבוד התינוקת אלא מה? היא לא צריכה שהארונות העליונים יהיו נקיים? אז מה אם הם חדשים ישר מהקבלן וכבר ניקו אותם? אז מה אם לא מלוכלך שם? תמיד תמיד אפשר לנקות עוד יותר טוב. אז ביום שישי בצהריים, כשבעלה המסור עושה קניות בסופר לכבוד שבת, צ' לקחה כסא וטיפסה עליו, משם טיפסה בזריזות על השיש, והתחילה במשימתה החשובה - לנקות את הארונות העליונים. כמובן היא לא ויתרה על שום פינה, מירקה וצחצחה, ניקתה והבריקה. יש גם ארון מעל הכיור אצלה בבית, אז אתם מכירים את החתיכת שיש הקטנטנה שליד הכיור, איפה שצפוף נורא ואין מקום לכלום, שם היא נעמדה. ניקתה וניקתה, וכשסיימה רצתה לרדת, אבל... היא לא הצליחה להסתובב אל הכסא, היה לה צפוף, הבטן הענקית משום מה לא אפשרה לה, לא נשאר מקום לבטן להסתובב. חשבה מה לעשות ובסוף בלית ברירה היא ניסתה לרדת "על עיוור", לשלוח רגל אחורה אל הכסא, לנחש איפה הוא נמצא, לגשש את דרכה אל הכסא.

     

    היא מצאה את עצמה על הרצפה, נפלה ישר על הבטן ונחבטה בחוזקה, ולא יכלה לזוז, הכאב שיתק אותה, היא לא הצליחה לזחול אל הדלת ולא להגיע אל הטלפון, אז כמו כל אישה נורמלית היא צרחה וצרחה וצרחה וצרחה. בינתיים כל השכנים התאספו מחוץ לדלת שלה, של השכנה החדשה הזועקת, לראות על מה המהומה, ועל מה ולמה הצרחות. כמובן שצ' בתור אישה אחראית נעלה את הדלת היטב וגם את הוו שלמעלה ליתר בטחון, אז אפילו מנעולן לא ממש יכל לעזור. ולטלפון להודיע לבעלה היא גם לא יכלה להגיע. וגם אם הוא יגיע, מה יעשו עם הוו הנעול שלמעלה?.

     

    אחרי זמן מה, השכן  שגר בדירה ליד תפס יוזמה, הוא עבר באומץ מהמרפסת שלו לשלהם, ונכנס לתוך הבית דרך החלון. מזל גדול שאת החלון היא לא סגרה (באמת כל כך לא אחראי מצידה לשכוח את זה, מישהו עוד יכול להיכנס משם!). השכן האמיץ פתח את הדלת לשאר השכנים המודאגים. זו פעם ראשונה שצ' פגשה את השכנים, בהחלט דרך מעניינת לעשות חנוכת בית ולהכיר את השכנים. אבל כל אחד והדרך שלו.

     

    אחת השכנות לקחה את הטלפון והתקשרה לבעלה של צ'. הוא ענה ומיד קיבל צעקות מהשכנה הלחוצה: "איזה חוסר אחריות! איך אתה משאיר את אשתך לבד?! ועוד במצב כזה? מה זה צריך להיות?!". בעלה, שלא הבין מה קרה, ולמה הוא חוטף צעקות בטלפון באמצע הסופר עם הקניות, ולא ידע בכלל עם מי הוא מדבר, מיד אמר אינסטיקטיבית: "זו טעות במספר". התקשרו אליו שוב והסבירו לו מה קרה, הוא זרק מיד את כל השקיות ורץ לאשתו.  מתברר שצריך לשמור על נשים בהריון בחודש התשיעי, הן קצת כמו ילדות חסרות אחריות בגלל הקינון שמקפץ עליהן, אסור לעזוב אותן לבד אפילו כדי לעשות קניות בסופר, והוא עוד חשב שהוא בעל מתחשב.

     

    בבית החולים התברר שהיא שברה צלע, כ-ו-א-ב, מזל שלתינוקת לא קרה שום דבר. אוי, מה שתקופת קינון יכולה לעשות, סכנה של ממש. כל השכנים באו לבקר וגם הביאו מתנות. נו, מתברר שהדרך הזו עבדה יפה כדי ליצור קשרים טובים עם השכנים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/5/07 14:18:

       

      צטט: יואב עינהר 2007-05-24 01:17:38

      קן הקוקייה!!!

      ליזה, עוד סיפור לשעת לילה מאוחרת?

       ומה אתה עושה ער בשעה כזו?

       

      צטט: airbus 2007-05-24 06:51:55

      אצלנו בבית לא שמעו על אפקט הקינון.

      על אפקט הקניות - בהחלט.

      על אפקט הקניות כמעט כולם שומעים. אפקט מטורף, ואם הוא לא היה כל כך יקר הוא היה יכול להיות מצחיק. אבל זה כבר שייך לפוסט אחר.
        24/5/07 10:55:

       

      צטט: el_greco 2007-05-23 22:42:20

      ליזה, בתור מנעולן לשעבר אני חייב לתקן אותך. את הסגר העליון רבה יותר קל לפתוח מאשר את המנעול עצמו. הפעולה עצמה פחות שכיחה, אבל זו לא בעיה...

       

      חוץ מזה היה מגניב אם היו מגלים איזה הורמון אחראי על הקינון, ומוצאים דרך לשים אותו לאנשים מסויימים באוכל :) 

      תודה על התיקון.

      לכולנו לא היה מזיק קצת מזה באוכל, אבל רק קצת, יותר מדי זה כנראה מסוכן כבר קורץ

        24/5/07 06:51:

      אצלנו בבית לא שמעו על אפקט הקינון.

      על אפקט הקניות - בהחלט.

        24/5/07 02:13:

       

      צטט: ב ה י ר 2007-05-23 22:06:01

      איזה מזל שקראתי עד הסוף.....

      רווח לי שלתינוקת ולאמא שלום.

       

      שונאת סיפוריי אימה..לא עושה לי טוב.

      סוף טוב הכל טוב. אבל בהחלט מפחיד הסיפור הזה.

      אני נמנעת מסרטי אימה מאז שהבנתי שהם עושים לי רע, מבינה אותך לגמרי.

        24/5/07 01:17:

      קן הקוקייה!!!

      ליזה, עוד סיפור לשעת לילה מאוחרת?

        23/5/07 22:42:

      ליזה, בתור מנעולן לשעבר אני חייב לתקן אותך. את הסגר העליון רבה יותר קל לפתוח מאשר את המנעול עצמו. הפעולה עצמה פחות שכיחה, אבל זו לא בעיה...

       

      חוץ מזה היה מגניב אם היו מגלים איזה הורמון אחראי על הקינון, ומוצאים דרך לשים אותו לאנשים מסויימים באוכל :) 

        23/5/07 22:06:

      איזה מזל שקראתי עד הסוף.....

      רווח לי שלתינוקת ולאמא שלום.

       

      שונאת סיפוריי אימה..לא עושה לי טוב.

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליזה פיירמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין