נכנסתי אל הסוויטה של הדלאי למה.

הוא כיוון אותי לשבת.

בזמן שהתה נשפך

הוא הסיר את נעלי הבית החמימות שלו

והתיישב בנוחות בכורסא גדולה.

"אז?", הוא שאל בטון רגיל

אך בפניו ניכר שהוא מוכן לכל דבר שייצא מפי.

הוא חייך.

אך נשאר שקט.

המתין.

דקות לפני כן ישבתי בלובי של המלון והמתנתי לפגישתנו.

בפיזור דעת החזקתי עיתון יומי שהיה מונח על אחד השולחנות.

העיתון היה כבר פתוח במודעות פו"פ.

סרקתי את הדפים במהירות.

דחוסים באנשים, מודעה מעל מודעה,

של אלו שרוצים רק ליצור קשר אנושי

בייאושם מקווים שיימצאו חיבור עם אדם אחר.

המשכתי לחשוב על המודעות האלו.

גם שישבתי יחד עם הדלאי למה.

לרגע,

החלטתי להניח בצד את רשימת השאלות שלי.

יישרתי אליו מבט ושאלתי.

"האם אתה אי פעם חש בודד?"