שלום חברים יקרים,

רציתי להביא הפעם סיפור מעניין של הבחור המוכשר מר חיים הכט .

אני כבר אומר שאני מאוד מעריך אותו ומודע היטב לכל העשייה שלו.

חיים צילם את התוכנית "לתקן את ישראל" ששודרה בקשת

http://www.keshet-tv.com/Program.aspx?ProgID=3238

בזמן המלחמה הוא יצא עם הצוות שלו וצילם את מה שקרה בשטח, המחדלים האנשים, היאוש והסיפור של המלחמה.

מעבר לכך הוא המשיך וצילם פרקים נוספים שלא שודרו - בסדרת לתקן את ישראל וחבל לי על זה.

חיים עשה משהו שתמיד הוא היה טוב בו, הוא הלך ובדק איך מתמודדים, איך מנהיגים ומובילים תהליכים במדינות וארצות אחרות.

אנחנו אמנם "העם הנבחר" "אור לגויים" אך יש לנו הרבה מה ללמוד משאר העמים החיים איתנו כאן.

חבל לי על חיים ולכן כתבתי את הכותרת שלי לכל הסיפור : לתקן את חיים הכט.

כי נדמה לי, אחרי שהייתי בהרצאה של חיים- שחיימקה שלנו קצת כבוי, הוא מאוכזב או מיואש או לא מאמין שאפשר לשנות דברים שקורים כאן במדינה.

אמרתי לו (לחיים) לאסור לו לדבר כך מול סטודנטים ואנשים צעירים.

אסור לו פשוט אסור, לבוא ולומר חברה- אין עתיד , אין סיכוי לשינוי.

לחיים אני אומר:

התקווה צריכה להיות עמוד השדרה שלנו במיוחד ברגעים קשים.

אני יודע שיש לך הרבה סיבות להיות מיואש מהתנהלות של אנשים, משחיתות, מאנשים שגורמים לדברים לא טובים במדינה שלנו...

אך יש גם אנשים טובים כאן.

כמו סטף ורטהיימר, כמו ראש עיריית בת ים שהביא את הפתרון היצירתי של 20 ילדים בכיתה בלי תקציבים ובלי מבנים מיוחדים.

יש כאן אנשים עם שכל, רצון ותקווה.

רק ביחד נצליח לשנות להתשנות ולהיות טובים יותר.

נ.ב.

תודה לך על מה שעשית, איך שתרמת ועוד תתרום.

התקווה עוד תחזור אליך, את זה אני יודע.