כותרות TheMarker >
    ';

    ערפילית אוריון

    חוויות, הגיגים ושאר ירקות

    תגובות (1)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      18/3/09 23:59:


    עדן:))

    הגעתי לפוסט הזה שלך דרך הבלוג של לארי לייבוביץ מרשימת החברים שלי

    יופי של בלוג יש לו כאן ...אני נכנסת לעתים אליו- בין היחידים אגב וחבל

    אז היום נכנסתי לפוסט האחרון שלו ודרך הפוסט נכנסתי לאתר העולם המופלא

    ומשם אופססס מצאתי את עדן אוריון ואת הפוסט הזה

    אז פתחתי דלתות ונכנסתי ונכנסתי ונכנסתי ועברתי כמעט כמו עליסה בארץ הפלאות

    וגם נהנתי מאוד

    .

    ותודה גם לכוכבית

    ולך כוכבית לפוסט הזה

    לילה טופ

    }}{{שטוטית

    העולם המופלא שלי

    1 תגובות   יום ראשון, 18/5/08, 23:53

    פעם כשהייתי אולי בן שבע או שמונה, או שמה היה זה כבר תשע, אי שם בתל-אביב בין ז'בוטינסקי לארלוזרוב, גרנו בדירת גג. לא זה לא היה פנטהאוס, זו היתה דירה קטנה בראשו של בית חמש קומות על עמודים ללא מעלית - שבעים ושתים מדרגות.

    ואז כשהייתי כנראה בן תשע ומשהו, היה בתל-אביב של הילדים טרנד, מה זה טרנד,? שגעון! ולשגעון הזה קראו העולם המופלא.

    תמורת עשר אגורות שהן משהו כמו אחד חלקי מאה אלף לערך של השקל בן ימינו, יכולת לרכוש מעטפה בצבע כחול-ירוק דהוי משהו. במעטפה היו שלושה קלפים. הקלפים הללו היו של סדרת העולם המופלא.

    איסוף הקלפים שהפך לסוג של טרוף בבית הספר בו למדתי (הר-נבו) סחף את כולם, גדולים כקטנים, בנות ובנים ולכולם היתה מטרה אחת - השלמת האלבום.

    תמורת כמה לירות ניתן היה לרכוש את האלבום. בכל עמוד היה מקום להדביק תשעה קלפים.

    ההדבקה היתה נעשית בצידם העליון, כך שלאחר שהדבר יבש, ניתן היה להרים את חלקם התחתון ולקרוא, אודות הציור המופיע על הקלף.

    זה היה העולם שלפני הדיגיטלי. הקלפים היו מצויירים ומודפסים בצבע. על פרוצס, עוד לא חשבו אז.

    הקלפים הללו לקחו אותנו לעולמות רחוקים מבחינה גיאוגרפית ולמקומות רחוקים בזמן, הסטוריה קרובה ופרה-הסטורית ועד לעידן הדינוזאורים ואף לפניו.

    ביננו היינו מנסים להבין את האסטרטגיה של הפצת הקלפים על ידי החברה שייצרה אותם (נירם). זה היה הולך בערך כך: פעם בשבוע או שבועיים היתה יוצאת "סדרה חדשה" של קלפים בנושאים השונים של האלבום.  כך שמי שרכש את הקלפים בפיזור נכון של הזמן, ואף השכיל להחליף את הכפולים שלו עם חבריו, או לזכות בהם בכל מני משחקי הגרלות ומזל בהם היינו משחקים בהפסקות, היה קרוב מאוד להשלמת האלבום.

    פעם אחת עשיתי מעשה פזיז, והוצאתי מקופת החסכונות שלי שש לירות!!! ורכשתי אתם שישים מעטפות. כמובן שתקוותי להשלים חוסרים נגוזו תוך מספר דקות עת שקראתי את העטיפות של המעטפות וגיליתי שהקלף הכפול הפותח את מבצע הנחיתה על הירח, נמצא בידי מספר רב של פעמים, ולמחרת כשניסיתי להחליפו עם חברי, גברה אכזבתי כשגילי שגם הם מחזיקים עותקים רבים ממנו.

    פעם אחת באחת ההפסקות, אפילו נעלם לי הקלף שאהבתי יותר מכל "החללית דיאנה סור חוזרת לכדור הארץ". 

    לקראת סיום ההפצה של הקלפים, היו הורים שחשדו שאולי ההפצה לא היתה בפיזור מושלם , כזה שיאפשר להשלים בצורה סבירה אלבום. לאחר דין ודברים עם החברה, שגם הופיע פה ושם על דפי העתונות, יצאה החברה במבצע השלמת חוסרים. (בדיעבד, כפי שתקראו להלן, הסיבות לכך אולי אחרות.)

    אני זוכר היטב כיצב כתבתי בכתב יד נאה "כתיבה תמה" בעט "גלובוס" את המכתב לחברה, ובו פירטתי את הקלפים החסרים, ותמורתם שלחתי את העודפים שהיו ברשותי. בדואר חוזר התקבלו הקלפים החסרים והאלבום הושלם.

    שנים רבות אחר כך עוד הייתי מציץ באלבום. בעיקר בתחום האסטרונומיה והחלל שבו. התפיסות המדעיות השתנו לאחר כמעט ארבעים שנה, וגם מבצעי החלל שבוצעו, הפכו את הקלפים הללו, למעין פרקי ז'ול ורן זעירים.

    היו אחר כך עוד אלבומים, אבל אני הסתפקתי בראשון (ולדעתי האיכותי ביתר מבחינת המידע שבו).

    איכשהו, לפני מספר חודשים, עת שגלשתי באחד מפורומי האסטרונומיה בארץ, רמז אחד המשתתפים, בפורום, שהסתתר מתחת לכינוי, על הקשר העמוק ביני ובין חוברת העולם המופלא. פיתחנו מעט את השרשור ההוא, והלא הבטיח למצוא לי את הקלף החסר - "החללית דיאנה סור חוזרת לכדור הארץ". 

    הבטיח וקיים, כמו גם גילה לי, שלאחר עמל רב הצליח  לרכז מידע רב אודות אלבוני העולם המופלא לדורותיהם ואף הקים עבורם אתר.

    וגם (מכיוון שמופיע גם כאן בקפה ושמו גלוי), גילה לי את שמו - לארי לייבוביץ.

    קשה לי להסביר את הצמרמורת שעברה בי עת שדפדפי בדפי האתר, ובד בבד עם מראות הקלפים עלו בעיני המראות מהכיתה בבית הספר העממי, טורי השולחנות, סדר הישיבה, המשחקים בהפסקות לייד הברזייה ובעיק החברים. אלה שלא יצא לי לראות קרוב יותר משלושה עשורים, חלקם בוודאי לא חיים כאן בארץ.

    עיון מדוקדק יותר באתר, מגלה פרטים מדהימים על החברה ודרך פעולה - שווה לקרוא - מרתק!!!

    אז המון תודה ללארי על הפרוייקט מחייה הנפשות הזה.

    וכדי שלא תצאו מכאן בידיים ריקות - הנה הקישור לאתר - מקווה שתיהנו.

     

    עדן 

     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      עדן אוריון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין