| כשתבואי,
אבין את הסיבה האמיתית לבחירתו של האל, אותה בחירה עליה למדתי להודות רק בחצי העשור האחרון.
כשתבואי,
אמהל בחיוך רחב את הכאב העצום ששזרו בי שנות ילדותי האבודות, אותו החיוך שרק את תוכלי לצייר בי.
כשתבואי,
אמחק מזיכרוני את הימים העצובים בהם מביט הייתי בחבריי מהצד, ימים בהם עד הייתי לסיפורי אהבתם, למראות מלבלבים של יד ביד, של ליטוף וחיבוק, של התעלסות נעורים בתולית, מחזות יפים שהובילו לדמעות מלוחות על הנבדלות האיומה בה חשתי בימים ההם.
כשתבואי,
אשחזר את מסלול חיי, אזכר בירידות התלולות שבזכותן עליתי שוב, בצמתים החשובות שאליהן הגעתי חלש ומהן יצאתי חזק, בבחירות המוטעות שדרכן הגעתי אל הבחירות הנכונות, ובנתיבים המפותלים אשר שווה היה לי לעבור בשביל להגיע אלייך.
כשתבואי,
אביט באומץ אל הכאב שהותירה זו שלקחה אותי אל המקום ההוא. אביט ללא חשש, אביט ללא יראה, אביט ואודה לה בשנית על שהיתה, ועל שלימדה אותי מספר דברים אותם חייב הייתי ללמוד על מנת שאוכל להקדיש לך שורות אלו.
כשתבואי,
אקח אותך לפסגה אחרת, גבוהה יותר. אראה לך את הנוף המדהים שישתקף ממנה, אחבק אותך חזק בזרועותיי, אביט בחלונות נפשך, אלחש לך מילים שיתנגנו כסימפוניה על מיתרי לבך, אלטף את שערך ואשזור בנשמתך זר חמניות.
כשתבואי,
אזכיר לך כל יום את הפסגה ההיא, עדות לאהבתנו, הבטחה שלעולם לא אראה בך כדבר המובן מאליו.
כשתבואי,
אזכך את נשמתך, אשבע שלעד אשמור אמונים, שלעד אוהב אותך ושלנצח אשאיל את קרני השמש שיאירו בך עם אור ראשון של בוקר.
כשתבואי,
אסטה מנתיב הרווקות ואעלה יחד אתך למסלול שכולו שניים, אך לעולם לא אמעיט בערכו ואף אשמר את הנתיב הנפרד של כל אחד מאתנו, נתיב המכיל מיליוני רגעים שאיש לא יוכל למחוק גם אם יתאמץ.
כשתבואי,
אודה לשמיים המחליפים את צבעם כאשר השמש מבקשת לנום את שנת הישרים שלה, שהרי ובשעות הללו, אתעטף בכסותך מול ירח ביישני ואקטוף עבורך כוכב, עדות לנצנוץ ולזוהר הבוהק שהבאת עמך כאשר ביקשת להיכנס אל תוך חיי.
כשתבואי,
אצא עמך למסע לילי על שביל החלב, ארקוד אתך את הטנגו של נוגה, אספר לך על גלקסיות רחוקות ואשיר לך את שירי האהבה שגרמו למאדים להסמיק ולהאדים.
כשתבואי,
אמהל את מיצי גופך באלו שלי, אתעלס אתך בתשוקה חסרת גבולות, אטייל בנשיקות רכות על גופך העירום, אבקש לטעום כל חלק ממנו, כל פיסה, כל נקבובית. אתענג על נשימותייך המתנגנות כאנחות ומרעידות בנועם את רקמת עור התוף. וכאשר תביטי בעיניי הכחולות ותבקשי ללא מילים, מסע נוסף אל עינוגי הבריאה - אמלא את בקשתך כאם המבקשת להניק את תינוקה ולהשביע את רעבונו.
כשתבואי,
אטע בך את זרע אהבתנו, אנעים את בחילותייך, ארגיש את תנועות עוברנו, אתרגש כאשר יבקש לשנות תנוחה, כאשר יבעט ויסמן על נוכחותו ורצונו לקצת יחס. אכאב את צירייך, אצעק את צעקותייך, אנגב את מצחך המיוזע, ואדמע מהתרגשות כאשר פרי חלומנו יונח על שדייך.
כשתבואי,
אדע כי הושלמה יצירת המופת של האל, וכי הנך פיסת הפאזל האחרונה לה חיכיתי כל חיי.
מוקדש לנוכחותך הרוחנית. יוקדש לנוכחותך הפיסית. כשתבואי.
----------------------------------------------------------------------------------------------------------
ללא קשר למילים הללו, ברצוני להודות לתמר על המחווה היפה והמרגשת ששזרה היא עבורי. לעולם אעריך אותך יקירה.
|