כותרות TheMarker >
    ';

    פוליטיקה זעירה

    בעיקר על החוויה הפוליטית וקצת על אהבות אחרות-כיצד מתנהלים הדברים במאה ה-21 בין אידאולוגיה למסחר. על האדם כחיה פוליטית, על תרבות ואידאולוגיה. על נושאים שברומו של עולם ועל זוטות מן הקרקעית.

    ארכיון

    0

    ביקור במקרר של פריס

    24 תגובות   יום שני, 19/5/08, 07:30

    הודעה במייל העירה אותי מתרדמתי והזכירה לי שפריס נותרה גלמודה בעוד אני מתעסק בענייני דיומא הקשורים לקיומנו כאן הישרדות וזוטות אחרות. ההודעה החזירה אותי אל התלם וגרמה לי להפליג במחשבותיי לפריס, שהייתי רוצה לראות בה את פריס האינטימית שלי, למרות שהיא רחוקה מלהיות רומנטית ומעודנת.  

     

    ערים עתיקות בעלות היסטוריה ארוכה תמיד מצליחות להפתיע, להשתנות לא תמיד על פי התוכניות, להמציא מחדש מקומות אבודים ולתת להם תפקיד שונה מן התפקיד שיועד להם. הנטייה הטבעית של העיריות ורשויות התיירות הן תמיד להפוך את האטרקציות של העיר למוקדי משיכה מסודרים, נעימים נגישים ובעיקר ייצוגיים. כאשר כלכלת השוק והתיירות המודרנית נפגשים כבר מדובר לעיתים בסכנה אמיתית למרקם העירוני. כמו יפו העתיקה שהיא אומנם יפה אך נטולת חיים ושמחה או את פרויקט ממילא בירושלים השוכב גלמוד ביופיו מתגעגע לצעדים אנושיים.

    מעטות הן הערים המצליחות להתגבר על הפיתוי להפוך שטח ישן ומט ליפול לפרויקט נדל"ן נוצץ ואטרקטיבי ומעטות יותר הערים שמשכילות לעשות זאת נכון. הניסיון להמציא רובע מחדש אם הוא לא נעשה בזהירות, יכול למוטט את האיזון העדין של העיר ובקלות ליצור מקום יפה למבקר לרגע אך עקר באופיו וחסר חיים.

    למרות שפריס שנמצאת בתהליך מהיר של הפיכתה לעיר בלתי נגישה ובלתי אפשרית למעמד הבינוני והנמוך יש לה עדין את המזל שפועלים בתוכה גופים ואנשים שחיי הקהילה חשובים להם ושמוכנים להקדיש את זמנם ומרצם ליצירתם של פרויקטים המיועדים לקהילה ובעיקר שמוכנים להילחם על אופים של מקומות ייחודיים ולמנוע את הריסתם ושינויים.

     

    אם מתרחקים מן הלובר, משדרות השאנז אליזה  וממרכזה של פריס עדין ניתן למצוא מקומות שאולי שונים במהותם מן הזוהר והאסתטיקה שפריס כה מזוהה איתן, אך הם חלק ממה שהופך את פריס לעיר שהיא יותר ממוזיאון, לעיר שבה חיים ונושמים ולא רק מתנשקים על גשרים ואוכלים בה קרואסון חמאה.

    רוב המקומות יוצאי הדופן של העיר נמצאים, בשולי העיר באזורים שהברון הוסמן לא הספיק להגיע אליהם בתכננו מחדש את העיר באמצע המאה ה-19 ובאזורים שהיו חלק מקיומה התעשייתי של העיר ומאזורי הפועלים שלה.

    מכיוון שאני נאמן לרובע בו גרתי אז הנה לפניכם הצצה לשני מקומות שהופכים את הרובע ה-13 שבכל מקרה הוא אחד הרבעים המרתקים של העיר לאחד הרבעים היותר המעניינים כיום. כאשר מתרחקים עד הספרייה הלאומית של צרפת על שם פרנסואה מיטראן (קו 14 במטרו) מגיעים אל מה שהוא עדין אתר הבניה הגדול ביותר בפריס. אזור תעשיה ומסילות רכבת שמשנה את פניו והופך להיות אחד הרבעים התוססים של העיר.

    אל מול הספרייה, שמבחוץ מסתירה היטב את קסמה ורק כאשר עומדים על דק העץ שלה ומביטים לתוכה מלמעלה, מתחילים להבין את יופייה ואת הרעיון שעומד מאחורי תכנונה (לי יש תיאוריה שלמה על כך, שאולי פעם אדון בה), עמדו במשך שנים ארוכות בנייני תעשייה.

    אחד מהבניינים הללו הוא המקרר  בניין קירור ענק המשתרע על שטח של כעשרת אלפיים מ"ר ששימש במשך 60 שנה כמחסן קירור ענק של מזון. בתחילת שנות ה-80 נזנח הבניין והושכר לשימושם של אמנים שונים עד להריסתו המיועדת. לאחר ניסיונות מאוחרים יותר לפנות את האמנים ולהרוס את המבנה הפך המקרר לזירת למאבק ממושך של האמנים ודיירי הרובע, שבסופו קנתה העירייה את המבנה מחברת הרכבות שהבניין היה בבעלותה והסדירה את פעילות האומנים בבניין.

    המקרר

    המקרר מבט מבחוץ.

    במקרר פועלים קרוב למאתיים וחמישים אמנים שיוצרים וחיים במקום. "המקרר" איננו פתוח לביקורים שלא נקבעו מראש עם אמנים, אך אם אתם במקרה בפריס השבוע אז אתם מוזמנים לבקר ביום הדלתות הפתוחות שיתקיים ביום שבת וראשון הקרובים 24/25 במאי 2008 הזמנה לאירוע דלתות פתוחות במקרר

     

    בצמוד למקרר ניתן לבקר כיום במבנה החדש של אוניברסיטת פריס דידרו (פריס 7) שחלק ניכר מפעילותה יעבור למתחם החדש ושאחד המבנים המרכזיים של האוניברסיטה נבנה על שרידי טחנת הקמח הגדולה של פריס.

     

     

    טחנת הקמח של פריס בעזבונה

     

    טחנת הקמח של פריס בזמן העבודות. 

     

    גם במקרה הזה מאבק של תושבי פריס הציל את המבנה התעשייתי הענק הזה מהרס. הנאבקים דרשו את שימורו של הבניין התעשייתי שהוא חלק מעברה של העיר וזכו. כיום הספרייה של האוניברסיטה (שבנייתה צפויה להסתיים בשנת 2010) שוכנת במקום בו פעם הכינו קמח. כך בפריס הפנימו את הרעיון שאם רוצים תורה אסור לשכוח את הקמח.  

     

       

    טחנת הקמח כיום  - כחלק ממבנה האוניברסיטה העתידי .  

     

     

     

     

     

     

    טחנת הקמח החלל הפנימי לפני השיפוץ

     

     

     

     

    החלל הפנימי של טחנת הקמח הישנה לאחר השיפוץ

    דרג את התוכן:

      תגובות (24)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/9/09 07:17:

      à la santé
      בשם הפרנקופיליות המשותפת לשנינו,

      לחיי הארונדיסמו ה-13,(arrondissement)

      לחיי המקרר,

      לחייך ,מוליק.

      רגוע

       

       

        27/7/08 18:20:

      צטט: אורי כרמל 2008-07-27 14:16:37

      מעניין כרגיל

      תודה מוליק

       

      לעיתים כאשר אני נתקף געגועים

      אני מכין לעצמי דפי זכרון

        27/7/08 18:19:

      צטט: חדר 101 2008-07-27 13:47:01


      מחר מתחילה ההתמכרות הפרטית שלי.

       

      <באתי לעשות קצת שיעורי בית. קודם תיאוריה, אח"כ פרקטיקה>

      ככה סתם נוסעים בלי לומר שלום

      לפחות תשלחי גלויה

      או גרגר אבק

       

       

        27/7/08 14:16:

      מעניין כרגיל

      תודה מוליק

        27/7/08 13:47:


      מחר מתחילה ההתמכרות הפרטית שלי.

       

      <באתי לעשות קצת שיעורי בית. קודם תיאוריה, אח"כ פרקטיקה>

        21/5/08 00:19:

       

       

      צוחק

       

      צטט: מוליק בנטמן 2008-05-20 22:41:34

      אם זה כל כך פשוט בפעם הבא לא אכתוב דבר מלבד צרפת לאורכו ולרוחבו של הדף

      צטט: קרן אטינגר 2008-05-20 22:02:42

      אני פרנקופילית שרופה - כל מה שתכתוב על צרפת או פריס מושך אותי וגורם לי געגועים עזים.

       

      תודה על הפוסט.

       

      קרן

       

       

        20/5/08 22:41:

      אם זה כל כך פשוט בפעם הבא לא אכתוב דבר מלבד צרפת לאורכו ולרוחבו של הדף

      צטט: קרן אטינגר 2008-05-20 22:02:42

      אני פרנקופילית שרופה - כל מה שתכתוב על צרפת או פריס מושך אותי וגורם לי געגועים עזים.

       

      תודה על הפוסט.

       

      קרן

       

        20/5/08 22:02:

      אני פרנקופילית שרופה - כל מה שתכתוב על צרפת או פריס מושך אותי וגורם לי געגועים עזים.

       

      תודה על הפוסט.

       

      קרן

        20/5/08 21:54:

      כאשר חומלים על בניינים חומלים גם עלינו ועל העבר שלנו ומכך גם על עתידנו

      מצטרף לתקוותך 

      צטט: כרמלה וייס 2008-05-20 21:27:03

      אני מקווה שגם בארץ ישכילו לשמר בניינים עם פוטנציאל והגשים חלום של אנשים.   בקריה בתל אביב הצליחו אנשים משוגעים לדבר לשמר את הבניינים ונקווה שהמקום יהיה תוסס ונעים - אולי לא לאמנים אבל לכל עם ישראל

       

        20/5/08 21:27:
      אני מקווה שגם בארץ ישכילו לשמר בניינים עם פוטנציאל והגשים חלום של אנשים.   בקריה בתל אביב הצליחו אנשים משוגעים לדבר לשמר את הבניינים ונקווה שהמקום יהיה תוסס ונעים - אולי לא לאמנים אבל לכל עם ישראל
        20/5/08 18:52:

      הרובע הסיני הוא רובע אולי מעניין אבל באותה מידה גם מאוד בעייתי

      הפערים בין המסעדות יכולים להיות דרמאטיים למרות שיש אחת כל מטר

      בכלל הרובע הזה בגלל שהוא לא מוקד תיירותי חי על פי גחמותיו. גם המקום שכתבתי עליו קשה מאוד לבקר בו ועדים רובו אתר בנייה. זהו טיול למיטיבי לכת, או לבעלי קיבה מוצקה. לצפות מסינים שיהיו אדיבים זה לרוב כמו לצפות מישראלים שיתנו לך להשתלב בכביש.

      צטט: סופי. 2008-05-20 18:45:27

      אתה יודע, נזכרתי בחופשה האחרונה שלי בפריז, לפני חצי שנה. קראתי שהרובע ה-13 הוא הרובע לבקר בו. גלריות, םסעדות אסיאתיות. פיניתי ערב והגעתי. בד"כ הולכת לםסעדות לפי אינסטינקטים, אבל הפעם הלכתי לםסעדה םוםלצת והזםנתי את הםנה שהםליצו עליה. כםעט הקאתי. וגם היו םאד לא אדיבים (הייתי הלא אסייתית היחידה שם. בעצם לא םדוייק, אנחנו הרי לא באםת אירופה. אבל נו - הבנת לםה התכוונתי). ואז הגעתי לרחוב שאםרו שיש בו הרבה גלריות. רק שכולן היו סגורות. כלב לא הסתובב שם. לא חשבתי לברר שעות פתיחה. בשביל םה? וגם היה נורא םפחיד להיות שם לבד, בלילה.

       

        20/5/08 18:45:
      אתה יודע, נזכרתי בחופשה האחרונה שלי בפריז, לפני חצי שנה. קראתי שהרובע ה-13 הוא הרובע לבקר בו. גלריות, םסעדות אסיאתיות. פיניתי ערב והגעתי. בד"כ הולכת לםסעדות לפי אינסטינקטים, אבל הפעם הלכתי לםסעדה םוםלצת והזםנתי את הםנה שהםליצו עליה. כםעט הקאתי. וגם היו םאד לא אדיבים (הייתי הלא אסייתית היחידה שם. בעצם לא םדוייק, אנחנו הרי לא באםת אירופה. אבל נו - הבנת לםה התכוונתי). ואז הגעתי לרחוב שאםרו שיש בו הרבה גלריות. רק שכולן היו סגורות. כלב לא הסתובב שם. לא חשבתי לברר שעות פתיחה. בשביל םה? וגם היה נורא םפחיד להיות שם לבד, בלילה.
        20/5/08 08:25:

      אין לי מה להוסיף על דבריך

      תודה

      צטט: ליאי 2008-05-20 02:38:43

      פריז אהובתי... אחת הערים שאני הכי אוהבת. משתדלת לבקר בה כמה שרק יכולה.

       

      פוסט מצוין ששוב עשה לי חשק לארכיטקטורה, לאמת ולפשטות המורכבת שבפריז, זו שמעירה בי הכל.

       

        20/5/08 08:25:

      גם לי יש משהו נגד צרפת, נגד האוכל הטוב, נגד התרבות הגבוהה, נגד החופשות הארוכות, נגד היופי פשוט מקום נורא

      צטט: איתמר ס 2008-05-20 02:29:04

      יש לי משהו נגד צרפת לא יכול להסביר אם כי אני מעריך אותם כ"אנדר דוג" עשיתה לי חשק לנסוע לפריס

       

        20/5/08 02:38:

      פריז אהובתי... אחת הערים שאני הכי אוהבת. משתדלת לבקר בה כמה שרק יכולה.

       

      פוסט מצוין ששוב עשה לי חשק לארכיטקטורה, לאמת ולפשטות המורכבת שבפריז, זו שמעירה בי הכל.

        20/5/08 02:29:

      יש לי משהו נגד צרפת לא יכול להסביר אם כי אני מעריך אותם כ"אנדר דוג" עשיתה לי חשק לנסוע לפריס

        19/5/08 21:47:

      וואו... זאת אומרת שאני צפוי לאלפי מבקרים

      ואפילו לא הספקתי לעשות פנאלים

      צטט: מלכת השלג 2008-05-19 12:46:28

      אני חושבת שזה אחד הטקסטים הכי טובים שקראתי על פאריז בעת האחרונה. מרתק...

      עשיתי פורוורד לכל חבריי.

       

        19/5/08 21:46:

      שיתלבשו חם

      צטט: limov 2008-05-19 12:43:55

      שולחת את ההזמנה לחברים ששם...

      תודה

       

        19/5/08 12:46:

      אני חושבת שזה אחד הטקסטים הכי טובים שקראתי על פאריז בעת האחרונה. מרתק...

      עשיתי פורוורד לכל חבריי.

        19/5/08 12:43:

      שולחת את ההזמנה לחברים ששם...

      תודה

        19/5/08 11:07:

      כמה הייתי רוצה גם אני לקפוץ לבקר

       קצת להצטנן במקרר

      צטט: איילתעמית 2008-05-19 09:33:22

      פוסט מרתק

      חבל שהשבוע אין לי זמן לקפוץ אל הדלתות הפתוחות במקרר קורץ

      איזה יופי של תיאור

       

      תודה לך שוב!

      *

       

        19/5/08 09:33:

      פוסט מרתק

      חבל שהשבוע אין לי זמן לקפוץ אל הדלתות הפתוחות במקרר קורץ

      איזה יופי של תיאור

       

      תודה לך שוב!

      *

        19/5/08 09:10:
      מעניין מה היה צריך לעשות בשביל להכשיר אותה למגורי אנוש (:
        19/5/08 08:36:

      תודה :-)

      גם אני גרה בסוג של מקרר, בזעיר אנפין. הדירה הנוכחית שלי היתה מקפיא שרימפסים לפני שהוסבה למגורים.

      פרופיל

      מוליק בנטמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין