דברי מתייחסים לפוסט המקסים שלך אתמול ולתגובתך אלי, שחלק ממנה מובא פה... כתבתי (בין השאר)...
בזמנו בחרתי להוריד את המסכות ולבוא אל העולם נטו - יש בזה בעיתיות - יש רווח והפסד - ונשאיר את זה ככה... כי איך אמרת - כל דבר הוא רעיון לפוסט אחר...:))) את מדהימה בעיני.... ולא אוסיף..
ותגובתך בין השאר היתה:
אגב, אני לא בטוחה שתמיד הורדת מסיכות זה דבר שבא מבחירה. יש אנשים שעטופים בכל כך הרבה שכבות שהמסיכה הפכה כבר להיות האני האמיתי שלהם, ויש רק איזשהו זיכרון קלוש של משהו שהיה פעם אחר. מסיכות מהסוג הזה, הן הקשות ביותר לקילוף.
לא יודעת איזו מסיכה היתה לך, אבל אני בהחלט אהבתי את מה שראיתי אצלך.
דברייך אתמול בפוסט שלך, השאירו אותי בהרהורים על מהות המסכות בחייהם של אנשים ומאחר ותגובתי אליך, כבר קיבלה גוון של פוסט, החלטתי לשתף בכך יותר מאשר את המייל הפרטי שלך...
אנשים משתמשים במסכות כבר משחר ילדותם, כחלק מההישרדות שלהם. הם לומדים שאם הם אומרים או נוהגים בדרך מסויימת הם מקבלים תגובה כזאת או אחרת וכשיש תגובה לא רצויה הם שמים את המסכה. ככל שיש יותר שכבות, ניתן להניח, שהאדם נזקק ליותר הגנות. בכדי להוריד את המסכות או חלק מהן, האדם הזה צריך לקבל קודם כלים אחרים בהם יוכל להגן על עצמו. הוא צריך לרכוש את הבטחון ההתחלתי שיאפשר לו לצאת למסע. כי להוריד מסכות זה מסע של חיזוק - מסע של מודעות עמוקה.
נושא מפחיד הורדת המסכות - על מנת שיצליח, כדאי שיהיה ברור למה זה כדאי - כל אחד ימצא את מה שמניע אותו לפעולה, כי המסע הזה מפחיד ביותר. להוריד מסכות זה להתפרק מכלי הנשק ולהשאר חשוף.
המסכה היא מה שמרחיק אותנו מהאותנטיות הזאת שכולם מחפשים לדעת מה היא. האותנטיות היא היכולת שלך להיות מי שאתה, לומר את מה שמרגיש לך באותו רגע ועם הפחד או החשש, ללכת עם עצמך, תוך כדי לקיחת אחריות על התוצאה.
המסכה משמשת במקום בו אתה לא מעונין להיות אתה, לומר את האמת שלך, כי אתה יודע במודע או שלא במודע את המחיר שעלול להיות כלול בכך.
חיים ללא מסכות הם חיים עם מחיר, מאחר ואותה חברה שלימדה אותנו לשים את המסכה היא בדרך כלל אותה חברה בה אנו חיים כבוגרים. בחירות, כבר אמרנו?
חיים ללא מסכות הם חיים תוך כדי תנועה, תוך לקיחת אחריות כל הזמן - על מה שאתה עושה, אומר, לא עושה או לא אומר.... חיים של בחירה ולא מתוך אוטומט.
הבת שלך, כמו הבן שלי - חיים בסביבה קרובה, שמאפשרת להם להיות הכי קרובים לעצמם ולכן הם גם רואים רנטגן - רואים את האנשים שמתחת למסכות. כמוך וכמוני - הם מחוברים לאינטואיציה שלהם, סומכים על עצמם וחיים באותנטיות והלוואי וכך זה ישמר לעולם. את המחירים עבורם, אני שילמתי וגם את.
לטל ולי היתה שיחה שווה השבת - על ערך עצמי בהקשר של זוגיות. על איך אנחנו בוחרים את בן הזוג שלנו מהמקום הפנימי (האותנטי) - לא החיצוני (המסכות) כך שאם הערך העצמי שלי היה נמוך, גם אם לא נראה החוצה בגלל מערך ההסתרה - לפיו בחרתי את הגבר איתו הייתי.
הוא כבר יבחר אחרת - הילדים שלו יהיו דור שלישי....
היום גם אני כבר אבחר אחרת ולפי מה שראיתי - גם את...:))))
אז אני שמחה שאהבת את מה שראית - כי מסכות לא היו שם....
גננת אחת עפה לעבודה... שיהיה יום מופלא, גילה
|