פרופיל
פרספקטיבה
פוסטים פופולאריים
-
גם חרות יצירתית
20/4/08 | 855 צפיות
-
אי מול חופי תל אביב
20/9/09 | 1198 צפיות
-
הקניון הכי נמוך
2/12/12 | 1005 צפיות
-
יופי פיננסי
18/12/10 | 2823 צפיות
-
תאום ציפיות בינאישיות
29/4/09 | 486 צפיות
-
כרטיסי שחרית אורבאניים
18/1/08 | 997 צפיות
פוסטים אחרונים
- הקניון הכי נמוך 2/12/12
- מחסלים את שינקין! 22/9/12
- המשכיות בשדרות העיר תל-אביב 21/8/12
- "מדרחוב רוטשילד" 16/6/12
- תל-אביב/ניו-יורק – סביבות בערים (לא) מגוננת 12/4/12
- בתי מלון אורבאניים – לאן? 10/2/12
חיל האוויר בקריה
מגדלי חיל האוויר בקריה בתל אביב, הידועים גם בשמם "כנרית 1" ו"כנרית "2, טיפסו לגובהם המכסימלי. בניית הראשון (זה מימין בתמונה) הסתיימה מזמן וכעת עוטפים את השני בקירות מסך ולוחות אלומיניום. כמות האלומיניום במגדלים אלו תספיק לבניית טייסת שלמה. סדיני הזכוכית הסטריליים משכיחים מהחיילים המאכלסים את המגדלים הללו שהם חיילים, מהי אדמה, מהי מלחמה. זה נראה כמו לעבוד בסטארט-אפ, זה צבא העם, הצבא העכשווי שיש לנו.
מסביב למתחם הזה הוקם מחסום גבוה, משופע ואלכסוני. מחסום מבטון מצופה באבן עדינה, ממתיק את הרגשת הגבול שיש לתושב, להולך-רגל ליד המתחם. הגדר מסרסת את ההרגשה של החייל שאכן מדובר בצבא - אבל זוהי רק מסכה, אשליה. אין רואה, אין צופה ואין יכולת להיכנס למתחם הזה שנמצא בגדה הדרומית של שדרת שאול המלך.
בשדרה הזאת, הגדה הדרומית היא למעשה מרחב צבאי סגור ונעול. במרחב הזה נמצאים עוד נפחים צבאיים, כאלו ששולטים בך, אוטמים את פיך, מלקטים אינפורמציה, עושים סדר בכוח, אטומים למתעניין. בצידה הצפוני של הגדה שבשדרת שאול המלך רואים את בית המשפט, מוזיאון, תיאטרון וספריה. הצד הזה של שאול המלך הפוך באופיו האנטומי והפסיכולוגי מהצד השני, זה הצבאי. זהו מרחב תרבותי פתוח שמפיץ מיידע, נותן זכות דיבור, מקשיב לדעתך, עושה צדק בעזרת המוח, בפתיחות ובעיקר מזמין עוברים ושבים להיכנס לתוכו ללא שימוש בכרטיס מגנטי, מצלמות או מדים.
צילום: יוסי מטלון |
פיד RSS
תגיות
פוסטים פופולאריים
-
גם חרות יצירתית
20/4/08 | 855 צפיות
-
אי מול חופי תל אביב
20/9/09 | 1198 צפיות
-
הקניון הכי נמוך
2/12/12 | 1005 צפיות
-
יופי פיננסי
18/12/10 | 2823 צפיות
-
תאום ציפיות בינאישיות
29/4/09 | 486 צפיות
-
כרטיסי שחרית אורבאניים
18/1/08 | 997 צפיות
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מבנה צבאי לא צריך להיות בלב עיר, על הקרקע היקרה ביותר בעיר. מבנה צבאי חייב להיות צנוע, ללא הוצאות מיותרות . אילו המבנים הנ"ל היו שייכים לחברה פרטית או ליזם פרטי, כל האלמנטים הקישוטיים, נפחים מיותרים, ופירוט ארכיטקטוני יקר מאוד, היו נמחק מתכניות הבניה. אילו המבנה היה שייך לחברה פרטית, ה"בומבסטיות" של המגדלים הללו היתה נעלמת כבר ברגע הראשון לקיומה. כאן היזמים (הצבא) נתנו לאדריכלים צ'יק פתוח, נתנו לאדריכלים לתכנן כרצונם, ללא מגבלות תקציביות.
מעורר מחשבות...
כמעט נוגעת בבנינים באנשים
התאור מדוייק ונושם .
במרחב הזה נמצאים עוד נפחים צבאיים, כאלו ששולטים בך, אוטמים את פיך, מלקטים אינפורמציה, עושים סדר בכוח, אטומים למתעניין.
יוסי
צבא הוא חלק מאושיות השלטון, גם שלטון דמוקרטי צריך צבא.
בשנת 2008 , מגיע גם לחייל לשרת בבניין אסטתי,
טוב עשה המתכנן שגידר באלמנט שנעים לעינו של עובר האורח בחוץ.
הבעיה היחידה שיש לי היא בעובדה שבלב ליבה של תל אביב יש מחנה צבאי
יוסי
נושא חשוב
רק כנראה סדר העדיפות
תמיד היה לקוי וישאר לקוי
אולי בעקבות מה שכתבת
יגיע לאוזנים הנכונות
ישר כוח
כאמא לחייל קרבי ביחידת חיר אוכל אותי הבזבוז הראוותני וצלחות החרסינה בטייסות, ועל כל אילו התלונות וההצתדקות של משפחות הטייסים ש "מגיע " להם. כאילו שללוחם חיר לא מגיע אוכל.. את כל הפינוק צריך והפנות רק לחיל אויר. כי למה?
במה שונה טייס מלוחם גולני? יש להם דם אחר?
כמו בכל חברה כך גם בצה"ל,ההנהלה תמיד למעלה.
זה המצב.
אכן, חלוקת המשאבים לא הגיונית. מי שקרוב לצלחת דואג לעצמו, אלו שנמצאים רחוק, אבל קרוב לאוייב, סובלים.
תודה למככבים.
אצלי ביחידה אנחנו עושים מאמצים עילאיים בכל שירות מילואים כדי להחליף נעליים בלאי.
הסמג"ד שלי, איש הייטק, רץ כמו ניגר בין כל מיני אחראי אפסנאות וקומבינטורים אחרים כדי לדאוג לציוד צבאי מינימלי ואלמנטרי...
הרבה אנשים מביאים ציוד אזרחי (שקי שינה, מעילים לסוגיהם, כפפות, כובעי צמר, מדים, חרמוניות...) וחלקם גם ציוד לחימה (אפוד, שק שתיה, GPS).
לצבא יש כסף לקוסמטיקה, אבל איפה שהסכין פוגשת את הבשר... שם תמיד חסר.
ואחר כך הם מקשקשים על שמיכות קצרות.
תודה על העדכון,
נקפוץ לבקר :)