פעם ראשונה שזה קרה לי. בהחלט משהו לכתוב עליו פה.

לצערי זה לא חיובי ממבט ראשון:

מאז שהתחלתי בתואר הנוכחי ביליתי הרבה מזמני אצל חבורה של חברים שרובם גרים ביחד.

היה לי ממש כיף. חשבתי שיש לי הרבה חברים טובים, ונהנתי מאוד מחברתם.

חשבתי שזה הדדי.

לאחרונה באמת ביליתי שם כמעט כל יום, לפעמים מעט, לפעמים יותר.

מסתבר שזה לא היה הדדי.

כרגע נאמר על ידי אחד מהקרובים יותר אלי שלשאר נמאס ממני והם מרגישים שאני שם יותר מידי והם צריכים פרטיות.

אמרתי בסדר, מקובל עלי.

הלכתי.

הגעתי הביתה.

והנה אני פה.

עדיין מעכלת את המשמעויות.

בהחלט פעם ראשונה שזה קרה לי.

האם אני עד כדי כך מעצבנת?מעיקה?

זה נותן לי הזדמנות לבלות יותר עם אנשים אחרים, לפגוש אנשים חדשים...

להתנקות

מהחזרה והמונוטוניות של להיות איתם תמיד.

על אף שהיה לי כיף.

מה עכשיו?