כותרות TheMarker >
    ';

    הצופה / שרית סרי

    מקימת האירגון \"המרכז למידע זניח\".
    בשעות הפנאי מנהלת מירדפים אחרי מילים נירדפות.


    ארכיון

    יאיר לפיד אמר

    112 תגובות   יום שלישי, 20/5/08, 03:13

    לפני 13 שנה עבדתי עם יאיר לפיד.

    הייתה לי פינה סאטירית בתוכניתו 'סוגרים שבוע' - בערוץ 1.

    לכבוד יציאת התוכנית שלו (או שינוי יום ושעה, לא זוכרת) הוא התראיין בכתבה בינונית (בגודלה) וסיפר על חייו, הורותו וזוגיותו, קצת יותר מידי פרטים לטעמי, אז.

    אהה, כן, איזכרו שם 'בקטנה' את עניין התוכנית החדשה שלו.

    בשיחת-פינת-הקפה שלפני השידור, שבוע לאחר פירסום הכתבה עליו, העזתי ושאלתי אותו "תגיד, מה היית צריך את החשיפה הזאת?-  והוא ענה לי נורא יפה (אנסה לדייק): אם מהכתבה הזאת יבינו שיש לי תוכנית, זה מספיק. 

    נכון לאותם ימים (כשהייתי צעירה ויפה בת 33 וחצי) לא מצאתי לנכון לרדת לסוף דעתו ולהבין באמת מה הוא אמר, כי זה באמת נראה לי מוזר ולא שייך ליחצ"ן הצגה שלי או דיוידי לילדים שכתבתי והפקתי, או ספר שכתבתי ו"למכור" (אפשר גם  בלי מרכאות) בתמורה את חיי האישיים, את הדראמות של חיי, את השמַחות של חיי, את ביתי, לידתי, אימהותי, את בייתי, את גופי, את נישמתי, את גירושיי, את דעותיי. (מי צעק 'נאיבית' ולא קיבל?)

     

    מאז, המשפט הזה שלו ריחף באקלים חיי לא מעט, והבנתי כמה דברים על הדרך, אך לא עשיתי עם התובנות הללו כלום.    

     

     ועכשיו ניקפוץ ונדלג עם לפיד החמוד באמת לשנת 2008:

    לפני מספר שבועות הוא פירסום ("ידיעות") טור ובו הוא אומר דברים שונים מאלו שאמר ב-1995...וזה הגיוני לשנות דיעה על סוגיות כאלה ואחרות בחיינו... ולגיטימי... כי בכל זאת עבר ים זמן, ואנשים משתנים ודיעותיהם משתנות וסך החוויות שלהם משתנה, ומעמדם לעיתים מורַם מעם ולעיתים בתחתית התחתיות... ומערכות ההגנה וההתקפה משתנות עם השנים,  ודעתם בהתאם הרי.  

    הטור נקרא "בזכות השתיקה" (מכתב לאומן צעיר) . 

    מתנצלת מראש על שם הקישור שמצאתי במקרה:

      http://anti-lapid.fav.co.il/  

     

    בטור הוא מדבר על כך שכשהסֶפר האחרון שלו יצא לאור, הוא לא הספיק לייחצן אותו ולא התראיין בשום מקום בשל לחץ עבודה ובסופו של דבר גילה שזה הספר שהכי נימכר בין כל ספריו. 

    קראתי בשקיקה את הטור, ואפילו גזרתי אותו מתוך העיתון שהיה בקפה השכונתי, קיפלתי ושמתי בתיק.

    כשהגעתי הביתה בצהריים, ביתי (בת 17) בדיוק חזרה מבית הספר.

    אכלנו וקישקשנו וצחקנו ...ואז דיברנו על הספר שלי... ועל ההתרגשות לקראת צאתו... ואז אמרתי לה שחשבתי ביני לביני לא להתראיין לכבוד יציאתו לאור ולא שום דבר כי תמיד הראיונות יחצנות האלה גובים מחיר אישי...ותמיד זה חפירות לנשמה.... וסיפרתי לה על הטור של יאיר לפיד... וכמה מקסים הוא כתב...והנה בא מישהו ואומר שלא חובה להתראיין ולמכור את חייך האישיים כדי שהעולם יידע שיש לך משהו חדש למכור....ושהוא נותן שם דוגמאות לאמנים גדולים מהעבר הרחוק.... וכמה הוא קולע בול לדעתי...ואפילו הלכתי לחדר השני והבאתי את הדף שגזרתי מהעיתון ...ונתתי לה לקרוא את הכל בשקט... ורק אז הוספתי שהלוואי ואני אהיה כמו האמנים האלה השותקים, הסופרים השתקנים ...או כמו אריק איינשטיין שלא מתראיין שנים רבות ובכל זאת אנשים קונים דיסקים שלו... ואמרתי לה שאני הכי אוהבת את האומנים האלה שלא מתראיינים ושהיצירה שלהם מדברת ועומדת בזכות ובפני עצמה ולא בגלל (או בזכות) הפרטים הרכילותיים... ושהנה עובדה - יאיר לפיד לא פרש/ס את חייו האישיים לכבוד צאת הספר שלו והספר הזה 'מכר' הכי הרבה מבין כל הספרים שלו... ושאני מחליטה כרגע סופית סופית סופית לבדוק את מה שהוא אמר ואני הולכת לדבר עם היחצנית של ההוצאה לאור...שאני לא מתראיינת... והיא בטוח תבין אותי... נחושה מלמלתי בהחלטיות ש... אני ! לא ! מתראיינת!...נקודה.

     קטעה אותי ביתי המצויינת ואמרה לי:

    אמא, אבל את לא יאיר לפיד. 

        

                                 * * * 

     

    מאז-אז-אז, בשלהיי 1995, בכל פעם שיצרתי דבר מה ונתבקשתי לייחצנו, התערבבתי במגוון תחושות: התנדנדתי בין אי רצון לחלוק מעל דפי עיתון שום טלטלה שהייתה בחיי, שום רומן, שום אכזבה או שיברון לב שעברתי, ומהצד השני (או שזה בעצם אותו צד)  הדראמות של חיי עדיין לא מעוכלות אצלי דיין כדי שאצא איתן בהורה-סוערת בראש-חוצות וברייש-גליי גם יחד אם בכלל, מצד חמישי ושישי הרי כל פתיחת-פה בעיתון (יש המכנים זאת 'ראיון'), גוררת אחריה דיבור גם על אנשים אחרים - כלומר על הקרובים לי - ועל 'זה' ממש לא בא לי... ומצד תשיעי  בכל זאת מחמיא כשעיתונאית 'מובילה' ביותר,  פונה אליך כדי לראיין אותך, כדי לשמוע את דעתך שלך בכל מיני נושאים. 

     

     בשורה התחתונה הפרטית שלי, וממרחק הזמן והמשפט ההוא, הובנו לי כמה דברים שקשורים בחשיפה ועיתונות/תקשורת:  

    * הובן לי שאם יהיה לי (וכשיהיה לי) מה להגיד ומישהו ירצה לשמוע, אז פשוט אגיד. ולחילופין: אם אין לי  - אסתום את הלוע, אשתוק כמו דג חֶרֶב ואמלא את

    פי - פַאנטַה מוגֶזת. 

     

    * מתחיל להרגיש לי שיאיר צדק ב-95'. 

     * מובנות לי חולשות אנוש. כלומר צורך ה'קוראים' בנבירה בחייו של האחר כדי לדעת איפה הם עומדים בחיים עם עצמם. והרי על זה אני 'מדברת' בספר שלי.

    *  הבנתי שהצורך האנושי ל/ברכילות (ורצוי צהוב כהה, יותר לכיוון החרדל) נולד בסך הכל מהעניין הכל כך מובן של סקרנות (במקרה הטוב) או 'התחזקות על חשבון האחר' (במקרה הבעייתי יותר). וגם זה בספר שלי.

    ("רכילות" - היום אני הרבה יותר מעלה את המילה הזאת לדיון ביני לביני, והרבה יותר שמה לב לא להיגרר לרכילות, כי מה"יזַמוּת"  מקווה שכבר ניגמלתי .)

     

    ·        יצר המציצנות טבוע בנו (מי יותר ומי פחות). חייו של האחר מסקרנים אותנו עד אימה. (גם בספר שלי...) לפעמים אנחנו קוראים מתוך סקרנות, לעיתים מתוך הזדהות, ולפעמים זהו סתם 'סמול טוק' טיפשי ללא כוונת זדון על מרואיין זה או אחר.  

     

    עיתון צריך להיקרא בשם "צרות של אחרים". 

     

    *            שמתי לב שאם אני קוראת כתבה משובחת עם מישהו מיוחד, שמרתק אותי, שהשפה שלו אחרת, שדעותיו חדשניות והוא אדם מרתק (כלומר, קראתי מהתחלה ועד סוף הכתבה, מה שנדיר אצלי ביותר) אז בפירוש אחפש את הספר/דיסק/תוכנית טלויזיה שלו. 

     

    * הבנתי סופית (עוד רגע בת 47)  שבכדי להגיע עם יצירה פרי עמלי למקסימום אנשים, אין לי ברירה אלא... אלא.."אלא מה? אלא אם מה???" שאלתי את עצמי בכל פעם מחדש במהלך העשור וחצי האחרונים.  

     

    ואז ביום אחד (לפני שבוע בדיוק) - הבנתי 'אלא אם מה?'... ועניתי לי:

    "אלא אם תרמת והועלת במשהו טוב - למישהו אחד בעולם הזה".   

     

     

     

    אוף... גם הפוסט הזה פתאום נשמע לי כמו יחסי ציבור...

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (107)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/6/08 14:57:

       

      צטט: דניאלה לונ 2008-05-24 09:12:29

      סיימתי עכשיו לקרוא את הכתבה עם דמעות בעיניים ובהתרגשות גדולה וחשבתי שאת צריכה לעשות הסבה מקצועית. עזבי סופרת/בדרנית/שחקנית. את צריכה להיות מרואיינת. בחיי. את פשוט מרואיינת מדהימה - וכאן יבואו המון סופרלטיבים, שאינני מסוגלת לכתוב מפאת הקיטצ'.

      לא רק שאני חושבת שלא "מכרת" כלום. אני חושבת שזה ראיון חשוב. לא לך. לקוראים.  

      .......................


      ועוד הערה כללית:

      זה מאוד מאוד חשוב לקרוא ראיונות עם אנשים שפותחים את ליבם ומחשבתם. במיוחד אם לבם ומחשבתם קורצו מחומר איכותי. הרי בשביל מה לנו כל הניירת הזאת? אני בטוחה שמה שאמרת על אבדן דיבר אל אלפי אנשים והאיר איזה נקודה במחשבתם שעוד לא התנסחה לה במדיוק. ההבנה הזאת, שאולי באה בזכות הכתבה שלך, היא טובה אלפי מונים מכדורים. הבנה באמת יכולה לשנות מציאות. כדורים מקסימום מטשטשים אותה. ובדיוק כפי שאת זוכרת משפטי מפתח בכתבות על אנשים אחרים. כך אני אזכור משפטים שאמרת מתוך הכתבה הזאת.

      שרית - את מהממת. 

       

       

       

      מה שהיא אמרה. לגמרי. 

       

        29/5/08 01:59:

       

      צטט: irmi amir 2008-05-29 00:52:12

      ראיון הוא סוג של הרפתקה. אם יושב מולך מראיין אינטליגנטי ורגיש (קשה למצוא היום...), התוצאה היא יצירה משותפת של שניכם. מנסיון של מראיין אני יכול לומר לך שזו חוויה. לא קונה את ההצטצעות של לפיד. הוא התראיין כל כך הרבה, אז לא נורא אם פעם אחת הוא לא מתראיין. ואגב, מעולם הוא לא נחשף באמת. לא קראתי את הראיון האחרון איתך, אבל אם הוא יגרום לכך, שהספר שלך יימכר יותר, זה מספיק. כל דבר מעבר לזה - הוא רווח שלך ושל הקוראים. 

       

      הרפתקה למראיין.

      למרואיין?? מממ... לא יודעת... רוב ה"מרואיינים" שיצא לי לדבר איתם מבינים מראש את המחיר האישי - ולוא כדי שהעולם ידע על יצירתם.

      לא 'סגורה' על 'מה מרגישה בקשר לזה'.

      אולי בספר הבא - לא אצטרך את זה.

       

       

       

      ראיון הוא סוג של הרפתקה. אם יושב מולך מראיין אינטליגנטי ורגיש (קשה למצוא היום...), התוצאה היא יצירה משותפת של שניכם. מנסיון של מראיין אני יכול לומר לך שזו חוויה. לא קונה את ההצטצעות של לפיד. הוא התראיין כל כך הרבה, אז לא נורא אם פעם אחת הוא לא מתראיין. ואגב, מעולם הוא לא נחשף באמת. לא קראתי את הראיון האחרון איתך, אבל אם הוא יגרום לכך, שהספר שלך יימכר יותר, זה מספיק. כל דבר מעבר לזה - הוא רווח שלך ושל הקוראים. 
        28/5/08 18:55:

       

      צטט: ענת** 2008-05-20 09:30:04

      נמתין ונקרא.

      מקווה שלא תרצי לקרוע צוחק

      הרבה הצלחה עם הספר.

       ראיתי במוסף ספרים של הארץ ( עמ 77 ) כי ביום חמישי 5-6  19.00  יום שבת 7.6  20.00 ככר רבין - תחתום הסופרת על ספרה.

       

        26/5/08 00:37:

      תקשיבי, לא אהבתי שהרגשתי את הקושי דרכך, לא אהבתי שהתקצרה לי הנשימה והעיק עליי משהו בלתי מזוהה, לא אהבתי שהבנתי כל מילה ומילה,

      הלוואי ולא הייתי מבינה

      אהבתי את הכוכב שנתתי לך כי מה שכתבת תרם גם לתובנה חדשה פרטית שלי

        25/5/08 17:50:

       

      קראתי את הכתבה

       

      וזה כיף להקשיב לאדם שמדבר בגובה העיניים

       

      אני מאחל לך הצלחה

       

      אבקר בדוכן בשבוע הספר

       

      שמרי לי עותק חתום. 

        25/5/08 01:59:

      היי שרית שבוע טוב

       

      קראתי את הכתבה

      מנסה לכתוב משהו שנון לא יוצא

      משהוא מחזק ולא מרחם ולא יוצא

       

      את מדהימה בעיניי

      פשוט אוהבת ושולחת חיבוק

      האא וגם כוכב

        25/5/08 00:12:

      שרית יקרה,

       

      חוזרת אחרי קריאת הראיון - בלב כואב, איך אפשר שלא - אבל גם בהרבה הערצה.

       

      הצלחת להעביר בראיון תחושה של מישהי שלא מדחיקה, לא מחביאה, מתמודדת, ממשיכה לחיות, להיות אמא נהדרת - ואני בטוחה שזה לא קל.

       

      אם הייתי צריכה לתת כותרת - הייתי בוחרת ב"נצחון החיים".

       

      נכון שהספר נדחק קצת הצדה - אבל המודעות קיימת, ואני בטוחה שאנשים יקנו, יקראו, יחייכו ואולי אפילו יצחקו.

       

      תודה !

        24/5/08 22:51:
      בהצלחה עם הספר
        24/5/08 16:16:

      שני הפסים האלה למטה - רואה את הרווח ביניהם? זהו בדיוק המקום לייחצ"ן באגרסיביות את ספרך החדש, לרבות מחירו, איפה ומתי ימכר, קדימונים פיקנטיים וכיו"ב.


      שלום שרית, שטח הפרסום הזה הוא שלך!*


      * שטח הפרסום ניתן לך בחסות קלאב הוטל לוטראקי

      אני רק מקווה שאחרי ההצלחה של הספר בחנויות המובחרות לא תשכחי אותנו פה בדה-מרקר ותהפכי ליהיר לפיד...

        24/5/08 11:05:

      שרית, ניגשתי בהתרגשות לקריאת הכתבה (חברה מתראיינת!) ונפלתי... לא ידעתי.

      את ממש השראה לאופטימיות כפייתית ומרגשת מאוד!

      מחבקת ואוהבת וירטואלית. יצאת 10! (יכלו להביא עוד קצת ציטוטים מהספר, לפתוח תיאבון, למה שרק אנחנו נצחק מהברקותייך?... אבוא לקנות את הספר). 

        24/5/08 09:26:

       

      צטט: שרית סרי 2008-05-21 00:50:14

      אני לאחר קריאת הכתבה ב- 7 ימים

      צריך לעכל הן כהורה והן כחבר וירטואלי

      מזדהה, מתרשם ומחזיק אצבעות

      ומוצא חובה להגיב בחיבוק וירטואלי

      אבנר

      צטט: אבנר רג 2008-05-20 16:54:33

      בכנות אומר שעם כניסתי לאתר דהמרקר בקשתי את חברותך הוירטואלית בשל אבק הכוכבים מ-  1995

      כן עוד אז התרשמתי מיכולותיך השנונות וגם מנסיבות חייך

      בתחילת דרכו גם אריק הגדול הופיע רבות במדיה, לול, סרטים, הופעות ועוד

      באם רצונך בחשיפה רבה אז תפעלי בהתאם

      אני שמח שרכשת מחשב חדש, אבנר

       

      היי אבנריקו עם תגובתך המעודדת...

      תודה.

      יש לך דש מהמחשב החדש.

       

       

        24/5/08 09:12:

      סיימתי עכשיו לקרוא את הכתבה עם דמעות בעיניים ובהתרגשות גדולה וחשבתי שאת צריכה לעשות הסבה מקצועית. עזבי סופרת/בדרנית/שחקנית. את צריכה להיות מרואיינת. בחיי. את פשוט מרואיינת מדהימה - וכאן יבואו המון סופרלטיבים, שאינני מסוגלת לכתוב מפאת הקיטצ'.

      לא רק שאני חושבת שלא "מכרת" כלום. אני חושבת שזה ראיון חשוב. לא לך. לקוראים.  

      .......................

      שתי הערות על יאיר לפיד: 

      אחת: זה כל כך מצחיק שיאיר לפיד אומר שהוא לא נ5זקק ליחסי ציבור. זה ממש לא יאמן בצדקנותו. זה כמו שבוש יטען שאין לו חשק לעשות עניין מקפיצונת קטנה לישראל ושהפעם הוא החליט לשמור על הביקור בסוד. נו באמת.

      שתיים: אני לא סובלת עיתונאים שמתעסקים וחופרים בחייהם האישיים של אנשים אחרים, מחטטים להם בקרביים, מוציאים את הלבלב מול המצלמה ואז כשהמצלמה עוברת אליהם - סוגרים את הדלת ובצניעות מופלגת אומרים שהם לא רוצים להיחשף. זה נראה לי לא אתי. כן. עד כדי כך. זה כמו להגיד: במקצועי אני משדל אנשים לזנות אבל בחיי הפרטיים אני בוחר להישאר נזיר. אחת מהשתיים: או שאתה בז למקצוע שלך או שאתה פחדן. תחליט.   

      ועוד הערה כללית:

      זה מאוד מאוד חשוב לקרוא ראיונות עם אנשים שפותחים את ליבם ומחשבתם. במיוחד אם לבם ומחשבתם קורצו מחומר איכותי. הרי בשביל מה לנו כל הניירת הזאת? אני בטוחה שמה שאמרת על אבדן דיבר אל אלפי אנשים והאיר איזה נקודה במחשבתם שעוד לא התנסחה לה במדיוק. ההבנה הזאת, שאולי באה בזכות הכתבה שלך, היא טובה אלפי מונים מכדורים. הבנה באמת יכולה לשנות מציאות. כדורים מקסימום מטשטשים אותה. ובדיוק כפי שאת זוכרת משפטי מפתח בכתבות על אנשים אחרים. כך אני אזכור משפטים שאמרת מתוך הכתבה הזאת.

      שרית - את מהממת. 

       

       

        23/5/08 18:23:
      אוי, לא מקנאה בך!אכן דילמה...
        23/5/08 11:13:

      שלום שרית

      מה הפוסט הזה אם לא יחסי ציבור?

      עלי הוא עבד היסתקרנתי וארכוש אותו

      כיכבתי לך בגלל השורה שחתמה את הפוסט

      בעיני זו המהות

      דרך אגב הטור של יאיר לפיד

      הוא אחד המעניינים בעיתון לפעמים היחידי

      בתוך עמינו הוא יושב

      התקשורת שולטת היום בכל פינה

      להתראיין זה לא בחירה זו חובה

      רק שימרי נפשך

      המוטו זו המידה

      ברור שהספר יימכר בהמוניו

      בהצלחה ברץ

        23/5/08 10:37:

      אני כבר אחרי קריאת הכתבה.

      אני מניח שרית, שהיית מעדיפה שחלק גדול יותר יוקדש לספר, אבל בסך הכל הכתבה לא צהובה, לא פרובוקטיבית.

      וכמובן כאבתי איתך את הכאב.

       

      מחכה לשבוע הספר, ומאחל לך בהצלחה.

        23/5/08 08:40:

      קראתי לעומק ומאוד נהנתי מהניתוח המעניין של הסוגיה הזאת.

       

      כשלעצמי אני סבור שאין כאן נוסחה אחת מנצחת; דעת הקהל היא דבר מתהפך ומשתנה בערך כמו כיוון הרוח... ואם המוצר איננו טוב מספיק לדעת ציבור הרוכשים, אז הם פשוט לא ירוצו לקנות אותו, גם אם היחסי ציבור יהיו מעולים (אם זכור לי נכון, יאיר לפיד מתייחס גם לעניין הזה בטור שלו).

       

      אדיר בנימיני

        23/5/08 00:27:

      שרית יקרה - כל כך יפה תיארת את ההתלבטות הזו. מצד אחד, מי רוצה לחשוף את החיים הפרטיים לעין כל - ומצד שני, חוקי המשחק הם כאלה, שכדי שיכירו את האמנות שלך, צריכים להכיר אותך. השאלה הזו הטרידה אותי מאז שהתחלתי להציג בתערוכות - וקבלתי החלטה - שעל הפרטיות אני לא מוותרת - ומה שיהיה - יהיה !

       

      במחשבה שניה - גם כתיבת בלוג היא חשיפה - וגם היא מקדמת מודעות...

       

      לכן - אם ליאיר לפיד היה מותר - אז גם לך !

       

      מחכה לקרוא את הספר... 

      ב ה צ ל ח ה !

        22/5/08 22:33:
      ממש ממש אוהב אותך!!!
        22/5/08 20:01:

      במילה אחת

      בהצלחה

      בשתי מילים

      מכירות הרבה

        22/5/08 19:42:

      הפתעה

      ווי! סיפרו לך שראו אותך בעיתון?!

       

       

        22/5/08 19:37:

      הלו, ילדונת, מה זאת אומרת "כשהייתי צעירה ויפה"?

       

      והיום לא צעירה ויפה?

       

      יאללה יאללה, הספר כבר יצא?

        22/5/08 19:13:

       

      צטט: שרית סרי 2008-05-21 02:16:43

       

      צטט: ניקי53 2008-05-21 02:10:10

       

       

      לדעתי את מייחסת ליאיר הרבה יותר ממה שהיה בו

      ב-1995, אני קלטתי אותו כאדם ביישן ומופנם, זה יצא

      לטובתו...תמיד שתיקה עדיפה על היסחפות בסיפורים

      על חיים אישיים בפני מראיינים.

      את בשמירה מלמעלה חחח.

      המון הצלחה.

      (אחזור עם כוכב, נגמרו).

      אני מייחסת ליאיר פחות ממה שהיה בו ...

      כניראה שלא קראת הכל...או שלא הובנתי  -

      במשפט אחד ארוך:  שתיקה "יפה", שלא לאמר יפהפייה - כשאתה בשורה הראשונה של המקצוע שלך. כל מקצוע. כשאתה מוביל - אז אתה יכול לשתוק ולהיות אפילו אב-בית של 'מנזר השתקנים'.

       

       

      שתיקה של מקצוענים בכלל ובשורה הראשונה בפרט, זה יפה.

      אני מעריכה יותר שתיקות של חכמים!

       

        22/5/08 19:00:

       

       

      ועוד משהו קטן :

       

        22/5/08 18:21:

       

      שריתה אהובתי

       

      יש לי שתי מילים להגיד לך עכשיו :

       

      את מלכה !!!!!!!

      תמיד היית והיום יותר !

        22/5/08 14:31:

       

       

      מציצנות קיימת בכולנו במידה זו או אחרת

      יחצנות, בודדים מתקיימים בלעדיה ואין רע בכך.

       

      ישנם מקצועות שעצם בחירתם פותחחת חלון הצצה אל החיים הפרטיים והעוסק בהם.

      אריק אינשטיין יש רק אחד. כנראה שכמעט בלתי אפשרי להתקיים ללא יחצנות.

      ראיונות ופתיחת חלון, דלת, קיר.... לחיים פרטיים

      איש איש וצרכיו, איש איש ונכונותו ומצפונו. לכל דבר יש מחיר, צריך לשקול מה חשוב יותר ועם מה אפשר לחיות.

       

      בהצלחה

      רונית 

        21/5/08 23:26:

       יו... חזרת רצינית..

      אז ככה....

      יחצ"נות היא דבר חשוב.

      אם את רוצה לקדם את מכירות הספר ובכלל את פועלך (או שאולי את פועלת רק לשם שמים...?), איו מנוס - חייבת לייחצן את עצמך.

      משיווק שנעשה בשיטת מפה לאוזן, מתפרנסים מעטים.

      אפילו כאן בקפה, למרות שאני לא אוהבת את משלוחי המיילים שמספרים לי על כל פוסט חדש שנכתב, זה בכל זאת עובד.

      אני נכנסת קודם כל לפוסטים שנשלחו אליי למייל, ובד"כ גם משלמת בירוק ביציאה...

      והחוכמה - לדעת מה המינון. להתראיין במידה, לא לצוץ בכל תכנית ובכל מקומון, לא להימאס על הקהל..

      בהצלחה!

       

        21/5/08 23:23:

       מאחלת לך הצלחה רבה מכל הלב

       

        21/5/08 23:11:
      תגידי הוא דומה לי יאיר לפיד?
        21/5/08 23:07:

       

      צטט: שרית סרי 2008-05-21 16:21:11

       

      בטח שכן סיג'י יקרה. חיבוק אמיץ. מבטיחה

      It's a date!

        21/5/08 21:45:

      שרית (לא הספרית! הסופרת...)

      הכל  כבר נאמר פה (טוב, כמעט) על שלל הצדדים של ה-חשיפה-לא חשיפה הזו....

      והעיקר שנשאר לי לאמר לך: השאירי לעצמך מקום פנוי  פתוח קשוב רך ורגיש - להתרגשויות ולשמחה האמיתית באמת.

      מאחלת לך הנאה וחדוות יצירה, וגם תגובות - עוד לא יודעת בדיוק על איזה עולמות תוכן - אבל על כל מה שחצבת מליבך והצלחת לממש חלום,ועשית ממנו יופי. אמנות.

      ושיהיה בהצלחה!!! 

        21/5/08 17:43:

      ועוד דבר שחשבתי עליו,

      הייתי פעם בסדנה בנושא "עמידה מול מצלמה", כשהכוונה הייתה איך להתמודד עם כתה ומצלמה שתופסים אותך לראיון פתאום. נראה לי שהעקרונות דומים,

      צריך לבוא עם מסרים ברורים, ולהכניס אותם בכל הקשר אפשרי, בלי להיות אלימים או בלתי מנומסים,

      איכשהו יש לי תחושה שהצלחת לעשות את זה . .

      נראה בשבת . .

       

        21/5/08 17:09:
      חזרתי עם כוכב :)
        21/5/08 17:03:

       

      צטט: ariel65 2008-05-21 16:54:03

      וואו...יפה,שנון,מדליק,ואפילו מחכים במידה,אך לצערי איני יכול להצטרף לתגובות המפרגנות כי אז חוטא אני לאמת שבליבי .הייתי צריך לפשפש במעמקיי זכרוני מי זו שרית סרי ,הדמות מוכרת אך מהיכן? בשלב מסויים ירד האסימון כן פעם היה משהו כזה והוצפתי בזכרונות טובים לצערי הרב בתחוםעיסוקך אם לא רואים אותך משמע אתה לא קיים ונכון לפעמים המחיר כבד,אך אפשר גם אחרת דהיינו גם ליחצ"ן וגם לשמור על "פאסון" ראי שלמה ארצי .אני זוכר אותך מוכשרת ,מצחיקה,ועוד... ואשמח אם תחזרי לתודעתו של עם ישראל ,ברכות על הספר החדש ואשמח להפתעות נוספות כמו שנאמר יין טוב משתבח עם השניםמגניב

       

      היי אריאל

      הדוגמא שנתת - שלמה ארצי - היא בדיוק כמו הדוגמא שלי - יאיר לפיד.

      אם אתה לא ראשון בתחומך - אתה לא יכול לאפשר לעצמך את הפריבילגיה של התנייות מול עיתון. או מדבר או לא קיים במקום מרכזי. אלו מסקנותיי אחרי התבחבשות ארוכה עם עצמי. בסוף החלטתי להתראיין.... וזה ממש לא משנה לי מה היא שאלה אלא מה עניתי...

      ועוד עניין:

      חשבתי לעצמי... הנה עוזי פוקס (כוכב ילדותי) מוציא דיסק חדש...מה סיכוייו לכתבה גדולה? מה סיכוייו לכתבה ביומן שישי? הוא הרי לא יצפן.... מה יידרש ממנו כדי להגיע לתודעת הציבור? האם גם הוא יצטרך להשאיר כילייה או טחול על שולחן הקפה עם העיתונאי שייראיין אותו?

      * עוזי פוקס כדוגמא.... כמובן.

        21/5/08 16:54:
      וואו...יפה,שנון,מדליק,ואפילו מחכים במידה,אך לצערי איני יכול להצטרף לתגובות המפרגנות כי אז חוטא אני לאמת שבליבי .הייתי צריך לפשפש במעמקיי זכרוני מי זו שרית סרי ,הדמות מוכרת אך מהיכן? בשלב מסויים ירד האסימון כן פעם היה משהו כזה והוצפתי בזכרונות טובים לצערי הרב בתחוםעיסוקך אם לא רואים אותך משמע אתה לא קיים ונכון לפעמים המחיר כבד,אך אפשר גם אחרת דהיינו גם ליחצ"ן וגם לשמור על "פאסון" ראי שלמה ארצי .אני זוכר אותך מוכשרת ,מצחיקה,ועוד... ואשמח אם תחזרי לתודעתו של עם ישראל ,ברכות על הספר החדש ואשמח להפתעות נוספות כמו שנאמר יין טוב משתבח עם השניםמגניב
        21/5/08 16:21:

       

      צטט: cg91 2008-05-21 15:47:45

       

      צטט: שרית סרי 2008-05-21 11:34:01

       

      צטט: cg91 2008-05-21 11:24:59

      אני חושבת שאת מספיק "מפורסמת" על מנת למכור את הספר מבלי למכור

      אבל למען הצעירים יותר שלא יודעים שאת גאון קומי וכד'

      לא יזיק להתראיין קצת

      לגבי מידת החשיפה

      ההחלטה היא כולה שלך

      אני אוהב אותך בכל מקרה!!!

       

      סיגי חמודיקה

      אני 'מפורסמת' בדה מרקר.... 

      :---))

      תודה על המחמאות - והחשיפה מאחוריי....

      והכותרת המבעסת כבר ידועה לי....

      כולי ערוכה (תרתיי משמע)

      אוהבת אותך גם -

      תבואי לשבוע הספר?? ב-5.6 אהיה שם...

      דוכן 'עם עובד'...

       

       

      באה רק אם תבטיחי חיבוק!

       

      בטח שכן סיג'י יקרה. חיבוק אמיץ. מבטיחה

        21/5/08 16:20:

       

      צטט: ירון גו 2008-05-21 16:02:50

      זאת יצירה שלך, זאת הזיעה והדם שלך שניגרו על הדפים.

      מותר לך להשוויץ בזה. אפילו יפה לך להשוויץ בזה.

      שמרי על קור רוח קורץ

      תודה מאד ירון על העידוד

      ה"יצירה" - הרבה פחות מעניינת עיתונאים כשיש להם סיפור "עסיסי" ביד.

      אני גאה בספר ואוהבת אותו אהבת נפש... אך לא אתפלא אם יתפוס רק שליש (במקרה הטוב) מהכתבה....

      ROTFL

        21/5/08 16:02:

      זאת יצירה שלך, זאת הזיעה והדם שלך שניגרו על הדפים.

      מותר לך להשוויץ בזה. אפילו יפה לך להשוויץ בזה.

      שמרי על קור רוח קורץ

        21/5/08 15:56:

       

      צטט: שרית סרי 2008-05-21 15:34:27

       

      צטט: מיכל* 2008-05-21 11:48:09

      שרית יקירתי המוכשרת שד,

      את זה לא הבנתי בהקשר של יחצנות/חשיפה:

      "בכדי להגיע עם יצירה פרי עמלי למקסימום אנשים, אין לי ברירה אלא... "אלא אם תרמת והועלת במשהו טוב - למישהו אחד בעולם הזה".

       

       

      אלא להתראיין - ואם כבר התראיינתי ונחשפתי.... אז אך ורק בתנאי שהועלתי במשהו טוב למישהו או מישהי אחת בעולם...

       ואני בטוחה שזה המצב.  מחכה ליום שישי, ידיעות...

        21/5/08 15:47:

       

      צטט: שרית סרי 2008-05-21 11:34:01

       

      צטט: cg91 2008-05-21 11:24:59

      אני חושבת שאת מספיק "מפורסמת" על מנת למכור את הספר מבלי למכור

      אבל למען הצעירים יותר שלא יודעים שאת גאון קומי וכד'

      לא יזיק להתראיין קצת

      לגבי מידת החשיפה

      ההחלטה היא כולה שלך

      אני אוהב אותך בכל מקרה!!!

       

      סיגי חמודיקה

      אני 'מפורסמת' בדה מרקר.... 

      :---))

      תודה על המחמאות - והחשיפה מאחוריי....

      והכותרת המבעסת כבר ידועה לי....

      כולי ערוכה (תרתיי משמע)

      אוהבת אותך גם -

      תבואי לשבוע הספר?? ב-5.6 אהיה שם...

      דוכן 'עם עובד'...

       

       

      באה רק אם תבטיחי חיבוק!

        21/5/08 15:37:

       

      צטט: yaeli, video editor 2008-05-21 12:22:04

      אני זוכרת אותך מיאיר לפיד וגם מהמעגל של דן שילון.

       

      אני ממש זוכרת את הקטע הענק סיפרת איך שרים שירים עצובים בשמחה רבה.

      זה כלכך הרשים והצחיק אותי שאני זוכרת את זה עד היום.

       

       

      את אולי לא מפורסמת כמו יאיר לפיד, אבל את מפורסמת.

       

      וכוכב.

       

      כן... ובראש השירים העצובים שקיבלו לחן עליז/קופצני -  השיר ה"שמח"

      של ירדנה ארזי (מתורגם כמובן ל...):

       "אבי עזב אותי לפני שעוד נולדתי 

       אימי הלכה לעולמה לפני שנים

      אין לי חבר אין איש על פני האדמה

      עצוב ומר לי בנשמה

      (צעקה) עוד פעם...."

      היי לה-לי-לה-לי..... וכו' וגו' וכד'.....

      ROTFL

       

        21/5/08 15:34:

       

      צטט: מיכל* 2008-05-21 11:48:09

      שרית יקירתי המוכשרת שד,

      את זה לא הבנתי בהקשר של יחצנות/חשיפה:

      "בכדי להגיע עם יצירה פרי עמלי למקסימום אנשים, אין לי ברירה אלא... "אלא אם תרמת והועלת במשהו טוב - למישהו אחד בעולם הזה".   

       

       

      אלא להתראיין - ואם כבר התראיינתי ונחשפתי.... אז אך ורק בתנאי שהועלתי במשהו טוב למישהו או מישהי אחת בעולם...

        21/5/08 12:22:
      נגמרו לי.... אחזור עם כוכב. 
        21/5/08 12:22:

      אני זוכרת אותך מיאיר לפיד וגם מהמעגל של דן שילון.

       

      אני ממש זוכרת את הקטע הענק סיפרת איך שרים שירים עצובים בשמחה רבה.

      זה כלכך הרשים והצחיק אותי שאני זוכרת את זה עד היום.

       

       

      את אולי לא מפורסמת כמו יאיר לפיד, אבל את מפורסמת.

       

      וכוכב.

        21/5/08 11:48:

      שרית יקירתי המוכשרת שד,

      את זה לא הבנתי בהקשר של יחצנות/חשיפה:

      "בכדי להגיע עם יצירה פרי עמלי למקסימום אנשים, אין לי ברירה אלא... "אלא אם תרמת והועלת במשהו טוב - למישהו אחד בעולם הזה".   

       

        21/5/08 11:41:

       

      צטט: שרית סרי 2008-05-21 11:31:39

       

       

       

      תודה

      קפה?

       

      כן.

      קפה ?

      מתי ?

       

        21/5/08 11:39:

       

      צטט: חבצלת בעיר 2008-05-21 11:25:23

       

      צטט: שרית סרי 2008-05-21 00:48:48

       

      צטט: חבצלת בעיר 2008-05-20 16:07:03

      שרית,

      עוד כמה דקות.....

      גם את בת מזל תאומים?נשיקה

      מזל טוב מתוקה להוצאת הספר,

      לדעתי האישית,

      יחסי ציבור מקדמים את מכירת הספר.

      אם את רוצה "רב מכר" ,יקנו בעיקר גם

      כי קראו על הספר בעיתון.

      כל מי שמוציא ספר מככב באמצעי התקשורת,

      על מנת לקדם את המכירות.

      ולפעמים "מספק" את הסחורה שהעתונאי רוצה.

      אלא אם כן,מגבשים אסראטיגיה אחרתףיותר סולידית.

      בכל מה שתחליטי ,אני אתך.

      להצלחתך הענקית. 

       

      חבצלת מתוקית

      סיפוק הסחורה ידוע לי... וידעתי גם איזו 'סחורה' הם רוצים....

      הראיון ביום שישי בשבעה ימים...

      שרית

      יש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

      מזל טוב!

      בהצלחה, גדולה.

      הטימינג מצוין לפני שבוע הספר,

      מתי חוגגים השקה?קורץ

       

      תודה

      המתח בשיאו... ההתרגשות חוצה גבולות...ממש בדקות אלו הוא נטחן בדפוס...

      אהיה בשבוע הספר ביומיים האחרונים בדוכן של 'עם עובד'....

      פרטים לחברים יהיו בעוד כמה ימים...

      נשיקות

      גדולות

       

        21/5/08 11:37:

       

      צטט: אפי גבזו 2008-05-21 07:36:28

      ואם יאיר יגיד לקפוץ מהגג, נקפוץ?

      חלק מפרסום של משהו שאתה עושה כורך בחובו חשיפה של דברים נוספים. זהו קוד ההתנהגות הנוכחי, לטוב או לרע. כשאני אכתוב את הספר שלי..(אעלק..) אני מבטיח ראיונות נוטפי סיפורים עסיסיים, מפוברקים, מומצאים שיגרמו לכתב הצעיר והמחוצ'קן להתלהב מכמות הצהוב עד כדי כך שייתן לי כתבת שער, תמונה חשופה בדפי האמצע ומנוי לשנה ל"להיטון".

      בכל מקרה, שיהיה המון בהצלחה עם הספר! וזו ברכה אמיתית ולא מפוברקת. IN MY MOTHER

       

       

      תאמין לי אין כמו להיטון.

      תודה

        21/5/08 11:34:

       

      צטט: cg91 2008-05-21 11:24:59

      אני חושבת שאת מספיק "מפורסמת" על מנת למכור את הספר מבלי למכור

      אבל למען הצעירים יותר שלא יודעים שאת גאון קומי וכד'

      לא יזיק להתראיין קצת

      לגבי מידת החשיפה

      ההחלטה היא כולה שלך

      אני אוהב אותך בכל מקרה!!!

       

      סיגי חמודיקה

      אני 'מפורסמת' בדה מרקר.... 

      :---))

      תודה על המחמאות - והחשיפה מאחוריי....

      והכותרת המבעסת כבר ידועה לי....

      כולי ערוכה (תרתיי משמע)

      אוהבת אותך גם -

      תבואי לשבוע הספר?? ב-5.6 אהיה שם...

      דוכן 'עם עובד'...

       

       

        21/5/08 11:31:

       

      צטט: שלומית ס. 2008-05-21 07:48:39

       

       

      אז אני אעשה את זה קצר:

       

      גולי תמיד צודקת !!!

       

      ולדוגמא קחי את "ליהי לפיד" ש"מכרה כליה" לצאת ספרה החדש ...

      http://www.keshet-tv.com/vod/vod.aspx?id=4907&article=192855&GroupID=4803

       

       

      שלומיתה חברתי מהאזרחות ומהדה-מרקר...

      ליהי לפיד בדיוק מאשרת לי את הרעיון לראיון...

      כלומר - ליהיא לפיד ריגשה אותי בחשיפותה וחשיפתה והדמיעה אותי (אצל אילנה דיין)

      ו'עשתה' לי רצון לחבק אותה בכנותה הכובשת - ובעיקר בתעצומות הנפש שלה.

      וגם אם הטריגר שלה היה הוצאת סיפרה החדש - אין לי ספק שחשבתי גם עליה

      כאדם שחושף את עצמו - אבל תורם כוחות למישהו בעולם הזה.

      ממש כמו המשפט האחרון בפוסט הנ"ל.

      תודה

      קפה?

        21/5/08 11:25:

       

      צטט: שרית סרי 2008-05-21 00:48:48

       

      צטט: חבצלת בעיר 2008-05-20 16:07:03

      שרית,

      עוד כמה דקות.....

      גם את בת מזל תאומים?נשיקה

      מזל טוב מתוקה להוצאת הספר,

      לדעתי האישית,

      יחסי ציבור מקדמים את מכירת הספר.

      אם את רוצה "רב מכר" ,יקנו בעיקר גם

      כי קראו על הספר בעיתון.

      כל מי שמוציא ספר מככב באמצעי התקשורת,

      על מנת לקדם את המכירות.

      ולפעמים "מספק" את הסחורה שהעתונאי רוצה.

      אלא אם כן,מגבשים אסראטיגיה אחרתףיותר סולידית.

      בכל מה שתחליטי ,אני אתך.

      להצלחתך הענקית. 

       

      חבצלת מתוקית

      סיפוק הסחורה ידוע לי... וידעתי גם איזו 'סחורה' הם רוצים....

      הראיון ביום שישי בשבעה ימים...

      שרית

      יש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

      מזל טוב!

      בהצלחה, גדולה.

      הטימינג מצוין לפני שבוע הספר,

      מתי חוגגים השקה?קורץ

       

        21/5/08 11:24:

      אני חושבת שאת מספיק "מפורסמת" על מנת למכור את הספר מבלי למכור

      אבל למען הצעירים יותר שלא יודעים שאת גאון קומי וכד'

      לא יזיק להתראיין קצת

      לגבי מידת החשיפה

      ההחלטה היא כולה שלך

      אני אוהב אותך בכל מקרה!!!

        21/5/08 07:48:

       

      צטט: שרית סרי 2008-05-21 00:59:40

       

      צטט: שלומית ס. 2008-05-20 20:06:08

      גם לך

      את בטח עסוקה מעל הראש לקראת לג בעומר, לא?

       

       

      כן... מתרוצצת ... 

       

      היה לי הרבה מה לכתוב לך פה ..

      אבל לא היה לי כח להתנסח  ולהיות לרגע רצינית

       

      את יודעת - את מכירה אותי - הרי

      אני מעדיפה תמיד הומור ..

       

      אז אני אעשה את זה קצר:

       

      גולי תמיד צודקת !!!

       

      ולדוגמא קחי את "ליהי לפיד" ש"מכרה כליה" לצאת ספרה החדש ...

      http://www.keshet-tv.com/vod/vod.aspx?id=4907&article=192855&GroupID=4803

       

       

        21/5/08 07:36:

      ואם יאיר יגיד לקפוץ מהגג, נקפוץ?

      חלק מפרסום של משהו שאתה עושה כורך בחובו חשיפה של דברים נוספים. זהו קוד ההתנהגות הנוכחי, לטוב או לרע. כשאני אכתוב את הספר שלי..(אעלק..) אני מבטיח ראיונות נוטפי סיפורים עסיסיים, מפוברקים, מומצאים שיגרמו לכתב הצעיר והמחוצ'קן להתלהב מכמות הצהוב עד כדי כך שייתן לי כתבת שער, תמונה חשופה בדפי האמצע ומנוי לשנה ל"להיטון".

      בכל מקרה, שיהיה המון בהצלחה עם הספר! וזו ברכה אמיתית ולא מפוברקת. IN MY MOTHER

       

        21/5/08 02:16:

       

      צטט: ניקי53 2008-05-21 02:10:10

       

       

      לדעתי את מייחסת ליאיר הרבה יותר ממה שהיה בו

      ב-1995, אני קלטתי אותו כאדם ביישן ומופנם, זה יצא

      לטובתו...תמיד שתיקה עדיפה על היסחפות בסיפורים

      על חיים אישיים בפני מראיינים.

      את בשמירה מלמעלה חחח.

      המון הצלחה.

      (אחזור עם כוכב, נגמרו).

      אני מייחסת ליאיר פחות ממה שהיה בו ...

      כניראה שלא קראת הכל...או שלא הובנתי  -

      במשפט אחד ארוך:  שתיקה "יפה", שלא לאמר יפהפייה - כשאתה בשורה הראשונה של המקצוע שלך. כל מקצוע. כשאתה מוביל - אז אתה יכול לשתוק ולהיות אפילו אב-בית של 'מנזר השתקנים'.

       

        21/5/08 02:10:

       

       

      לדעתי את מייחסת ליאיר הרבה יותר ממה שהיה בו

      ב-1995, אני קלטתי אותו כאדם ביישן ומופנם, זה יצא

      לטובתו...תמיד שתיקה עדיפה על היסחפות בסיפורים

      על חיים אישיים בפני מראיינים.

      את בשמירה מלמעלה חחח.

      המון הצלחה.

      (אחזור עם כוכב, נגמרו).

        21/5/08 01:00:

       

      צטט: עטרה אופק 2008-05-20 23:05:53

      (העתקתי משלומית!!) לשון

       

       

       

       

      למרות שהעתקת משלומית - אף מורה לא תצליח לתפוס אותך...

      נשיקות אהוביתה שלי

        21/5/08 00:59:

       

      צטט: שלומית ס. 2008-05-20 20:06:08

      גם לך

      את בטח עסוקה מעל הראש לקראת לג בעומר, לא?

        21/5/08 00:57:

       

      צטט: מיא 2008-05-21 00:29:58

      הרי אין כל קשר בין יחצנות מוצלחת לבין טיב הסחורה, בעיקר בתחום התרבות, והרבה פעמים יש יחס ישר דווקא בין רייטינג לזבל, לכן באמת, בעיניי, הקטנה (טוב, לא ממש), זה כאילו ממש לא משנה כזה? כי אולי פשוט כדאי להתמקד באיכות ולא בשיווק. וגם - בהצלחה עם הספר!

       

      תודה מיא... התגעגעתי....

      יחצנות - מילה מצחיקה פתאום... יחסי ציבור....יחסים עם ציבור...

      מעניין...

        21/5/08 00:55:

       

      צטט: g.a 2008-05-20 23:27:00

       

       

      אהבתי והאמנתי לכל מילה שכתבת וקראתי עד כה.

      אני קונה .

       

      (מישהי שעבדה בחנות יוקרתית אמרה לי פעם:

      "אני לא מוכרת, אצלי קונים" )

       

       

      יו.... אוהבת אוהבת אוהבת את הציטוט של המוכרת... חופשי קניתי מהמוכרת הזאת....

        21/5/08 00:54:

       

      צטט: בן טוב 2008-05-20 22:38:24

      מתוקה שאת. בהצלחה גדולה גדולה.

       

      תודה. גם לך הצלחה גדולה עם הספר שלך.

      חבל שתהיה בזכרון בשבוע הספר...

      אני אהיה בתל אביב...

        21/5/08 00:51:

       

      צטט: dani-din 2008-05-20 22:16:50

      האמת?

      לא הבנתי 

      ולא באמת? הבנת?

        21/5/08 00:50:

       

      צטט: פיני1 2008-05-20 20:22:52

      יאיר לפיד אמר, אפשר לחשוב שאלה דברי אלוהים חיים, אמר ואמר והמשיך.

       

       

      וואללה צודק

        21/5/08 00:50:

       

      צטט: אבנר רג 2008-05-20 16:54:33

      בכנות אומר שעם כניסתי לאתר דהמרקר בקשתי את חברותך הוירטואלית בשל אבק הכוכבים מ-  1995

      כן עוד אז התרשמתי מיכולותיך השנונות וגם מנסיבות חייך

      בתחילת דרכו גם אריק הגדול הופיע רבות במדיה, לול, סרטים, הופעות ועוד

      באם רצונך בחשיפה רבה אז תפעלי בהתאם

      אני שמח שרכשת מחשב חדש, אבנר

       

      היי אבנריקו עם תגובתך המעודדת...

      תודה.

      יש לך דש מהמחשב החדש.

       

        21/5/08 00:48:

       

      צטט: חבצלת בעיר 2008-05-20 16:07:03

      שרית,

      עוד כמה דקות.....

      גם את בת מזל תאומים?נשיקה

      מזל טוב מתוקה להוצאת הספר,

      לדעתי האישית,

      יחסי ציבור מקדמים את מכירת הספר.

      אם את רוצה "רב מכר" ,יקנו בעיקר גם

      כי קראו על הספר בעיתון.

      כל מי שמוציא ספר מככב באמצעי התקשורת,

      על מנת לקדם את המכירות.

      ולפעמים "מספק" את הסחורה שהעתונאי רוצה.

      אלא אם כן,מגבשים אסראטיגיה אחרתףיותר סולידית.

      בכל מה שתחליטי ,אני אתך.

      להצלחתך הענקית. 

       

      חבצלת מתוקית

      סיפוק הסחורה ידוע לי... וידעתי גם איזו 'סחורה' הם רוצים....

      הראיון ביום שישי בשבעה ימים...

       

        21/5/08 00:45:

       

      צטט: רני שהם 2008-05-20 11:45:23

      אני רחוק (לשמחתי...) מהעולם של יחסי ציבור ועיתונות, אבל נזכרתי במשהו שלמדתי באיזושהי הדרכה, בהרצאה שעסקה במכירות.

      המסר העיקרי שהמרצה העביר, היה שכדי שמוצר יימכר, הוא צריך לענות על צורך אמיתי של הלקוח (באנגלית זה נשמע יותר טוב, אבל בבלוג שלך אסתפק בתרגום הצולע שלי לעברית...).

      מה שחשתי בהמתנה לחזרתך מההפסקה בכתיבתך בקפה, המחיש לי שיש צורך אמיתי לקרוא אותך:-)

      כך שאת אמורה להצליח.

      ולגבי הפרסום - אני בטוח שתסתדרי.

       

       

      רני תודה על המחמאה ... ואני כל כך מקווה ש"הצורך האמיתי של הלקוח" - הוא לצחוק. כי זה הספר. מצחיק.

       

        21/5/08 00:43:

       

      צטט: brazil s tring 2008-05-20 11:34:15

      מממ...      נושא מעניין כשלעצמו..

      לא רק כשמאירים את הזרקור על יחצנות, יחסי ציבור,

      ומחיר האמת לכאן או לכאן שהם עלולים לגבות.. או עלולים לגרום לפספוס כלשהוא..

       

      אלא גם לגבי איך שאנחנו מייצגים את עצמנו ועצמיותינו,

      בצורה שמצד אחד תרגיש לנו הכי -אנחנו שיכול להיות...

      ומצד שני ...    במינון,     בתיזמון,  ובמקום הנכון...     חשיבה שמאפשרת פחות  חודרנות-

      לא מפרה...      בלשון המעטה...  (-: 

       

       

      מסכימה איתך לגבי מחיר האמת... כלומר מחיר העיוות - כ ששמים בפיו של מרואיין טקסטים שלא אמר.. או שלא דייקו אותו... את זה בעצם רק הוא יודע... אבל אני לוקחת בחשבון את הכל...

        21/5/08 00:40:

       

      צטט: ...blue 2008-05-20 11:05:00

      יחסי ציבור או לא,

      ממש לא משנה,

      העיקר שהקוראים יזכו לקרא ספר מצויין (ואני בטוח שהוא כזה)..

       

      ב ה צ ל ח ה :) 

       

      בלו היקר

      תודה תודה תודה

      שבוע הספר בקרוב... קרוב...

       

        21/5/08 00:38:

       

      צטט: נועז גולן 2008-05-20 10:38:00

      בטח שגם הוא יחסיי ציבור,

      אלא שכאן אף עיתונאי/ת מוביל/ה לא משכו אותך בלשון.

      היא שירטטה דרכה לבד ואמרת מה שרצית ולא יותר.

      ונכון, את לא יאיר לפיד

      אז...?

      כמובן וכמובן ש"יאיר לפיד" היה כאן טריגר למחשבות שלי ביני לביני - מחשבות של הרבה שנים,,,האם בכלל? כמה? למה?  למי זה נחוץ?

        21/5/08 00:34:

       

      צטט: צביקס 2008-05-20 10:20:59

      תצליחי אני בטוח

       

      הביטחון שלך משמח

        21/5/08 00:33:

       

      צטט: מיכל* 2008-05-20 09:53:27

      אה, ועוד דבר. הזכרון שלנו קצר.

      מה שנכתב אתמול, נשכח היום. אבל את הספר קנינו.

      המון בהצלחה!! 

      נכון, הדליפו לי שיש מקומות שעדיין עוטפים דגים בעיתון....וכו' וגו' וכד'

        21/5/08 00:31:

       

      צטט: מיכל* 2008-05-20 09:45:36

      יאיר לפיד צודק לגבי עצמו. נכון להיום, הוא לא צריך כתבה יחצנית כדי לקדם תכנית/ספר שלו.

      מספיק שתראה ספר שלו מוצג בחנות, במובלט (כי זה יאיר לפיד). ואם אהבת את ספריו הקודמים - תקנה. ואם לא - אז שום כתבה לא תשנה את זה.

      היום, בשפע ה"מוצרים" שיוצאים לשוק, ובקוצר הרוח הפושה בנו, אם לא מבליטים לך מוצר מסוים, ונותנים לך להרגיש שזה "יוקרתי" לרכוש אותו, אז תלך הלאה, בלי להתעכב.

       

      אבל אם הכתבה מפרגנת ומשייכת את הכותב ל"אצולה" כזו או אחרת, הקונה הפוטנציאלי ירגיש שהוא חייב להיות בעניינים ולרכוש את ה'לחם החם שיצא מהתנור'. אחרת הוא לא בעניינים.

       

      הרבה גרויים והסחות דעת יש סביבנו. ותחרות גדולה על תשומת הלב. לפעמים צריך "פנס" להאיר מוצר מסוים. 

       

      עכשיו, לגבי ההחשפות - קראתי בזמנו כתבה עם אגי משעול (לכבוד צאת ספר שירים חדש שלה, נדמה לי). למיטב זכרוני היא לא השתלחה באף אחד, וגם לא יצאה צהובה.

      להיפך. אפשר לדבר על נקודות בחיים מבלי לחשוף יותר מדי. לספר מבלי להתערטל לגמרי. אפשר להיות מעניינים ומצחיקים ומסקרנים בזכות נקודת מבט ייחודית ולא בגלל סקנדלים בחיים. (נכון, שהעריכה של הכתבה לא בידייך, ועדיין).

       

      טוב, קצת הארכתי כי זה נושא שמטריד גם אותי (בתור קוראת שנדהמת מההתבהמות של העיתונים).

       

      שרית, תני ביחצנות ושמרי נפשך בו זמנית. זה אפשרי. 

       

      (לא הבנתי את הפואנטה של הפוסט. איך זה מקדם את המכירה? פספסתי משהו?). 

       

      תודה על תגובה מקסימה .... גם אני חושבת כמוך... לגבי ה'נקודת מבט הייחודית'...

      מה לא הבנת בפואנטה? אשמח לבאר...

        21/5/08 00:29:
      הרי אין כל קשר בין יחצנות מוצלחת לבין טיב הסחורה, בעיקר בתחום התרבות, והרבה פעמים יש יחס ישר דווקא בין רייטינג לזבל, לכן באמת, בעיניי, הקטנה (טוב, לא ממש), זה כאילו ממש לא משנה כזה? כי אולי פשוט כדאי להתמקד באיכות ולא בשיווק. וגם - בהצלחה עם הספר!
        21/5/08 00:28:

       

      צטט: ליאתי18 2008-05-20 09:44:31

       

      אהובה,

       

      בינתיים כוכב.

       

      מתרגשת מדי.... כלום לא פשוט כל כך במה שכתבת.

       

      חיבוק.

       

      ליאתוש

      החיבוק הגיע עד מרכז תל אביב. חזק. חם . אוהב. כמו שצריך.

        21/5/08 00:27:

       

      צטט: ענת** 2008-05-20 09:30:04

      נמתין ונקרא.

      מקווה שלא תרצי לקרוע צוחק

      הרבה הצלחה עם הספר.

       

      תודה ענתי.

        20/5/08 23:27:

       

       

      אהבתי והאמנתי לכל מילה שכתבת וקראתי עד כה.

      אני קונה .

       

      (מישהי שעבדה בחנות יוקרתית אמרה לי פעם:

      "אני לא מוכרת, אצלי קונים" )

       

        20/5/08 23:05:

      (העתקתי משלומית!!) לשון

       

       

        20/5/08 22:38:
      מתוקה שאת. בהצלחה גדולה גדולה.
        20/5/08 22:16:

      האמת?

      לא הבנתי 

        20/5/08 20:22:

      יאיר לפיד אמר, אפשר לחשוב שאלה דברי אלוהים חיים, אמר ואמר והמשיך.

       

        20/5/08 20:06:
        20/5/08 16:54:

      בכנות אומר שעם כניסתי לאתר דהמרקר בקשתי את חברותך הוירטואלית בשל אבק הכוכבים מ-  1995

      כן עוד אז התרשמתי מיכולותיך השנונות וגם מנסיבות חייך

      בתחילת דרכו גם אריק הגדול הופיע רבות במדיה, לול, סרטים, הופעות ועוד

      באם רצונך בחשיפה רבה אז תפעלי בהתאם

      אני שמח שרכשת מחשב חדש, אבנר

        20/5/08 16:07:

      שרית,

      עוד כמה דקות.....

      גם את בת מזל תאומים?נשיקה

      מזל טוב מתוקה להוצאת הספר,

      לדעתי האישית,

      יחסי ציבור מקדמים את מכירת הספר.

      אם את רוצה "רב מכר" ,יקנו בעיקר גם

      כי קראו על הספר בעיתון.

      כל מי שמוציא ספר מככב באמצעי התקשורת,

      על מנת לקדם את המכירות.

      ולפעמים "מספק" את הסחורה שהעתונאי רוצה.

      אלא אם כן,מגבשים אסראטיגיה אחרתףיותר סולידית.

      בכל מה שתחליטי ,אני אתך.

      להצלחתך הענקית. 

        20/5/08 11:45:

      אני רחוק (לשמחתי...) מהעולם של יחסי ציבור ועיתונות, אבל נזכרתי במשהו שלמדתי באיזושהי הדרכה, בהרצאה שעסקה במכירות.

      המסר העיקרי שהמרצה העביר, היה שכדי שמוצר יימכר, הוא צריך לענות על צורך אמיתי של הלקוח (באנגלית זה נשמע יותר טוב, אבל בבלוג שלך אסתפק בתרגום הצולע שלי לעברית...).

      מה שחשתי בהמתנה לחזרתך מההפסקה בכתיבתך בקפה, המחיש לי שיש צורך אמיתי לקרוא אותך:-)

      כך שאת אמורה להצליח.

      ולגבי הפרסום - אני בטוח שתסתדרי.

        20/5/08 11:34:

      מממ...      נושא מעניין כשלעצמו..

      לא רק כשמאירים את הזרקור על יחצנות, יחסי ציבור,

      ומחיר האמת לכאן או לכאן שהם עלולים לגבות.. או עלולים לגרום לפספוס כלשהוא..

       

      אלא גם לגבי איך שאנחנו מייצגים את עצמנו ועצמיותינו,

      בצורה שמצד אחד תרגיש לנו הכי -אנחנו שיכול להיות...

      ומצד שני ...    במינון,     בתיזמון,  ובמקום הנכון...     חשיבה שמאפשרת פחות  חודרנות-

      לא מפרה...      בלשון המעטה...  (-: 

       

        20/5/08 11:05:

      יחסי ציבור או לא,

      ממש לא משנה,

      העיקר שהקוראים יזכו לקרא ספר מצויין (ואני בטוח שהוא כזה)..

       

      ב ה צ ל ח ה :) 

        20/5/08 10:38:

      בטח שגם הוא יחסיי ציבור,

      אלא שכאן אף עיתונאי/ת מוביל/ה לא משכו אותך בלשון.

      היא שירטטה דרכה לבד ואמרת מה שרצית ולא יותר.

      ונכון, את לא יאיר לפיד

      אז...?

        20/5/08 10:20:
      תצליחי אני בטוח
        20/5/08 09:53:

      אה, ועוד דבר. הזכרון שלנו קצר.

      מה שנכתב אתמול, נשכח היום. אבל את הספר קנינו.

      המון בהצלחה!! 

        20/5/08 09:45:

      יאיר לפיד צודק לגבי עצמו. נכון להיום, הוא לא צריך כתבה יחצנית כדי לקדם תכנית/ספר שלו.

      מספיק שתראה ספר שלו מוצג בחנות, במובלט (כי זה יאיר לפיד). ואם אהבת את ספריו הקודמים - תקנה. ואם לא - אז שום כתבה לא תשנה את זה.

      היום, בשפע ה"מוצרים" שיוצאים לשוק, ובקוצר הרוח הפושה בנו, אם לא מבליטים לך מוצר מסוים, ונותנים לך להרגיש שזה "יוקרתי" לרכוש אותו, אז תלך הלאה, בלי להתעכב.

       

      אבל אם הכתבה מפרגנת ומשייכת את הכותב ל"אצולה" כזו או אחרת, הקונה הפוטנציאלי ירגיש שהוא חייב להיות בעניינים ולרכוש את ה'לחם החם שיצא מהתנור'. אחרת הוא לא בעניינים.

       

      הרבה גרויים והסחות דעת יש סביבנו. ותחרות גדולה על תשומת הלב. לפעמים צריך "פנס" להאיר מוצר מסוים. 

       

      עכשיו, לגבי ההחשפות - קראתי בזמנו כתבה עם אגי משעול (לכבוד צאת ספר שירים חדש שלה, נדמה לי). למיטב זכרוני היא לא השתלחה באף אחד, וגם לא יצאה צהובה.

      להיפך. אפשר לדבר על נקודות בחיים מבלי לחשוף יותר מדי. לספר מבלי להתערטל לגמרי. אפשר להיות מעניינים ומצחיקים ומסקרנים בזכות נקודת מבט ייחודית ולא בגלל סקנדלים בחיים. (נכון, שהעריכה של הכתבה לא בידייך, ועדיין).

       

      טוב, קצת הארכתי כי זה נושא שמטריד גם אותי (בתור קוראת שנדהמת מההתבהמות של העיתונים).

       

      שרית, תני ביחצנות ושמרי נפשך בו זמנית. זה אפשרי. 

       

      (לא הבנתי את הפואנטה של הפוסט. איך זה מקדם את המכירה? פספסתי משהו?). 

        20/5/08 09:44:

       

      אהובה,

       

      בינתיים כוכב.

       

      מתרגשת מדי.... כלום לא פשוט כל כך במה שכתבת.

       

      חיבוק.

        20/5/08 09:30:

      נמתין ונקרא.

      מקווה שלא תרצי לקרוע צוחק

      הרבה הצלחה עם הספר.

        20/5/08 09:26:

      זה לא אותו היאיר ? הפתעה

      צטט: שרית סרי 2008-05-20 09:15:28

       

      צטט: just_tsili 2008-05-20 06:46:43

      מזלנו שאת, את ולא היאיר לפיד נשיקה

       

      התכוונת ליאיר של 1995 או של 2008???  קורץ

       

        20/5/08 09:24:

       

      צטט: y2work 2008-05-20 06:51:50

      לדעתי יאיר צדק פעמיים.

      גם אז בימי האדם הקדמון שהיינו קטנים וגם כיום.

      בזכות החשיפה של יאיר והכוונה היא לא רק לטור ההוא אלא לכל פועלו הוא יכול כיום לעשות בדיוק מה שעשה. רק העיצה שהוא נותן כיום היא לא בדיוק נכונה לדעתי (כך שלא צדק 3 פעמים)

       

      היחס בין היוצר ובין התקשורת הוא דו כיווני. אתה מפרה את התקשורת והיא יוצרת את ההד הדרוש. ואם אין מספיק אתה נשאר מאחור.

      לא לחינם יש פתגם שאינני זוכרו במדויק אבל המסר הוא שלא חשוב מה כתבו עלייך אבל העיקר הוא שאייתו את שמך נכון מחייך

       

       

       

      תודה על התגובה המקסימה, ולגבי הממורקר הצהוב (!!!) - יש לי תוספת קטנה ל'אם אין מספיק אתה נשאר מאחור' שכתבת : "ואם אתה לא מעוניין לספר - אתה מחוק. אלא אם אתה אישיות מדרגה ממלכתית"...

        20/5/08 09:21:

       

      צטט: ארטישוק ירושלמי 2008-05-20 06:50:18

      לא ולא ולא להחשף באופן שרגיש לא נוח בבטן או בלב. עבור הקוראים זה שקית תפוצ'יפס שטעים באותו רגע ואחר כך זורקים, עבורך אלה פיסות נשמה שאת ככה סתם מוסרת (?!). פרסום או לא פרסום, מוכרת או לא מוכרת - יקירתי שמרי היטב על עצמך ובטח על מקורביך. 

       

      יודעת שעבור הקוראים כתבות וחשיפות זה תפוצ'יפס, ויודעת שלפעמים זה קערת גרעינים....וגם יודעת שתובנות עולם מיוחדות במינן אפשרי מידי תקופה למצוא גם בעיתון.

      ה'שמירה על עצמי' - היום - היא בעובדה שלא משנה אותי מה ישאלו אותי בראיון - אלא משנה לי מה עניתי... חשוב לי שקרוביי יודעים ונתנו את הסכמתם לי להתראיין, השמירה היא כעת - עד איפה נותנת/נחשפת/מאפשרת  ....והאם נוח לי בבטן לדבר... והכי חשוב - והאם אחרי שהתראיינתי החרטתי ו/או התבעסתי על משהו שאמרתי.

      נכון לעכשיו - לא מתחרטת על כלום.

      כן אתבעס אם 'ישימו מילים בפי' - או יעוותו את דבריי.

      ות'אמת? - גם זה פחות ופחות מטריד. וגם בחירת 'הכותרת' פחות מטרידה - כי משתדלת כל כך (גם בחיי באופן כללי) לא לתת לדברים שאינם בשליטתי לטמטם לי את המוח. מיותר.

      תודה על תגובתך.

        20/5/08 09:15:

       

      צטט: just_tsili 2008-05-20 06:46:43

      מזלנו שאת, את ולא היאיר לפיד נשיקה

       

      התכוונת ליאיר של 1995 או של 2008???  קורץ

        20/5/08 09:14:

       

      צטט: jewelman 2008-05-20 06:12:42

      בוקר טוב . כבר עברו 13 שנים? כאילו היה אתמול.

      אנו חיים במאת התקשורת. אתה לא בקופסה- אתה לא קיים. אתה קיים כמובן. בעולם הפרטי שלך. אבל אם ברצונך לצאת אל העולם הרחב ולגרום להרבה בני אדם להחשף למוצר שלך (וספר הוא מוצר בתחילת דרכו ורק בהמשך הוא גם דברים אחרים),  אם יש לך מסר, עליך לחשוף אותו בגורם תקשורת שיגיע למירב האנשים.

      האמנות הגדולה ביותר הינה מוצר קודם שהגיעה לתודעתנו. אח"כ היא ממלאה עבורנו גם תכלית או תכליות אחרות. תרבותיות. נפשיות פנימיות וכו'.

      ויאיר לפיד? הוא מומחה מאין כמוהו לשמוש במדיה. עצם האמירה 'הפעם אין לי צורך לחשוף את חיי' כבר היא אמירה שיווקית ראשונה במעלה. כבר חשפתי הכל. עכשיו אני מצטנע. אני כבר מעל זה. את שלבי החשיפה כבר עברתי. עכשיו אני צריך להקים סביבי חומה של מסתורין.

      ראי באופן קיצוני את עניין צלמי הפפארצי. באמת באמת הידוענים והידוענים בגרוש נורא נורא סובלים מהכניסה לחייהם הפרטיים? איזה עלבון לריטה/ננינט/ברנג'לינה/פריז אם יום אחד יצאו מן הבית, מוכנים לברוח מן הצלמים והופ......אין כאלה.. איש אינו ממתין.. כיכר העיר ריקה.

      החשיפה, הבריחה ו'הבריחה' ממנה. הקריצה המשותפת לנחשף ולחושף הם הם מהות המהלך השיווקי המפרנס את שני הצדדים. ברור לכולנו שגם אלה ה'בורחים' מחשיפה מעסיקים גדודי יח"צנים.

      אשר לעשיית טוב כבר אמרו חז"ל 'אין ברכה אלא במתן בסתר'.

       

      יומטוב

      אבי סופר

       

       

       

      הממורקר דלעיל? פשש... איך לא חשבתי על זה. באמת. למדתי משהו, קצת באיחור אמנם.... אבל בספר הבא שלי - כך אנהג.

      ולגבי ה'בורחים' (כביכול או שלא) מהתקשורת, אלה שציינת כ"מחזיקי גדודי יחצנים"- חייכת לי את הבוקר.

      תודה על תגובה פותחת-מחשבה.

        20/5/08 09:11:

       

      צטט: מיכל גזית 2008-05-20 04:45:53

      כוכב כמובן, כי את כל כך נפלאה, כי את שרית סרי, האחת והיחידה,

       

      עברי דרך כתבה די דומה של גלית בן שמחון (גליאנה) מלפני כמה ימים, היא מדברת בדיוק על זה

       

      ודברי איתי בפרטי))

       

      היי מיכל

      אשמח אם תעשירי אותי/אותנו בקישור לגליאנה.

      אשמח לדבר איתך בפרטי - אחרי שאסיים להתראיין....

      במילים אחרות: יום שישי הקרוב - 'שבעה ימים'.

      :--)))))

        20/5/08 09:08:

       

      צטט: חתול פז 2008-05-20 04:16:15

      מדליק.

      זה לרוב מסתכם בצורך שלנו לתת, או לקבל אהבה.

      העניין ביחסי ציבור, הוא עצם החשיפה. זה לא באמת רלוונטי עד כמה זה משקף מי את באמת, או האם זה נוגע בנימי חייך. העיתונאי זקוק ל"חומר". גם העורך. מה שתגידי בראיון, יקוצץ, ישוכתב, יסודר ויידחס לתוך מתכונת מאוד ברורה. אם אין דרמה - אין סיפור. רצוי קונפליקט. הכותרת תמיד ולעולם תהיה קצרה ותצבע באופן חד-גוני את אפיו של הסיפור.

      משעש הקונפליקט שבין הרצון לשמור על אנינות, לבין סכנת ההתבהמות הכרוכה בחשיפה.

      יש מצב לכוכב, למי שמעז לצאת מהכוך.

       

       

      תודה על תגובתך.

      לוקחת בחשבון שהכותרת לעולם תהיה קלישאה, וכך גם כותרת המישנה, ולוקחת בחשבון שה"ציטוטים" שיהיו מתחת לתמונות - יהיו דראמטיים בהתאם לתמונה שתיבחר על ידי העורך.... בקיצור הבנתי שהבנתי!!

      אך מכיוון שכל עיסוקו של הספר שלי הוא השפה הקלישאית היומיומית, זה יכול להיות קצת מגוחך ולא חכם מצידו של עורך 'לתקוע' כותרת קלישאית...

        20/5/08 08:54:

       

      צטט: that's me 2008-05-20 03:41:13

      אהבתי

      (ביחוד את הגראנד - סימפל פינאלה)

       

      תודה.

      לקח לי הרבה זמן להבין משהו כל כך פשוט.

       

        20/5/08 06:51:

      לדעתי יאיר צדק פעמיים.

      גם אז בימי האדם הקדמון שהיינו קטנים וגם כיום.

      בזכות החשיפה של יאיר והכוונה היא לא רק לטור ההוא אלא לכל פועלו הוא יכול כיום לעשות בדיוק מה שעשה. רק העיצה שהוא נותן כיום היא לא בדיוק נכונה לדעתי (כך שלא צדק 3 פעמים)

       

      היחס בין היוצר ובין התקשורת הוא דו כיווני. אתה מפרה את התקשורת והיא יוצרת את ההד הדרוש. ואם אין מספיק אתה נשאר מאחור.

       

      לא לחינם יש פתגם שאינני זוכרו במדויק אבל המסר הוא שלא חשוב מה כתבו עלייך אבל העיקר הוא שאייתו את שמך נכון מחייך

       

       

      לא ולא ולא להחשף באופן שרגיש לא נוח בבטן או בלב. עבור הקוראים זה שקית תפוצ'יפס שטעים באותו רגע ואחר כך זורקים, עבורך אלה פיסות נשמה שאת ככה סתם מוסרת (?!). פרסום או לא פרסום, מוכרת או לא מוכרת - יקירתי שמרי היטב על עצמך ובטח על מקורביך. 
        20/5/08 06:46:
      מזלנו שאת, את ולא היאיר לפיד נשיקה
        20/5/08 06:12:

      בוקר טוב . כבר עברו 13 שנים? כאילו היה אתמול.

      אנו חיים במאת התקשורת. אתה לא בקופסה- אתה לא קיים. אתה קיים כמובן. בעולם הפרטי שלך. אבל אם ברצונך לצאת אל העולם הרחב ולגרום להרבה בני אדם להחשף למוצר שלך (וספר הוא מוצר בתחילת דרכו ורק בהמשך הוא גם דברים אחרים),  אם יש לך מסר, עליך לחשוף אותו בגורם תקשורת שיגיע למירב האנשים.

      האמנות הגדולה ביותר הינה מוצר קודם שהגיעה לתודעתנו. אח"כ היא ממלאה עבורנו גם תכלית או תכליות אחרות. תרבותיות. נפשיות פנימיות וכו'.

      ויאיר לפיד? הוא מומחה מאין כמוהו לשמוש במדיה. עצם האמירה 'הפעם אין לי צורך לחשוף את חיי' כבר היא אמירה שיווקית ראשונה במעלה. כבר חשפתי הכל. עכשיו אני מצטנע. אני כבר מעל זה. את שלבי החשיפה כבר עברתי. עכשיו אני צריך להקים סביבי חומה של מסתורין.

      ראי באופן קיצוני את עניין צלמי הפפארצי. באמת באמת הידוענים והידוענים בגרוש נורא נורא סובלים מהכניסה לחייהם הפרטיים? איזה עלבון לריטה/ננינט/ברנג'לינה/פריז אם יום אחד יצאו מן הבית, מוכנים לברוח מן הצלמים והופ......אין כאלה.. איש אינו ממתין.. כיכר העיר ריקה.

      החשיפה, הבריחה ו'הבריחה' ממנה. הקריצה המשותפת לנחשף ולחושף הם הם מהות המהלך השיווקי המפרנס את שני הצדדים. ברור לכולנו שגם אלה ה'בורחים' מחשיפה מעסיקים גדודי יח"צנים.

      אשר לעשיית טוב כבר אמרו חז"ל 'אין ברכה אלא במתן בסתר'.

       

      יומטוב

      אבי סופר

       

       

       

        20/5/08 04:45:

      כוכב כמובן, כי את כל כך נפלאה, כי את שרית סרי, האחת והיחידה,

       

      עברי דרך כתבה די דומה של גלית בן שמחון (גליאנה) מלפני כמה ימים, היא מדברת בדיוק על זה

       

      ודברי איתי בפרטי))

        20/5/08 04:16:

      מדליק.

      זה לרוב מסתכם בצורך שלנו לתת, או לקבל אהבה.

      העניין ביחסי ציבור, הוא עצם החשיפה. זה לא באמת רלוונטי עד כמה זה משקף מי את באמת, או האם זה נוגע בנימי חייך. העיתונאי זקוק ל"חומר". גם העורך. מה שתגידי בראיון, יקוצץ, ישוכתב, יסודר ויידחס לתוך מתכונת מאוד ברורה. אם אין דרמה - אין סיפור. רצוי קונפליקט. הכותרת תמיד ולעולם תהיה קצרה ותצבע באופן חד-גוני את אפיו של הסיפור.

      משעש הקונפליקט שבין הרצון לשמור על אנינות, לבין סכנת ההתבהמות הכרוכה בחשיפה.

      יש מצב לכוכב, למי שמעז לצאת מהכוך.

        20/5/08 03:41:

      אהבתי

      (ביחוד את הגראנד - סימפל פינאלה)

      פרופיל

      שרית סרי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות

      עטרה אופק המופלאה - חברה ועורכת סיפרי הראשון

      דורשת אמת - מאפרת /מציירת/ יהודיה

      כל הטורים שלי - החל מיוני 2007