
GENESIS selling England by the Pound
קודם כל לשים את ג'נסיס על play .. אחרת עדיף פשוט לעבור לפוסט הבא.. (-:
ועכשיו.. תוך כדי.. תהיה אישית...
"I Know What I Like" "אני יודע מה אני אוהב, ואני אוהב את מה שאני מכיר",
עד כמה הגישה הזו נותנת לנו רוגע וסביבה מוכרת, ובה את ההתפתחות, החדשנות והיצירתיות, או עד כמה היא מובילה חלק מאיתנו ל-תקיעות שבעצם לא מאפשרת שינוי והתחדשות....
וכשמסתכלים בפאן הפחות אישי והיותר רחב.. בהקשר חברתי למשל.. מה קורה בחברה הארץ ישראלית שלנו עם תקיעות וקיבעון מסוג שכזה..
פיטר גבריאל כתב בשנות ה 70 כעין מראה סאטירית על הגישה השמרנית והמקובעת שבחברה הבריטית באותה התקופה..
כשמדברים ב 'פרוגרסיב' רוק... (רוק מתקדם).. "סלינג אינגלנד" של להקת ג'נסיס - היתה היצירה שזרקה אותי עמוק עמוק..
אצלי זה קרה בתקופת הטין אייג' שלי, שהיתה בתחילת ה שמונים, אז גיליתי את ג'נסיס ואת מטעמי הג'אנר הפרוגרסיבי הנוספים למיניהם......
(האלבום "סלינג אינגלנד" יצא בסביבות שנת 73 באנגליה.. בזמן שאצלינו בישראל - אוקטובר 73 .. ימי מלחמה מוטרפים ...)
הכוח המוסיקאלי העצום שביצירה.. היה כל כך קסום ואקסטטי ... ולא השאיר לי מקום להקשיב ולתהות לגבי המילים.. למרות שבעירפול מה, הן נשמעו לי אגדיות משהו...
כמה שנים אחר כך.. כשישבתי על טקסטים מתוך האלבום, בחברת כמה חברה אנגלים "מבושמים" מביני עניין... נדהמתי לגלות את הקונספט כולו... הליריקה הגאונית והמופלאה ב 'סלינג אינגלנד' היא של פיטר גבריאל, והמוסיקה- טוני באנקס. סטיב הקט אחראי לגיטרה היחודית לתקופתה.. מייק רת'רפורד תרם לטיבעיות שבגוון הקסום, פיל קולינס רק שר קצת בזמנו... ותופף כמובן.. אבל המובילים המנצחים הם ללא ספק : פיטר גבריאל עם הטקסטים השנונים להפליא, ו טוני באנקס עם הלחנים היוצאי דופן.
פיטר גבריאל כתב פה בעצם ביקורת על בריטניה המודרנית, על השינוי שעברה ממדינת רווחה סוציאליסטית למדינה קפיטליסטית, בסיקסטיז והסבנטיז. "מוכרים את אנגליה לפי ה פאונד"- Selling England by the pound רמיזות על התופעות הבריטיות שרק בריטים מבינים עניין בהן..
המיבנים המוסיקאליים שבחלק מקטעי האלבום, יש בהם תחושת הדרגתיות ממכרת.. עם שיאים שיש בהם "פיצוצים" מפרקים... עם מושפעות חזקה בעיבודים - ממוסיקה של סיבליוס ושל באך.
ציור העטיפה החלומי (של Betty Swanwick ), הוא שנתן השראה לפיטר גבריאל לשיר: I Know What I Like . וכך גם הפך לעטיפת התקליט. בציור גנן שישן על ספסל בגן ציבורי, לידו מכסחת דשא, וברקע הבורגנים המגונדרים העסוקים בעינייניהם המטופשים, עד כדי התעלמות מאותו גנן.....הפועל הפשוט.
השיר - הוא "להיט", - כינוי שלא נותן לו מחמאה במושגי ג'נסיס.... אך למרות היותו "להיט" קצר וקליט יחסית משאר קטעי ג'נסיס המעמיקים מוסיקאלית, הסטירה שבטקסט של פיטר גבריאל משאירה אותו בסטנדארט ובאותנטיות ..
"סלינג אינגלנד" אלבום רוק מתקדם חשוב מאוד בג'אנר, וביחוד עם החידלון החלקי היחסי בהתעמקות המוסיקאלית והטקסטואלית שבימינו.
למי שלא מכיר, ועוד סקרן לחפור בחומרים משמעותיים מהסבנטיז למשל.. אז.. אלבום חובה!.. שווה לגעת בליריקה על ההומור והשנינות שבה.. וכמובן, לפני הכל .. במוסיקה האגדית וה- מעיפה..
בעצם.. אפשר להסתכל על שתי להקות ג'נסיס שונות: ג'נסיס הראשונה – הרכב רוק מתקדם מלא באנגליות אצילה, ומורכבות מוסיקאלית וטקסטואלית. ג'נסיס השנייה – "פופ"... למרות ש פופ מנצח... חבל שרוב התרבות המערבית מכירה את הלהקה השנייה בלבד.
פיל קולינס לא ממש היה מחובר לכיוון האומנותי שנתן פיטר גבריאל לג'נסיס. אלא ליוצרים שכתבו פשוט וללא התנשאות.. כמו אלטון ג'ון למשל.. וגם היה מחובר יותר לפיוג'ן ולג'אז.
זה לא שג'נסיס לא ידעה איך לכתוב להיטים מצליחים... היא פשוט העדיפה לכתוב מוסיקה מאתגרת רוב הזמן. את הסינגל: i know what i like הם יצרו רק כדי להחשף יותר.
נושאים כמו: הבדלי מעמדות, חומרנות, צביעות, דת, כנופיות אנגליות, פוליטיקה, נושאים מתוך המיתולוגיה היוונית, פילוסופיה, וסאטירה וביקורת על החברה הבריטית, הם הבשר לטקסטים שב "סלינג אינגלנד".
כלי המקלדת שנותן את הצליל הקלאסי הקסום בקטעי ג'נסיס הוא ה-mellotron , הצליל שהתקבל ממנו הוא סימפוני ללא תזמורת חיה, כלי מדהים שנתן גם להרכבים המעניינים כמו: קינג קרימזון, הביטלס ב-Strawberry Fields Forever , הרולינג סטונס, ה-מודי בלוז, פרוקול הארום, דיפ פרפל, ז'אן מישל ז'אר, פיטר האמיל, דיויד בואי, קאמל, לד זפלין, טנג'רין דרים, פינק פלויד, רנסאנס, יס, וגם - 'קצת אחרת' שלנו, (עם גרוניך, שם טוב וידוב), את תמונת המסתוריות האולדפשנית עם העושר הצלילי הזה..
הקטעים המצורפים להאזנה:
1. Firth Of Fifth Dancing with the moonlit knight.2- בביצוע מהופעה חיה (פיטר גבריאל בתאטרליותו....) 3.Dancing with the moonlit knight- הקלטה נקיה מהאלבום עצמו. 4.I KNOW WHAT I LIKE The cinema show(part 1)5
|
תגובות (74)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
העולם המלא שמגלות אזנייך.. (-:
אורי..
אחרי ששמעתי אותך מנגן את יצירותיך באותו ערב בג'ינגה..
No wonder why.. (-:
אורית אני מלאת הערכה
והתפעלות על הידע הנרחב שלך
ועל האופן הבהיר והקולח בו
את חולקת אותו איתנו
תודה על פוסט מעניין,מאתגר,
ומצויין
יופי של פוסט!
עשית כבוד ללהקה מאוד אהובה ומוערכת מהסבנטיז,
ג'נסיס של פיטר היא להקת הפרוג האהובה עליי.
פיטר גבריאל לטעמי, הוא אחד מהמוזיקאים הענקים של המאה ה-20 ברוק.
כבר מזמן לא הצתמררתי אצלך במוסיקה.. בקרוב..(-:
איזה כייף עשית לי
החזרת אותי אחורה בזמן
אני רואה אותי, נער מתלהב קונה את האלבום הראשון שלו -ever
ועוד בפורמט של - ת ק ל י ט
לא היה ג'נסיס בחנויות...שמעתי את האלבום ברדיו והזמנתי אותו ברוב חוצפתי בת ה 15 מחו"ל
רק אחרי שהוא הגיע - קניתי את הפטיפון...
ועכשיו ברשותך אני חוזר ל itunes כדי להקשיב ללהקת Mercury Rev
יום נפלא
(לדגי הבננה?)
מצדיע לאיכות הפוסט (כוכבים עוד אין באפשרותי לתת ) ,עבורי ג'נסיס "התפרקו" לאחר שעזב פיטר גבריאל,כל הפופ ששר קולינס נחמד ואפילו קונצרט הלהקה אתו שצפיתי בו בהקרנה היה מאד אנרגטי אך לא מגיע לאיכויות ההן, ובודאי לא לקולו של גבריאל.כמו כן יש לי "יחסים מורכבים" עם הלהקה, יש דברים שאהבתי יותר ואחרים פחות,זה יכול להיות אפילו קטעים שונים באותו שיר, ואולי זה נובע גם מכך שאני אוהב לא פחות ובמקרים מסוימים אף יותר להקות פרוגרסיב נוספות ,יחד עם זאת כל הברה שתצא מפיו של גבריאל תמיד תרגש אותי, גם לאחר שעבר לסולו (יצא לך לשמוע את השיר here comes the flood ? , ביצוע קולי מדהים)הפוסט שלך תרם לי ללא ספק בהקשר התכנים של כתיבתם משום שכפי שציינת שהיה גם אצלך הרי שאצלי (למעט מקרים מסוימים )החיבור או היעדר החיבור עם אייטם מוסיקלי מתחיל במוסיקה ובמידת הנגיעה בי בקולו של המבצע, לאחר מכן התוכן המילולי.בכל אופן המשיכי עם הדברים היפים שאת עושה
ההנאה מהשירים מתגברת כשקוראים את העולם המלא שעומד מאחוריהם כפי שהצגת אותו.
תודה.
אלבום דגול.
גם אני גיליתי דרכו את העולם הקסום של ג'נסיס ושל הפרוגרסיב בכלל...
בהחלט חידשת לי: לא ידעתי שטוני באנקס אחראי ללחנים באלבום (בעטיפת האלבום חתומים כל חברי הלהקה על כל המילים והלחנים). זה מרשים במיוחד, כי האלבום מאוד רבגוני מבחינה מוסיקלית.
אורי.
צמררת ועוד איך
להקת חיי
תודה
לא ניתן לדרג את אותו משתמש פעמיים ב24 שעות
ידעתי שאת משם..
איך הרחתי אותך..
התענגתי..
אני משם.. מג'נסיס..
כל האלבומים..
ראיתי אותם בהופעה מדהימה בקופנהגן..
מזמן... אבל זכור כל כך.
פיטר גבריאל.. ענק.. הכי.
אקי..
תחושה צרופה לי,
על שהתענגת..
תודה על שיש את מי..
הי אורי..
יאללה.. משתוללים על סשן ג'נסיס?.. אתה מתופף פיל, ואני שרה פיטר?..
תודה על ביקור אורגזמי !
במיוחד כשזה בא על המלודיה המורכבת..
פיטר גבריאל
פיל קולינס
ג'נסיס
תענוג צרוף
תודה שהזכרת לי
כמה אני אוהב אותם
שבת שלום
אקי
בשבילי, ללא ספק הלהקה הכי אי פעם!
הכרתי אותם ב74 באלבום הזה. ואחר כך השגתי את כל התקליטים האחרים.
הייתי אז מתופף... מכור לסגנון התיפוף של פיל קולינס. לא רק בג'נסיס אלא גם Brand X.
כל כך הרבה פייבוריטס... Cinema Show, battle of Epping Forest, Firth of Fifth, Dancing in a moonlit night
ונזכרתי בפעם הראשונה לפני כשנה כשגילית את המצבור של קטעי ג'נסיס על יוטיוב עם פיטר גבריאל וכל שלל התחפושות שלו.
איזה אוצר!
אורגזמה כל חושית!!!
אין ספק שזה אחד האלבומים הטובים ביותר
שנחשב קלאסיקה לכל דבר,מעצם המלודיה המורכבת (מאוד),
המילים וההקשר שלהם למציאות של אותם ימים,
השירה והעיבודים של חברי הלהקה אז-הרמוניה מושלמת.
מוטב לזכור את ג'נסיס ככה.
תודה על בקר נפלא שעשית לי.
אוה.. אוה.... ולאחר שחפרתי גם בטעם המוסיקלי שלך..
אז.. אוההההה !
אבנר..
אם גדלת על התקליט.. אז..
פיל יורסלף אט הום.. או..לגמרי בעצם.. פיטר יורסלף אט הום , ליתר דיוק..
ואם הבן שלך הגיע גם הוא אל הדיסק, וואו.. ניכר שגדל במקום הנכון, ועל חומרים מוסיקליים משובחים.. וולקאם טו דה אולד ג'נסיס פאנס.. ובכלל .. לבלוגי זה..
foxtrot .... אחלה אלבום..
(-:
אוה, כן!
אורית - תודה על נוסטלגיה ששולחת אותי יותר מ-30 שנה אחורה... גם אני מאלה שהיה לו את התקליט!
בשנה שעברה נסגר מעגל - הבן שלי קנה את הדיסק.
נהדר!
נמשיך נמשיך... עלי...
אחלה סאונד לסופשבוע אירגנת לעצמך...
יופי שקפצת לבקר (-:
טעם משובח... טמבורין..
ברוכה הבאה..
ושימרי על צילצלי תוף הטמבורין שבך.. עוד נצטרך אותם..
תחזיקי.. תחזיקי.. מעצמך... ובעיקר את עצמך...
דיתי יודעת דת התקליט.. תודה (-:
אשמח לארח אותך עוד...
עבודה נעימה לך..
זו ר באס..
The lamb lies down on brodway : שווה שווה...
טוב שבאת לבקר... (-:
מתאים... (-:
ח ת ו ל... ריגשת.....
(כן.. בילתי אפשרי... לקרוא שוב את המילים,
ללא המלודיה שמתגנבת בלי לשאול ...משתלטת.. ונותנת להם בראש..)
"מוכרים את אינגלנד בפאונד", או "חוצים (מפליגים) את אנגליה בעזרת סירה" -
מתחברת.. (-:
אני בשלבים הראשונים שרתי בעיקר את תפקידי הכלים,
וקצת בליל מילים וג'יבריש..
בפרשנויות הזויות ומעניינות מאין אלה.. (-:
וחוצמזה.. מקווה שלא זרקת את התקליט... ((-:
תודה לנפלאות האפור שב צביק.
יפתי...
עכשיו גם מבינה את שנינות זכרונותיך... (-:
ופעם שלישית..
גלידה על הספסל ליד מכסחת הדשא..
דם די דם.. די דם דם...
קורע....
לעונג קורע...הוא לי -
שהחכמת...
יופי של השקעה
יצירה מיוחדת :)
תודה!
Time Table
ב-
Foxtrot
ואני עוד מחזיקה מעצמי אחת שמתעסקת במילים ובודקת אותן לעומקן...יודעת בעל פה את כל התקליט כבר מסוף שנות השבעים... והנה גילית לי עולם-תוכן חדש שבכלל לא עליתי עליו. נראה שיש לי עכשיו קצת עבודה לעשות עם עצמי... (לבדוק מחדש את המילים, המוכרות לי כל כך). תודה!! על זה, וכמובן על החוויה המוזיקלית המרגשת של הקטעים שצירפת.
יאללה מדהים.... פשוט מדהים.
בשבילי זאת הלהקה של כל הזמנים.
מוזיקה וטקטסטים גאוניים.
שווה להאזין גם ל THE LAMB LIES DOWN ON BRODWAY
אם אני לא טועה זה האחרון שנעשה עם פיטר גבריאל
כלומר בעצם השיא .
בהחלט אלבום עצמתי בחוייה שלו.
גם FOXTROT מדהים וגם TRESSPASS
וגם וגם וגם וגם ....אוף אין אין עליהם
תודה לך על השיתוף ועל הפרשנות המדהימה.
היי
תענוג לגלות רבדים חדשים
ביצירה שלא שמעתי עד עכשיו ובהוראתך .....אלך לשמוע בסוףשבוע
אופיר
תודה ל צבעונית....
תודה לכוכבנית....
אפשר להזמין את החברים שלך ל דרינק?.. נעזור גם להם בתהליך העיכול..
תודה שהבאת משלך.... (-:
כן.... Firth Of Fifth קטע עוצמתי בקיסמו, שלא מרפה...
תמשיך לשמר ולחגוג על קטע הפסנתר המדהים - ערן....
שמחה על ההשראה הטקסטואלית שתצבע לך אותו בגוון נוסף....
ל י ..?
, I'm just a lawnmower -
you can tell me by the way I walk.........
אז.. לך....
תודה על חתיכת פרטנר.. לחלוק בקלאסיקה (-:
מחייכת.... תמשיך ותגלה עוד פרטים חבויים..
הציור גם הוא מבריק.. ועם מסר..
שי... יופי שבאת... מוזמן תמיד..
ווינרית.
אני עדיין מסוגל לנקות אבק בדמיוני מתקליט הוויניל של סלינג אינגלנד, להניח את המחט ו...
כל מי שגדל על ג'נסיס, צריך להודות על מזלו הטוב (יותר טוב ממטרנה. כמעט טוב כמו חלב אם) הייתי ילד באותן השנים והתחברתי לקצב, למוזיקת הרוק ולפיטר גבריאל המרתק. אחד הוויכוחים שהתנהלו סביב אותו התקליט, עסקו בתרגום לשם - "מוכרים את אינגלנד בפאונד", או "חוצים (מפליגים) את אנגליה בעזרת סירה". אכן סוגיה לא פשוטה. עבור מתבגרים, זה היה עניין של חיים ומוות...
אבל בסופו של דבר, הטעם המקסים של ג'נסיס, הלך והשתבח באזניי עם השנים. ממש כמו יין מצויין. מזל שנשאר לנו פיל קולינס. מעבר לעובדה שהוא יוצר גדול, אני "מחזיק" ממנו, בשביל העובדה האלמנטרית שהוא מיוצאי ג'נסיס.
ילדותי, אבל אופטימי.
בסלולארי, במחשב, באוטו ואצלי בראש, אני מנגן מדי פעם רצועות מהתקליט. מזפזפ בין היצירות. שואל עצמי, איזו מהן אני אוהב יותר. וקשה. כמו לבחור בין ילדים שלך, ביזו'.
בכלל, משרד החינוך צריך היה להכניס אותם לתוך תכניות הלימוד. מה שלא היה מזיק כלל לנפשם ועתידם של ילדי ישראל.
המוזיקה היא חווייה היסטרית. המלים הן מזון למוח. עם המון כפל משמעות. "האם תוכל לאמר לי, היכן ארצך שוכבת?, יכול גם להיות, "האם תוכל לאמר לי היכן נמצאים שקריה של ארצך..."
זה הכל קלאסיקה.
Citizens of hope and glory
Time goes by
It’s ‘the time of your life’
Easy now, sit you down
Chewing through your wimpey dreams
They eat, without a sound
Digesting england by the pound
Young man says you are what you eat - eat well
Old man says you are what you wear - wear well
you know what you are, you don’t give a damn
Bursting your belt that is your homemade sham
The captain leads his dance right on through the night
Join the dance…
(אני חייב להודות שבנקודה הזו, אני מפתח קול גבוה במיוחד, לקראת הקטע הבא)
Follow on! Till the Grail sun sets in the mould.
Follow on! Till the gold is cold.
Dancing out with the moonlit knight,
Knights of the Green Shield stamp and shout.
(ועכשיו מתחיל האורגן להשתגע. כל תו כמו מזור לנפש. אוחחחח...)
יקירה
אין מילים
נפלא
תבורכי אוריתוש!
המוסיקה שהתרפקתי עליה אחרי הצבא ומעלה....
פיטר גבריאל האגדי[כבר הזכרתי זאת בפוסט אחר]
שנינות לשמה!
תודה!
פעם אחת - על זה שהזכרת לי שאני לא מקשיב מספיק לנפלאים האלה ולמוסיקה הנהדרת שלהם
פעם שניה - על המידע המעשיר והניתוח המעניין
קחי כוכב על זה שהחכמתי.
אני אוהב את המוזיקה הזאת.
אלפי תודות .... איזה ערגה איזו הנאה צרופה
החזרת אותי ברגע שנות דור, לימים שהיינו מקובעים על פיטר גבריאל, וחשבנו אז שהוא הכי גאון שיש במוסיקה.
לי היה עדין ויכוח פתוח מכמה בחינות מי הכי גדול.... ברקע היה גם את YES והפינק פלויד .... אבל אין ויכוח....
היום כשקוראים את הדברים ממרחק השנים ניתן הרבה יותר לקבל את הסברים הטובים שלך, מי באמת היה כאן הכי טוב
איך כתבת.... שפיל קולינס היה עוד בעקר מתופף.....
יש לי כמה חברים שהיום יצחקו עלי צחוק גדול. הם לא יאמינו שבמרחק השנים כך אני כותב. בזמן אמת היה לי קשה לקבל את פיטר גבריאל .... הייתי צריך כמה שנים לעכל...
ושוב המון תודה
כיף לככב כוכבים.
התשובה בגוף השאלה, כלומר, חוסר התחדשות, גורם לקיבעון. רק לקיבעון
וכוכב
מכל להקות הפרוגרסיב, ג'נסיס של השנות ה-70 לקחה אותי הכי רחוק שאפשר.
ומכל האלבומים שלהם, זה זה שאני הכי אוהב, ואת השיר Firth Of Fifth יותר מהכל.
לקח לי איזה חודש להוציא את ניגוני הפסנתר, היום אני מנגן אותו להנאתי מדי פעם.
מדהים שגם לי המילים נשמעו תמיד כמו פנטסיה של טולקין,
ובזכותך שמתי לב לראשונה לעומק האמיתי והמציאותי של הטקסט.
כוכב ממני על ההשראה המחודשת :))
ערן.
המון תודה, על חתיכת ילדות, קלסיקה שאני שומע כבר 25 שנה :-)
I Know What I Like - In Your Wardrobe
It's one o'clock and time for lunch,
When the sun beats down and I lie on the bench,
I can always hear them talk.
There's always been Ethel:
"Jacob, wake up! You've got to tidy your room now."
And then Mister Lewis:
"Isn't it time that he was out on his own?"
Over the garden wall, two little lovebirds - cuckoo to you!
Keep them mowing blades sharp ....
I know what I like, and I like what I know;
getting better in your wardrobe, stepping one beyond your show.
Sunday night, Mr Farmer called, said:
"Listen son, you're wasting time; there's a future for you
in the fire escape trade. Come up to town!"
But I remembered a voice from the past;
"Gambling only pays when you're winning"
- I had to thank old Miss Mort for schooling a failure.
Keep them mowing blades sharp ....
I know what I like, and I like what I know;
getting better in your wardrobe, stepping one beyond your show.
When the sun beats down and I lie on the bench,
I can always hear them talk.
Me, I'm just a lawnmower - you can tell me by the way I walk.
אלבום מבריק. אחד האהובים עלי.
תאמיני לי אם אגיד לך שרק עכשיו שמתי לב למכסחה?
תודה
יופי יופי יופי
והעיקר תודה ששלחת לי הודעה
שי
רקדן..רקדן...
תודה ענקית לך... על שיודע לחלוק..(-:
אמיר..
כיף לי שמשהו כזה, עושה לך את זה..
תודה (-:
היי ירון..
אכן סאונד יוצא דופן.. טוני בנקס- גאון....
אין ספק ש-פיל קולינס זה כבר לא ה- ג'נסיס..
היי ליאור.. wellcome...
מעודד לדעת שמישהו מהמודל שלך (22...)
אפילו מנגן את: the cinema show .. כלי הקשה?..
שמחה שמתעשרת לך בהנאה...
תודה (-:
כוכב
מוסיקה מדהימה, וההסברים החברתים והמוסיקלים שהוספת במילים, מרתקים ממש, כתיבה של ביקורת מוסיקלית במיטבה....
נהדרת את
פתחת לי אופקים חדשים להבנת המוסיקה של ג'נסיס שהכרתי, ובעצם לא התעמקתי להבין יותר.
תודה ענקית לך שהרחבת את דעתי.
עשית לי את היום!!! באמת.
תודה וכוכב ענק...
אמיר
אכן להקת פרוגרסיב ענקית.
טוני בנקס, הקלידן עשה את רוב העיבודים,
למרות שהיה השם הכי פחות נוצץ,
הוא אחראי עם גבריאל לסאונד המעולה שלהם.
פילקו, ניסה לשמור בשני האלבומים הראשונים אחרי לכתו של גבריאל,
על ציביון ג'נסיסי,
אולם כשל בהמשך והפך רותה ללהקה סתמית.
כל האלבום אכן מופתי, והשיר האהוב עליי (שמיעה, נגינה) הוא the cinema show.
יצירת מופת עם רגש, וכמובן עבודת קלידים מעולה.
הנאה מושלמת בעושר הצלילי של גנסיס .
תודה לך :)