מתעוררת בחמש בבוקר. זה קורה לי לבד בזמן האחרון. בלי שעון. קמה, ויוצאת לצעדה שלי. 40 דקות. תמיד. אף פעם לא יותר. מסלול קבוע, מאפשר דרור למחשבות. בוקר של ערפל. אני אוהבת ערפל. זה כמו בסרט. סרט חיי. תפאורה שמאפשרת השראה. ויש. מחשבות מתרוצצות בראש. קדימה אחורה. בלי סדר , מעורבב. כמו הערפל. לא מדוייק. מעומעם. יפה. השדות בין נס ציונה לרחובות, פארק השעשועים הפרטי שלי. לשם אני בורחת, שם שמחה ועצובה. מצלמת ומשוחחת שיחות נפש. שקיעות זריחות, קיץ וחורף. השתנות בלתי פוסקת. בית קברות, שיחי בוגונויליה, קוצים מתייבשים. מבנים נטושים ששימשו פעם, אינני יודעת למה. שדות חיטה בשלה שמחכה לקציר. הצעדים שלי על השביל. ציפורים מצייצות. אני לבד, אין איש מסביב. לפעמים פוגשת רצים, רוכבי אפניים, זוגות אוהבים. הבוקר אני לבד, עם המחשבות. מדברת לעצמי בשקט בפנים. מגיעה לאספלט, יורדת למטה. אין עדיין מכוניות. איזה כיף. צלף קוצני. ריח שתן, אספרגוס מטפס על עמוד חשמל, פסולת בניין בצידי הכביש. זורקים את הפסולת מחוץ לחצר הפרטית, לחצר האחורית. חותכת שמאלה, חוזרת לשדה, עולש מחכה שהשמש תעלה להפתח, ולפרוח בכחול העז שלו. ממשיכה בין שיחי הפטל, עוד מעט יהיו פירות, יאמי. עולה, מתנשמת, מוחה אגלי זיעה, רכבת ברקע, מתגלגלת לאשקלון לאסוף אנשים לעבודה. ציפורים מצייצות, התעוררות, פסיעותי על השביל. השיטה פורחת אבל בלחות הזו מאבדת את הריח שלה. מחשבות. אנשים נפגשים מול צג מחשב, עם מילים שאנשים אחרים חשבו. מילים שלא נאמרו דרך הפה בקול. כל אחד והסגנון שלו. כמו חתימה, טביעת אצבע, דיוקן. צייר לי פוסט... שלט: סביוני נצר 640 יחידות דיור. מרוב בניה הסביונים יהפכו להיות מוגנים. קו מתח גבוה. אני עוברת תחתיו והוא מנגן. חוזרת לשכונה, לפני הכניסה הרשמית הררי צואת כלבים. פסולת מחוץ לחצר הפרטית שלנו. מדרכות, יערה, יש לה ריח מדהים בערב, פסיפלורה, בוגונביליה שוב , ולא סביב בית קברות. אנשים בונים סביבם חומות, נועלים בתים ודלתות, אינטרקום ורב בריח, וחושפים רגש ומחשבה, מול צג מחשב. חוזרת הביתה. בוקר טוב |
תגובות (38)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודהתודה לך
ועל זה שיש לנו בקפה חברים
ממש הזעתי, הרחתי והתעוררתי אתך,
איזה בוקר (פוסט) יפה ציירת לי!
תודה *
תודה לך, שבוע טוב
בדרך מופלאה
העברת את חוויותייך
מדויק כל כך
הרגשתי כאילו אני שם חלק מהטיול
רואה מעינייך
שומעת מאוזנייך
וחשה את תחושותייך
תודה :)
*
צג שמח
אין מילים
הצעדת אותי...
איזה יופי ש"עצרת להריח את הפרחים". תודה.
*
כמו ציור...
אלא שכאן יש גם ריח...
ותחושות...
ורגשות...
משהו חשוף. ראשוני. התחלת יום...
מצוין ! *
וכל כך מוכר - כתבת ממש נהדר את החויה והקצב
זה פשוט קורה
לבד
יש משהו בקיץ, שמקיץ אותי מוקדם...
וגם זה עניין של הרגל, מילדות
וגם אני אוהבת בוקר, הוא טהור נקי בתולי, עדיין
לפני הכל ולפני כולם
זה כמו האהבה לזריחה או לשקיעה
אף פעם לא מצליחה להבין למה לקום כלכך מוקדם..
אני הבוקר התחיל ב 9
איזה יופי!
כאילו הייתי איתך (כלומר לבד) שם.
בוקר טוב:-)
גם לי יש מסלול קבוע בשעות האלה, רק שאני גומע מרחקים במכונית...
בוקר טוב,
גרמת לי לחייך עם תיאורי הצמחים מהבוקר שלך.
כותבת לך וצופה על על הבוגונוויליה שלי, ועל כל האחרים....
שיהיה לך יום נפלא.
בוקר טוב לכולכם, באופן אישי וקבוצתי
אוהבת אתכם בחזרה
בוקר טוב
בוקר אור
יקירה בוקר נפלא
הזכרת לי שאני חיב לחזור
לריצה להליכה
אצלי זה יותר לרכב על אופניים
רק תתמידי זאת הדרך לחיים
בריאים
באהבה
כאילו נשאת אותי בתיק שלך.
הרגשתי את נשימותייך
הרחתי את הבוקר איתך.
יפה לך ככה.
בוקר אור יקירה,
קסם של בוקר ציירת לנו. די דומה לבקרים שלי, כאן במושב. למעשה, ולמזלי, הפסטורליות הזו מלווה אותי לאורך רוב שעות היום כאן ולא רק בבוקר. מאז שעברתי הנה, ובדומה למילים שכתבת, אני חש שהטבע הזה נוצר עבורי, שאני נוצרתי עבורו, על מנת לאפשר לציפורים לעטוף אותי בציוצם כל בוקר, ולאורך השעות הארוכות בהן השמש מבקשת להתהדר בקרניה.
שתיקה היא סוג של הקשבה...יש המון בשקט הפנימי הזה, לפני שהעולם מתעורר. המון.
שיהיה קסם של יום.
תיארת מקסים את חווית ההליכה, ההתבוננות פנימה והחוצה.
כוכב.
גם אני דמיינתי אותך צועדת, הריח, הגוף המתעורר, האור המתגבר.
אז כבר הרווחת לפחות שני דברים - האחד שאת קיימת
השני שיש לך ראש
(לחשוב איתו)
שיהיה לך יום נפלא
בוקט טוב לך רביד,
כתבו כאן לפניי ש"ציירת את הבוקר", ואכן כך חוויתי גם אני את צעידת הבוקר שלך. יכולתי להזדהות עם המראות והתחושות, הקולות הנאספים וממלאים את השקט קול ועוד קול אל מקהלת ההתעוררות של היום החדש, אל השמש העולה לאיטה ומחממת בהדרגה את העולם העוטף את השביל, מאירה ופותחת את הכל בברכת בוקר טוב ליום חדש שמפציע. כל יום ומהחשבות שלו, התקוות שלו, ההבטחה שלו. כל בוקר ומחשבותיו על אתמולו.
יום חדש. כל יום.
ואני כבר כמעט מחליטה (בפעם המי יודע כמה...) לשוב גם אני להליכות הבוקר שלי, שכבר הוזנחו זה מכבר...מתגעגעת לכל אלה.
כתבת מקסים וצבעת את הבוקר בציור של מראות וקולות ותחושות שמנעימים את בואו של היום החדש הזה.
יום טוב לך ולכולם,
אסתי
צבעים נושמים
זה כמו, צייר לי פוסט?
תודה
כן, גם במחשבות שלי אין פסקאות. והן הרבה יותר מבולבלות במציאות
הנוחות שבשגרה, 40 דקות, מסלול קבוע
שמחתי לשמח
בוקר טוב טיפ טיפונות
היו כל כך הרבה מחשבות שבטוח פספסתי כמה בדרך
היתה גם מחשבה שאם הייתי מקליטה את מה שאני חושבת זה היה ממש מווטרף
ואז עניתי לעצמי בקול למחשבות של ההיא בשקט
והבנתי שאני בפיצול אישיות קטן
תודה גם לך, תום
על מה שנכתב ומה שלא
בוקר נפלא
נהדרת
צירת לי את הבוקר בצבעים נושמים
אהבתי את הקסם של הבוקר דרכך .
כוכב ליום נהדר .
שמחה לצעוד יחד איתך.
מכיוון שאין פסקאות הקריאה היתה בקצב של צעידה.
בדיוק 40 דקות במסלול הקבוע שלך.
נהניתי.
באהבה
עופרה
איזה בוקר נפלא
מלא אנרגיות ועשייה
טיול כזה בשעות שלפני ההמולה
בטרם כולם התחילו בריצה
שלוות הצעידה בין קרומי החלומות
ברגעים השלווים של ניצני שחר עולים.
יופי של הליכה יומית
יופי של תיאורים
גם הצואה של הכלבים
וגם ריחות הפרחים
הם חלק מהחיים.
אהבתי.
ציירת לי בוקר ואותך בפוסט.
תודה על הדימוי.
לוקחת אותו איתי.
תודה.