לבי, הגיגיי.
ליוויתי את אמי במלחמתה בסרטן,
את המטען - פרקתי כאן.
וחוץ מזה מתגנבים להם קטעים אחרים ממסע חיי.
פוסטים פופולאריים
-
i've got demoted
10/1/09 | 357 צפיות
-
שנה
1/9/08 | 400 צפיות
-
אז מה נהיה?
18/3/08 | 765 צפיות
-
זעם
28/8/08 | 787 צפיות
-
יום הולדת שמח דרלינג!
19/5/08 | 814 צפיות
-
עמלנים...
26/3/10 | 698 צפיות
פוסטים אחרונים
- ככה 10/3/12
- חופש. אז מה. 27/7/11
- התקווה בת זונה 15/7/11
- יגון 10/7/11
- ספק 2/7/11
- תיק-תק 7/6/11
0
מכתב לחברה.
יקירתי, אני מכירה אותך 3 שנים שחלפו להן ביעף, ויש לי כמה דברים שעומדים על קצה הלשון. "טפו" והנה, הם יוצאים... את כל כך מקסימה, וכל כך חכמה, וכל כך יש לך המון לתת ולעשות! תמיד יש לך עצה נבונה, תמיד את רגישה להבין את הצד שמולך, אין עלייך! להיות סטודנט מצטיין של האוניברסיטה הפתוחה זה לא הולך ברגל! להיות עובדת מצטיינת גם זה לא מובן מאליו! שלא לדבר על אם-השנה ורעיית הדור. כל דבר שאת נוטלת לידייך הופך לזהב (כמו גם השומשומים שאת מכינה - ללקק ת'אצבעות)... יקירתי - השמיים הם הגבול! זו לא קלישאה, וגם אם כן היא נהדרת. שחקי אותה, עזבי את מקום העבודה שאת סובלת בו, תמצאי לך משהו שבא לך לעשות ולכי עליו. תעשי לך את החיים דבש, כי מגיע לך, כי אם זו הייתי אני לא היית מוותרת לי בגרוש. אוהבת אותך. אני.
|
תגובות אחרונות
-
שרוןכחלון
בתגובה על רק עם אופנוע
-
ורד אוריאל
בתגובה על ככה
-
ורד א.
בתגובה על פשוש
-
עינת (ש)
בתגובה על חופש. אז מה.
-
ורד א.
בתגובה על התקווה בת זונה
-
נירה לב
בתגובה על פשושים
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נדמה לי שבסוף תתפתה להירשם לקפה "שלנו".... :-))
תודה בלו.
פירגון וחברות יפה כל כך,
כיף לראות איך היא מתהווה מול העיניים בפוסט שלך :)
תודה גרוסמן... :-))
תודה לבנה.
לפעמים באמת מה שחבר קרוב אומר, מפיל לנו איזה אסימון.
תמר
את חברה נפלאה.
גם לי לקח שנים , כדי להחליף מקום עבודה.
זה תהליך. לא תמיד אפשר להאיץ תהליכים. יש להם זמן הבשלה.
אבל תמיד טוב שיש חברים טובים שתומכים ומעודדים.
היא מצאה, אייל יקירי, והתרגשה עד מאוד.
המון תודה לך.
איזו נשמה טהורה את.
כמה פירגון, אהבה ונתינה יש בך....פשוט קסם.
יש משפט שנגע בי במיוחד "עזבי את מקום העבודה שאת סובלת בו....". הוא נגע בי משום שגם אני, ובדומה ל-90% מהאוכלוסיה - נמצאתי במקום הזה בעבר.
איני נוהג לעשות זאת, בטח ובטח שלא בבמות של חבריי לקפה, במות השייכות להם, ואך ורק להם. אך מכיוון שמילותייך נגעו בי, הרשי לי להקדיש לחברתך את "וידוי" שלי. אם זה יגרום לה לעזוב את מקום עבודתה ולהגשים את עצמה, הרי שהיא קיבלה שתי מתנות....את מילותייך ואת מילותיי.
(לא צירפתי לינק.....יש לי תחושה שהאינטואיציה שלה תוביל אותה לשם)