0
יקירתי, אני מכירה אותך 3 שנים שחלפו להן ביעף, ויש לי כמה דברים שעומדים על קצה הלשון. "טפו" והנה, הם יוצאים... את כל כך מקסימה, וכל כך חכמה, וכל כך יש לך המון לתת ולעשות! תמיד יש לך עצה נבונה, תמיד את רגישה להבין את הצד שמולך, אין עלייך! להיות סטודנט מצטיין של האוניברסיטה הפתוחה זה לא הולך ברגל! להיות עובדת מצטיינת גם זה לא מובן מאליו! שלא לדבר על אם-השנה ורעיית הדור. כל דבר שאת נוטלת לידייך הופך לזהב (כמו גם השומשומים שאת מכינה - ללקק ת'אצבעות)... יקירתי - השמיים הם הגבול! זו לא קלישאה, וגם אם כן היא נהדרת. שחקי אותה, עזבי את מקום העבודה שאת סובלת בו, תמצאי לך משהו שבא לך לעשות ולכי עליו. תעשי לך את החיים דבש, כי מגיע לך, כי אם זו הייתי אני לא היית מוותרת לי בגרוש. אוהבת אותך. אני.
|