הגוון שבין השחור ללבן
על הכל ועל לא כלום
מנסה להסתכל לעצמי בלבן של העין..
לגעת במקומות הכואבים,
לגעת במקומות הלא שיגרתיים
לגעת בכל אותן נקודות שבחיי היוםיום שלנו אנחנו לפעמים מדחיקים או שוכחים
פוסטים אחרונים
- "על עצמי" 16/2/11
- אהבות שקטות 31/1/11
- על החיים ועל המוות 26/12/10
- אכזבות קטנות 19/12/10
- מעבדות לחירות 6/11/10
- התחלות חדשות 24/10/10
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
סבתות זו ליגה אחרת
כנראה שלא ראית את סבתא שלי בעבודה
נכון
אני לא סומך על עצמי לרגע
הכי אני לא סומכת על אלה שאומרים שאפשר לסמוך עליהם
נכון. אפילו לא על עצמנו.
חוץ ממני ועוד איזה שניים שלושה.
גם כן הוא...
כבר אי אפשר לסמוך על אף אלד בימים אלו :-)
אצלי אין פרופורציות
כנראה
לפעמים זה בריא קצת כאב
נותן פרופורציות
60 90 60
טוב ככה זה
הכאב מוציא ממני את המיטב שבי
תודה
למרות הכל אנחנו קודם כל בני אדם
מואה:)
נפילה קטנה
או ליתר דיוק נחתה עלי ההכרה שאני
קצת מרוסקת
ומתגעגעת
קורה ..
עובר
חיוך גורר חיוך ! ?
:-)
התרגלת לורוד ורוד שלי... אהההה...
אל דאגה תכף ישוב:-)
לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא :(