במהלך חיינו אנחנו נתקלים לא פעם במושג פרות קדושות.

זה יכול להיות בכל מני תחומים.

בחרתי הפעם (באופן מפתיע),

את תחום המוסיקה.

יש יצירות שנחקקו בליבותינו לנצח עם המבצעים המקוריים שלהם,

אין לנו אם כך,

אפילו להעלות על הדעת,

לשמוע איזה "קאבר" (גירסת כיסוי).

אחת היצירות הנחשבות ככזו,

או נחשבו לפחות בעיניי ובאוזניי היא

RIDERS ON THE STORM

של הדלתות.

והנה כי כן,

מצאתי עצמי מופתע ממה שעשה סנופ דוגי,

אמן מוסיקה שחורה.

כך אני מוצא עצמי נהנה ברמות קשות מהיצירה החדשה,

שלא רק לא פוגעת במקור,

אלא מעצימה אותו במשהו.

עוד פרה קדושה בדרך לבית המטבחיים.