מאז שנפרדתי מבנזוגי לחיים גיליתי ששום דבר בבית לא מתקן את עצמו. זה מצחיק אבל כשהיינו יחד הוא תמיד טיפל בכל הדברים הטכניים.

אתמול גיליתי שגם בשלט צריך לטפל. תגלית ענקית! אני באה להדליק את הטלוויזיה כדי להמשיך לראות את הסדרה "אחים ואחיות" ואופס הטלויזיה לא נדלקת.

אופס מה עושים? מייד חשבתי שהלכה הטלוויזיה פשוט שווקה חיים, הרי יש לי אותה מ1994.

הגיעה יומה. בהיסוס גדול החלטתי לבדוק האם כל החיבורים מחוברים - כלומר האם היא מחורת לחשמל או שמא חתולי המתוקים שחקו עם חוטי החשמל.

הכל נראה בסדר.

צעד שני- הלכתי לארון החשמל לבדוק האם הפקק לא קפץ, אני גאון נכון? הייתי מהזה גאה בעצמי.

לא הפקק לא קפץ.

הרפלקס השלישי שבעצם הייה הרפלקס הראשון אבל התגברתי עליו הייה להתקש לאקס ולבקש עצה. אבל החלטתי שלא אני יכולה להתמודד לבד עם מכשירי חשמל.

מה עוד יכול להיות? התיישבתי על הספה, השלט בידיי החתולים מסביבי, ופתאום נפלו עיני על השלט.

אופס רגע הדבר הזה בטח עובד על משהו לא אולי צריך להחילף סוללות?

מעולה רעיון מצוין אמרתי לעצמי- אבל איפה יש בבית הזה סוללות?

אחרי רבע שעה באיזו מגירה מצאתי שתי סוללות A4 איזה יופי!

השלב הבא מחליפים סוללות- רגע אבל איך פותחים את המכשיר הזה. ראיתי את המקום של הסוללות אבל לקח לי קצת זמן להבין את הפותחים את הריבוע הקטן של הסוללות (זה לא שאני ממש סתומה, אבל שלטים מתקנים את עצמם לא .

החלפתי סוללות! איזה כיף! שעה לאחר שגילית את התקלה הטכנית היתה לי טלוויזיה דלוקה,

וסרט מוכן לצפייה, אבל כבר הייה מאוחר , אחי חצות, מאושרת וטובת לב על שפטרתי את המשבר הטכנולוגי הראשון שלי בעצמי, מזגתי לעצמי כוסית קטנה של מרטיני, נשקתי את חתולי והלכתי לישון.

עד המשבר הטכנולוגי הבא!

קמליה נרקיס