שנה להפסקת עישון, והתרחבות משמעותית באיזור המותניים. אי! אי! אי! ניצחון כואב!
 

עברה שנה מאז הגמילה הדרמתית שעברתי. שנים רבות הזהות שלי כללה עישון. אך התמונה שבראש היתה תמיד של אהבה וסבלנות:

אני, אישה ריחנית יפה וגבוהה, לבושה חצאית צמודה עד הברך, חולצת קשמיר רך עד המרפקים, הכל רך צמוד ושחור, דימדומים של לפנות ערב, עיר יפה, מתחת לפנס רחוב זה עתה נדלק , מחכה לאהוב ליבי. אהובי הוא איש מפותח ומוכשר, אוהב אותי אהבה גנטית.

אני מדליקה סיגריה. מעשנת אותה בנחת. זורקת אותה כשהוא מגיע.

גברים מפותחים וכימיה איכותית עושים לי את זה. גם יין ואוכל. וים.

סיגריות כבר לא.

יה יה יה !