כותרות TheMarker >
    ';

    הדפתר האישי של מוני

    הורים הם לא נייר שזורקים

    הורים הם לא נייר שמשתמשים וזורקים
    הורים הם לא בנקט שלוקחים כסף והולכים
    הורים הם לא אבן צור שלעולם אינה נסדקת
    הורים הם לא רק שם משפחה או שלט על הדלת.

    כי הורים הם נייר שסופג הכל.
    והורים הם כמו בנק שלתת הוא יכול,
    אך צריך להיכנס,לשבת ולדבר
    ואולי להחזיר במועד מאוחר יותר.

    הורים הם אבן גיר רכה וגם שבירה,
    הורים הם שם משפחה עם ייחוס שיש בו אמירה.
    הורים הם משפחה גדולה וגם מורכבת
    שעל גבה תרמיל גדול סוחבת.

    הורים הם אנשים שלפעמים טועים,
    אך גם יטעו-בלי סוף הם אוהבים.

    הורים לעולם יהיו הורים
    אם ילדם בן 8 או בן 50

    אבל גם הורים הם חומר מתכלה
    מתעייף עם השנים
    לכן,לעיתים כשמזדמן,
    טיפול מונע של חיבה ויחס חם,
    יכול אולי מעט לעכב את הזקנה
    ולתת פסק-זמן של כבוד,הנאה והנעה.
    מקור לא ידוע

    0

    מייל אישי נוסף שקיבלתי....... דעתך ?

    2 תגובות   יום רביעי, 21/5/08, 17:41

    שלום לנער..

    לאחר שיחתנו בטלפון והידיעה מהתרגשותיך בקריאת מכתבי. ניסיתי להבין מה למד ואו הבין הנער.

    האם למד כי רצוי להניח את הקלפים גלויים או להסתיר כמה בשרוול?

    האם למד כי ביחסים באשר הם ישנם כמה וכמה משתתפים ומהראוי לחשוף את הניסתר?

    האם החכים להבין כי אי הבהרת הדברים יכולה לפגוע?

    או שבאמת זה סתם יום של חול.

    ואם יום חול זה הרי שקלפים משחקים רק במוצ"ש (אני חושבת לא בטוחה אין אני משחקת קלפים).

    ואם בחשיפות אנו הרי חוף הים רחוק גם לי וגם לך. אם כך אנו בלבושנו היומי ובטוח שאין עלינו עלי תאנה. (למרות כי זו העונה).

    עלם יקר. למד את עצמך גלה את הנסתר שבך. לא עבורי כי אם עבורך ועבור הבאה בתור.

    בשיחתנו בטלפון נאמר כי יש הרבה על מה לדבר. ובכן נער. אכן יש על מה לדבר.

    על מזג האויר מעניין הוא. על צבע העלים ולבלוב הגפנים (הרי זו עונתם), על יונק הדבש עם מקורו הכחול וציוצו המרשים.

    על טעמו של תה הלואיזה ואו הלימונית.

    מעבר לכך כל שיחה אחרת שאינה קשורה לזה אינה לעניין.(לא לאחר הבנתי המאוחרת).

    ואין אני מצפה לתגובות מהנער כי אין מגיב הוא וגם זה בסדר. הרי הבנה מאחרת טובה מאי הבנה כלל.(ומדברת על הבנתי שלי בלבד).

    אותה האחרת ש....

    הפסיקה את דהירתה למרחקים...

    אותה...

    איילת השדות שעברה לקטיף האפרסקים..

    ואותה..

    אשת שמשון אשתו השלישית לשעבר...

    יום קסום לך ומהנה..

    אותה אחת....

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/5/08 13:46:

      אני מסכימה,הורים בהחלט לא זורקים.

      יש סיפור משפחתי טעון (לא במקרה שלי) שנוגע בנקודה הזו.שלא אפרט מסיבות ברורות.

       

      אני חושבת שככל שהתבגרתי,הבנתי שגם ההורים שלי הם בני אדם,עם תחושות ,אכזבות.הם לא תמיד יהיו שם בשבילי, (לא מתוך רצון ,אלא החיים),ושהם לא הסיפור הירוז שחשבתי שהם שהייתי קטנה. גם להם מותר לטעות.

        24/5/08 13:36:

      יש ב"מכתביםהאישיים" האלה אמירות שמסתובבות באינטרנט ומכאן שאישי אין בהן.

      אני מצפה מאנשים שיגידו את מחשבותיהם ורגשותיהם במילים שלהם.

       

      שבת נהדרת

      ארכיון

      פרופיל

      אלכסנדר מוקדון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין