אתם שטים מולי ללא הרף,

מתעופפים אל על בקצב מסחרר.

שואבים אותי לתוך עולמכם,

עולם בו כל צליל וצליל זוכה להישמע.

חמש שורות ועוד,ואתם כתובים עליהן,

בוהקים,יפים ומחכים לתורכם.

לאחד שיפנה מבטו אליכם

וינגן אתכם.

הו,תוים שלי...

אתם לי מנגינת חיים,

רגשותיי  והרגשותיי.

כעסיי, מכאוביי ...

אתם לי רגש שלא נגמר,

מרטיטים את לבי כל פעם מחדש.

אתם לי יום וגם ליל,

אתם לי בכי מיילל... 

משמחה,עצב או הלל.

כמה טוב לי,תוים שלי,

עת אוכל להפוך כל מצב -לתו.

וליצור מכם שיר שלם

שמנגן את מנגינת לבי הפועם!