לפני כחודש, באחת השיחות שלי עם נועם http://www.tapuz.co.il/blog/UserBlog.asp?folderName=livali&EntryId=1191858&passok=yes סיפרתי לו שאני מאוד רוצה לרכוב איתו שוב לאילת. נועם לצערי, אינו כשיר כרגע לרכיבה. "אתה לא צריך אותי. אתה יכול לרכוב בלעדי". שאלתי אם "אבירי אילת" יוכלו לרכוב בלעדיו ולשמחתי, נועם לא רק הסכים אלא אף עודד אותי לצאת שוב. חיפשתי את ליל הירח הקרוב ופרסמתי הודעות ש"אבירי אילת" רוכבים שוב מגדרה לאילת. 5 רוכבים הביעו רצון להצטרף אך מספרם ירד בהדרגה.....יום שלישי, שעה וחצי לפני תחילת הרכיבה, מתקשר אלי נועם. הוא מספר לי שהוא נוסע לקבל את בירכתו של הרב איפרגן בנתיבות. איחלתי לו בריאות והחלמה מהירה. תענוג לצאת לאילת עם ברכת הדרך של נועם.בשעה 17:00 מגיע אלי עדי. עדי, רוכב שטח שקנה אופני כביש לפני 4 ימים. זו רכיבת הכביש הראשונה שלו. לומר את האמת, חששתי קצת. רכיבה של יותר מ- 300 ק"מ אינה דבר של מה בכך. לשמחתי, החששות התבדו. עדי סיים את המסע בצורה מעוררת כבוד! שעה 5:20, מרימים עוגן. יצאנו מגדרה בדרכינו לרכיבת ליל ירח. בעוד אנו רוכבים בין צומת מסמיה לקסטינה, ואני מספר לעדי על נועם – הגורו שלי, עוקפת אותנו מכונית. הנהג מחייך אלינו. עצרנו בצד. נועם הנהג יוצא אלינו. איזו התרגשות. חיבוקים הדדיים. יוצא גם אביו של נועם. למי שלא מכיר, לאבא של נועם, יש סיפור מיוחד. http://www.tapuz.co.il/blog/UserBlog.asp?folderName=livali&EntryId=962065&passok=yesקיבלנו ממנו ברכה ודרך צלחה. המשכנו לרכוב לכיוון באר שבע. אני רוכב עם חיוך מהפגישה המרגשת.לאורך כל הדרך, אני מדריך את עדי ברכיבת כביש ועדי, כמו תלמיד מצטיין, עובד יפה. דאגתי לשמור על עומס נמוך כדי לא "לשרוף" את עדי. לא הרמנו שרשרת לפלטה הגדולה כמעט כל הדרך. 20:00 בצומת בית קמה, עצירה של דקה לחטיף אנרגיה ושתייה, והמשך רכיבה. ואנו מגיעים לבאר שבע. ממלאים מים בתחנת הדלק ואני שולח SMS לנועם – אנחנו בבאר שבע. ממשיכים לרכוב דרומה. ברמזור של עמק שרה, אני אומר לעדי שהחלטתי לרכוב עד הרמזור הבא. הרמזור הבא באילת...הירח עולה. גדול ובהיר. מדהים! ממש אור יום! ליל ירח במדבר זה אחד המראות היפים. צומת הנגב, שוב עצירה לחטיף ושתייה. עדי מסתכל בספידומטר ולא מאמין. 90 ק"מ. "אני שובר את השיא שלי. 90 ק"מ..." יש לו עוד 200 ק"מ לרכוב. בצומת הנגב עומד טרמפיסט לישוב אשלים. אנו מחליפים מספר מילים וממשיכם לרכוב. רפי מתקשר. מאחל לנו דרך צלחה. צומת משאבי שדה, שוב הטרמפיסט. ממשיך ישר כשאנו פונים. "בהצלחה" הוא צועק לעברינו. נועם מתקשר לשאול לשלומנו. באחת מהרכיבות של נועם, הציע לו בחור בשם גבי ממצפה רמון, עזרה אם אי פעם יצטרך במהלך הרכיבות לאילת. לקחתי מנועם את הטלפון והתקשרתי לגבי. ענה לי אדם מאוד נחמד ששמח לסייע. לדבריו, בחצות, כשאנו אמורים להגיע למצפה, לא יהיה מקום פתוח למעט פאב. כמובן שזה לא יעזור לנו. הודתי לגבי וגבי התנצל שלא יכל לסייע לנו יותר. יש אנשים טובים באמצע הדרך. המשכנו לרכוב ובשדה בוקר, ערכנו הפסקה ראשונה. קפה הפוך וכריך טוב. קנינו כריכים להמשך הדרך. מנוחה קלילה, עולים על לבוש חם ויוצאים לדרך. עד כאן, הדרך הייתה מישורית עד גבעות. מכאן, יש עליות. בניהם, עליות מכובדות. המשכנו לרכוב. חצות, טלפון ממיגל. עוצרים לרגע. מיגל שואל לשלומנו ואני מוסר לו שאנחנו כ- 50 מטר לפני תחילת העלייה של נפחא. בעוד אנו מדברים, אוטובוס של אגד מתקרב. הנהג מאט, פותח דלת ושואל אם הכול בסדר. אנשים טובים. אמרנו? אנו מתחילים לטפס. מצפה רמון, עצירה למילוי מים. ממלאים מים בתיק השתייה ויורדים למכתש. איזה לילה משגע. אור ירח מדהים. חוויה בלתי רגילה.יוצאים מהמכתש ונכנסים למישור פארן. רוח פנים מקדמת אותנו. הרכיבה הופכת למאומצת. צומת ציחור, שוב הפסקת חטיף וממשיכים לשיזפון. הרוח לא מרפה. נושבת לנו בפנים. בנתיים, עולה הבוקר. זריחה יפה מעל הרי אדום. הגענו לשיזפון. 6:00 בבוקר. המקום פתוח! איזה כייף! ארוחת בוקר של ביצת עין, סלט טרי, גבינה, לחם וחמאה עם נקטר. אוכל ממש טוב. למה טוב? הכול אורגני! טרי. טעים ומשביע. מקום מומלץ. החלטנו לרדת לכיוון צומת קטורה. גלשנו לכביש הערבה. הפעם, לשם שינוי, רוח גבית. נותרו לנו 50 ק"מ. אנו מרימים לפלטה גדולה ועפים קדימה. יטבתה, סמר, אליפז, תמנע ומלון המלכים באופק. מגיעים לאילות ורואים את האוטובוס לת"א. יש לנו שעה וחצי עד לאוטובוס הבא. מגיעים לתחנה המרכזית. סיימנו. רכיבה משובחת ללא כל ספק. תענוג ממש. עדי, אביר אילת אמיתי!שעה וחצי. מה עושים? קודם כל, קולה קרה. תענוג. החלטנו לשתות קפה. רכבנו לאייל מחנות האופניים "תגובת שרשרת". אייל מקבל אותנו בשמחה, כהרגלו. מכין לנו אספרסו חזק ואנו נחים. 10:45 נפרדנו מאייל ורכבנו לתחנה המרכזית. העמסנו אופניים והתיישבנו במזגן. איזה כייף.... שינה ומנוחה. חזרנו לגדרה. עדי נסע הביתה ואני נשכבתי לשעת שינה. מחכה לי מדורת ל"ג לעומר עם הנערים שאני מדריך באופניים. איזה סיום מהנה ומרגש ליום מדהים! |