הוא נכנס בסערה ,

והוציא טבעת.

לא בדיוק הבנתי במה מדובר

וגם כאשר כבר הבנתי לא ממש ידעתי איך להגיב.

 ועכשיו מהתחלה לסיפור המלא!

אני יושבת לי בנחת בחדר 41 כרגיל מחכה למטופלים

אך היה זה יום שקט במיוחד.

התיישבתי לי לקרוא ספר כל עוד יש לי כמה דקות של שקט.

פתאום לפתע נכנס לחדרי בחור נאה למראה וגם די מוכר.

הוא ניגש,הוציא טבעת מכיסו

והניח אותה על שולחני.

הסתכלתי עליו שרויה בתדהמה,ושאלתי "אדון אני יכולה לעזור ?".

הוא הבין שאני לא בדיוק מזהה , "את לא זוכרת אותי נכון?! אני הבן של XXX".

עכשיו נזכרתי!

הוא בנה של חברתה הטובה של אימי.

"נכון." (מבוכה קלה) "מה שלומך? מה מביא אותך לכאן?אינך חש בטוב?".

חשבתי לי  , אולי נטרפה עליו דעתו???

"מרגיש מצויין" הוא ענה .

"הגעתי לכאן כדי לדבר עימך על נושא רציני ביותר."

מה כבר יש לו לדבר איתי ??

ראיתי אותו אולי 3 פעמים בחיי.

שאלתי "על מה?"

וקיבלתי תשובה מאוד מפתיעה ומאוד מאוד מוזרה.

"רציתי לבקש את ידך."

למה ?

למה נראה למישהו הגיוני להגיע למישהי ולהציע לה הצעות מהסוג ?

אולי הוא השתגע קצת ואולי (רוב הסיכויים...) שהמנטליות הקווקזית זורמת לו בכל וריד ועורק.

אמרתי "אינך מכיר אותי כלל . למה שתרצה?"

"הוקסמתי ממך מהפעם הראשונה שראיתי אותך!"

הבחור כאן מציב אותי במצב מאוד מביך ולא נעים כלל.

הריי זה ברור שתשובתי תהיה שלילית להצעה מוזרה שכזאת.

אבל מעניין איך יראו היחסים בין אימי לחברתה לאחר המעשה המטופש של כבודו.

"תשמע , אני איני מכירה אותך ואתה לא אותי . זאת נראת בקשה חפוזה מאוד ואני לא מוכנה להסכים למעשה מטופש שכזה."

אבל הוא בחור עקשן ,

הוא החליט שהיום הוא חוזר לביתו עם כלה .

"אני לא מקבל לא כתשובה!"

כאן בקטע הזה בדיוק אני מתחילה להתעצבן קצת יותר .

"למה נראה לך?? "

"ורק שתדע את מציב אותי במצב לא נעים כלל וכלל . אתה יכול להשאר כאן ולהמשיך בשלך אבל שיהיה ברור שזאת תהיה עבודה סיזיפית לגמרי , לא יצא מזה כלום."

"אני מתעקש שתשקלי זאת." 

זה נאמר בקול כל כך מתחנן שנגעלתי וריחמתי ולא ידעתי מה יותר.

באו נהיה רציניים זה נראה לכם משהו שצריך לשקול בכלל???

"אני מבקשת ממך לעזוב ברגע זה!"

פקדתי.

להפתעתי הוא קם הסתובב והתכוון ללכת .

אבל רגע ... הטבעת עוד כאן .

קראתי לו .

הוא חייך,חשב ששינתי את דעתי (ממש...)

אך במהרה הוא קלט את האצבע שלי מורה על הטבעת.

"קח אותה , היא לא שייכת לי."

"אני משאיר אותה אצלך. תחשבי על ההצעה שלי בינתיים."

אתם מבינים מה הוא עשה כרגע???

הבחור הטיפשון חשב לקנות את ויק בטבעת מסכנה חחח

הרי "ברור" שהטבעת תשנה את דעתי .

"יקירי , קח את הטבעת ותלך מכאן . לא לך ולא לטבעת שלך אין מה לחפש כאן .

אתה מאוד נחמד אבל כל זה לא הגיוני ולא נכון כלל."

הוא נעלב והלך.

ואני...

אני חשבתי לי ,

 כמה אמיץ או כמה טיפשי  צריך להיות אדם כדי להגיע להחלטה חפוזה כמו זאת .

אני גם חשבתי שזה יצור מצב לא נעים בין אימי לבין חברתה ,

אבל הכל נשאר כרגיל .

אני רק מרגישה שהיא מסתכלת אלי בצורה מוזרה .

(ואולי זה רק נדמה לי ...)

בכל אופן ...

כך הייתה הצעת הנישואים הראשונה שלי !!