הָעִיר זוֹחֶלֶת עֲצֵלָה מוּל גּוּפִי הָרוֹצֶה לְהִשְׂתָּרֵעַ כְּשֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ מִמֶּנִּי, אֲנִי עוֹטֶפֶת חֶמְדָּה רְדוּמָה שׁרִירַי מִתְרַפִּים וְלִפְנֵי שֶׁאֲנִי אוֹסֶפֶת יוֹם כָּחֹל אֶל תּוֹכִי וְלִפְנֵי תְּחִלַּת כֹּל מַחְשָׁבָה עוֹד הַקַּיִץ אוֹחֵז נִצָּת פִּטְמָה וְהָעוֹר-עוֹטֶה פְּרִיחָה אַחַת רַכָּה מִתְלַכֵּד עִם הַשֶּׁקֶט.
אֵלֵךְ לְהִתְרַפֵּק בֵּין עֲצֵי הַפְּרִי הַצְּעִירִים לִצְמֹחַ עִמָּם אֶשְׁמֹר לִי טָעַם , מֵחֵיק סָעוּר אֶלְמַד אַט אַט לָבוֹא אֵלַיִךְ אֲדָמָה.
©כל הזכויות שמורות לרבקה דמירל |