במו ליבי אותך יצרתי

וכעת גוזמת את ענפי האשליה

במקום לרקום לעת שינה

את הימים להם חיכיתי

היום אינני מחכה

היום במקום לרקום אני עוקרת

את שורשיה של תקווה

פרצת את חומת ייאוש

קצרת את ימי הציפייה

הבהקת את ימי הארוכים

וכעת שבה השקיעה

לו רק זרחת מעלי שנית

לו רק נגעת קצת..

עוד פעם

הייתי משנה

איני יודעת מה..

אבל הייתי מנסה

את מה שלא ידעתי לנסות.. ולא אדע..

את מבטך עלי ביקשתי

את חום ידייך העוטפות

נוגעות ולא נוגעות

את מיתרי קולך

המתגנבים לתוך אוזניי

ומתפזרים בכל גופי

לו רק רצית בי..