היה זה כישוף שהוטל עליי מבפנים נשארתי שלם אותו האיש אותו האדם הבעתה אחזה בליבי עת התוודעה לי העובדה שבעתיה האנשים נמלטים מפניי על נפשם היה זה כישוף שנחת עליי וחיבר ביני הנפש העדינה האדם הרגיש ובין השור המבעית אימת האחו חציי אדם וחציי שור נקרע במחשבותיי כלוא בגוף נושף ורושף ספק הושלכתי ספק ביקשתי להיות מוכנס כאחד החיה אל תוך כלאי אל תוך המבוך האין סופי הזה אין מוצא ממנו כל המורד לכוד לעולמי עד מתחבט בין שני חצאי קיומי לאהוב את אותה אלה יווניה שזורמת בנימי לבין הכישוף החייתי שאוחז בי ולא מרפה לבתק לבטל להרוס ולדרוס את כל העומד בדרכי ראייתי מטושטשת רץ ללא מטרה בתוך לבירינת הענק האין סופית הזו שועט קדימה ולא מאט מנסה לשחרר את מוח החיה שאני מן המחשבות הטורדניות עוצר לעיתים רק כדי להרוות צמאוני מטיפות המיים הניגרות על קירות האבן ניזון מן האזוב הגדל ברטיבות הסלע אדם חיה בעל כורחי וכדי להעצים את הניגודיות כמו בחזיון תעתועים מעשה שדים דמותך ניצבת במסדרונות האין סופיים ואני שועט לעברך רק בכדי לגלות שאינך ממש שם אלא רק השתקפות דמותך היא היה זה כישוף שחרץ את גורלנו עת הבנתי שאת נמצאת במבוך משלך מקביל לשלי. |