^{השבוע יצא לי לצאת לא מעט לפאבים. בין השאר יצאתי גם ביום רביעי שהיה ריק מגברים בגלל המשחק של צ'לסי נגד יונטד. מי שמבין משהו במשהו יודע שכשיש משחק חשוב זה הזמן הכי טוב לצאת לפאבים. גם לא צפוף. וגם יש רק נשים. בסיוע ידידתי הברמנית הגעתי לכמה תובנות  מעניינות.}

^{אנשים בעיר הזו – או לא עובדים או לא ישנים. ידידתי הברמנית טוענת שהם לא ישנים. אני טוען – לא עובדים. אבל כנראה שהיא צודקת. אם זה ככה גם אני צודק. מי שלא ישן לא באמת מצליח לעבוד. אז יכול שאנשים הולכים לעבוד אבל אלוהים יודע מה רמת העבודה שלהם. כשלי אין את 8 שעות שינת היופי שלי בהחלט יש לזה מחיר.}

^{נשים בעיר הזאת אולי שמעו על החוק נגד עישון – אבל ממש לא מתכוונות ליישם אתו. נשים כך גליתי השבוע – מעשנות יותר מגברים. בעייני, זה מוזר. למה שיצור מושלם ורייחני כמו אישה יטנף את עצמו במשהו מגעיל כמו סיגריות שמייצר ריחות מגעילים וטעם לא נעים בפה? ידידתי הברמנית טוענת שסיגריות זה כיף. אני טוען שזה מגעיל. יכול להיות שהיא צודקת אבל אין ספק שגם אני. זה מוביל לדיון המיתולוגי על המרחב הציבורי אבל עוד שניה נכנס לזה.}

^{תובנה שלישית. אלכוהול גורם לי להיות מטומטם. לא רק לי. אבל אין ספק שזו ההשפעה של אלכוהול עלי. יש בטימטום הזה אושר גדול. באמת...}

^{מסקנה אחרונה – כשזה מגיע למרחב הציבורי, המדינה הזו לא אוכפת את החוקים. זה חוק העישון, סגירת מרפסות, כניסה לצומת פקוקה, צפירות ורעש. במדינה הזו גורמי האכיפה מתעלמים מהמרחב הציבורי למרות שזה יכול להיות משתלם לא פחות מדוחות חנייה. אני יודע שיבואו המלעיזים שיגידו "מכפתך'". על זה עונה שלא באמת אכפת לי. וגם להם לא ולכן ככה הכל נראה פה. השחיתות מתחילה מהעם ולא להפך. כשכולם מזהמים את המרחב הציבורי, כשהמרחב הציבורי הוא הפקר, כשהחוקים הופכים להיות אות מתה – השחיתות חוגגת.}

^{השחיתות מתחילה ממי שזורק סיגריה לרחוב בתקווה שמישהו אחר יאסוף אותה – ועולה למעלה לשר אוצר שלוקח מהקופה הציבורית וראש הממשלה שמקבל כסף מחבר אבל לא מדווח לאף אחד. זו אגב תיזה שפיתח חנוך מרמרי ואני מאמץ אותה בחום.}

^{אז זהו, כמה תובנות שלי לשימושכם.}