
אירועי שמחה תמיד נוסכים טעם טוב ורענן, ואף במצבים כואבים נוהגים לומר ניפגש בשמחות, כביטוי למשאלה יפה וטובה, שמן הראוי שבא תבא ברינה. אולם לא תמיד הדברים מובנים פשוטם כמשמעם. כך למשל, יש מועדים וזמנים שבהם מסתמנת תופעה מעניינת, המביאה לתחושה שבה לפתע פתאום, כולם החליטו לבא בברית הנישואין, או בכל ברית משמחת אחרת. בימים כאלו ההזמנות לאירוע נופלות בזו אחר זו, וברכת המזל טוב וההודעה נשמח לראותכם מככבות בשלל צבעים וסגנונות, במלא החשיבות והרצינות. ובפרט כאשר גם בעלי האירוע הינם מסוג החברים/ות ומכרים, שאין זה מן הראוי להיות נפקד מהאירוע. מצבים אלו, עם רוחב החיוך,ושפע החן והיופי וההתרגשות העוטפת לב ונפש, בכל זאת, יש בהם מימד מסויים המפיג במידה מסויימת את מאזן השימחה. מיפלס החיוך יורד לנוכח צרור המתנות הנדרשות לבא לרגל כל ההזמנות שברכת מזל טוב מתנוססת בהן. יתר על כן, לפעמים שפע ההזמנות מבשרים את בואם, דווקא כאשר נמצאים בתקופה שאינה מטיבה עם מאזן הכיס, והמזומנים אינם יושבים בבטחה בארנק.אבל אין מה לעשות חובת הכיבוד במקומה עומדת, ואין להקל בה כהוא זה. לא זו אף זאת: בכל אירוע, דואגים להציב צלמים בפתח האולם, ולצידם של מקבלי הפנים מניחים תיבה גדולה בדמות כספת בה מטילים את המעטפה כמו פתק בקלפי הבחירות. אלא שכאן אין צורך לבחור ולהכריע, המעטפה סגורה עם צרור הכסף או ההמחאה הנמחית לה בים של צחוק חיבוקים נשיקות ומה לא? עתה אני מבין מדוע הכספים נקראים נכסי דניידי , נדים ועפים להם בלחיצת יד. וגם הצלמים אינם יושבים ומחרישים, מכוונים הם את המצלמות לעבר פני הבאים,וקליק המצלמה רודף פעם אחר פעם, ללא הפסק והפוגה,מלווים בדריכות מקצועית, את שלבי וידוא נתינת המתנה, ומלווים את כניסת המעטפה לחלונית התיבה במלא הכבוד והיראה. מעין כבוד אחרון שחולקים לתשורה היפה. מזכיר במידה רבה תשלום רפורט בגין עבירת תנועה, אלא שלגבי הרפורט , קודם מצלמים ואחר כך שולחים אגרת תשלום. וכאן שונים פני הדברים המצלמה מוכנה ומוזמנת כדי להנציח את התשלום. ולא זאת בלבד אלא שכאן באים מוכנים לבושים בלבוש נאה, מבושמים, ומחוייכים. אבל למרות הכל אחרי כוסית כל התחושות נמוגות ונעלמות להם והכל נמהל בתוך המשקה המנטרל כליל תחושות לא ראויות כאלו.עוד יבא יום ויהיה נוסח פרסומת: לבכות כל הדרך לבנק לצחוק לכל אורך מסלול האולם. יש טוענים במרירות שחורה, כי ריבוי הגירושין מלמד כי שפע הברכות שהונחו לבני הזוג לא הועילו, והטעם לכך פשוט, כי בצד הברכה שניתנה, בצד זה נוספה גם קללה סמוך לשילשול הכסף במעטפה. הדברים לא נכתבו כדי להמעיט בעצם הידידות והשמחה, וההנאה של האירועים הללו, ושל עצם הרצון הטוב לתת ולהעניק בלב טוב ושמח ובנפש חפצה ורעננה, אלא כדי לשקף עוד פן נסתר אך גלוי לעיני כל מי שמזדמן/ת לסדרת אירועים.אולי עוד זה יהיה כחלק מתכנית הישרדות. |
ליריקה.
בתגובה על הסיר והמכסה בשירות האהבה
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
סליחה על הציניות, אבל בעיניי אירועים כאלו נתפשים
כעוד דרך להעשרת הקופה כאשר ההתחשבנות שאחרי, המתנות
שכנגד, הרשימות השחורות והמאזנים בסוף לא מאפשרים לי לחשוב אחרת.
אבל זו אני.
תודה.
הרצון להרשים ולהיות הצעקה האחרונה
רק לתפארת ההתפארות
הופכים להיות עיקר העיקרים
באופן המאבד את הטעם
של מהות השימחה
והעניין שבעבורו ולשמו באה השמחה
תודה לך ושבוע נפלא לך
אין ספק שיש הרבה
רכושנות בעניין
מה לעשות כנרארה זה חלק
מהמציאות הגועשת של היום
תודה לך ושבוע נפלא לך
יפה מה שכתבת.
ובאופן אבסורדי משהו גם נכון.
ועדיין, רק בשמחות :)
כתבת יפה ובהומור על אחד הדברים הכואבים לכיס.
ובימינו כל אירוע הוא הפקה יקרה והתשלום בהתאם.
ואנוכי מבריזת-חתונות-סדרתית, לא שמה על אף אחד
הולכת רק לחתונות ספורות בהן יש לי קשר-נפש-אמיתי עם הכּלה (לרוב זה הצד המזמין)
ולמרות שאני שונאת ללכת לחתונות של דוסים המזכירות לי את עברי החנוּק,
יש משהו בחתונות דתיות שהוא הרבה יותר אמיתי, עם שמחה אמיתית ולא עוד מסיבת ריקודים
וגם הרבה פחות עושים עניין מהחיצוני: מה בדיוק לבשו, באיזה צבע המפיות, ומי הביא כמה.
כשזה מגיע בצרורותתתת
קצת עם זה קשה להנות..
אז מבקשים:)
מהחוגגים :)
אולי צ'קים דחויים?ח ח ח
או אולי בתשלומים:) ח ח ח
הוספתי קמצוץ של הומור:)
פעם התשורה/מתנה/ שי היו ניתנים כמחווה או כהערכה לבעל השמחה כאות להשתתפות בשמחתו. מאז ומעולם נמדד השי בערכו/ משקלו/ שוויו, בל נשכח שכבר מימים ימימה היו שסברו כי הוא נחשב כחוב אשר ביום מן הימים יפרע..
לא מעט סיפורים של צרות עין נקשרים לאירועים, הרי לא כל האורחים מגיעים באמת לשמוח בשמחת כל חי, יש את המרחרחים למינהם עם חיוך מפה לאוזן שלא מפסיקים ללחש בעורמה, מהם היינו רוצים להתעלם כי ברכתם קללה "בא לברך יצא מקלל "..
נניח שאנו מתעלמים מצרי העין ונבחן את האירוע שבו אנו מוזמנים אליו, נגלה תחרות בלתי הגיונית בהפקתו, שנה מראש כבר בוחרים מיקום, מעצב תפאורה לרוחנו, טובי השפים שיכינו מטעמים, ברמנים, אומנים מרקדים, מוסיקת רקע איכותית והחלק החשוב הוא איך נראה באירוע, ופה אנו מחפשים מהפך שנראה מיליון דולר לא פחות..
תבואו כעת ותאמרו, למה לא אנשים רוצים לשמוח, בסבבה כזה, תפאדלו זה גם עולה לא מעט, אהה חשבתם שלא? ברור שלא חשבתם כך.. כעת אתם מוזמנים, שלמו על האירוע, כי מה איך תגיעו לאירוע היי סוסאיטי ולא תשלמו, ממש כמו בהנפקת ענק בבורסה, גיוס הון מהציבור, יש שיסתפקו באג"ח ויש שירוצו למניה עצמה, אלה שיבחרו באופציות יהיו "צרי העין" אין להם זמן לחכות שנים להחזר החוב, אוטוטו ירצו לממשו, לחוש במרשרשים בכיסם..
אז איך לא תתפוס קופת המתכת תיעוד מרשים, מקום של כבוד ניתן לה, בתכולתה קונים אירוע
משמח, ממש לא משנה באיזה מטבע תעדיפו, העיקר שתשלמו והרבה..
זו התוספת שלי, אהבתי את הזוית המחויכת שהבאת לנו כאן..
שבת שלום :)
הוסיף ואומר כי אירועים שכאלה
יש בהן מין רכושנות
העולה על הרומנטיקה
והיא באה לידי ביטוי
בכמה נוצץ יהיה האירוע
וכמה שיקים הגיעו
אותם סופרים בתום האירוע
עושים רשימות
ופותחים חוב לאירועים הבאים
למען ההגינות הוסיף
שלא תמיד זה כך
נפלאה ומענגת כתיבתך
תודה לך רונית הכשרונית
שבת קסומה לך
אני גם לא מסכים עם הקללות
הללו, לכן ציינתי בתכוף לכך שזה בעלי
מרירות שחורה. והדברים כאן
נכתבים בזוית מחוייכת
מצטער אם היה מקום לטעות בדברים
בכל אופן תודה לך
ושבת קסומה לך
מעניין ביותר ....
תודה
רונית
רוקם
חזרתי הרגע מברית מילה של אחיין שלי...כל כך טרי אצלי הכל ופתאום הגעתי למשפט הזה שקצת איך לומר ? צימרר? העביר בי רעד? אכזבה? חוסר הסכמה? לא יודעת הכל ביחד
בצד הברכה שניתנה, בצד זה נוספה גם קללה סמוך לשילשול הכסף במעטפה.
אני יודעת שאני לא מקללת לעולם בצד הברכה שאני מברכת. (למרות שזה לא קרה לי )אבל אם אקלע למצב שבו אין לי ובכל זאת חשוב לי להיות שבשמחה הספציפית של האנשים המסוימים האלה אז אני באה עם מה שיש לי...עם עצמי ועוד כמה מילים יפות....יש כאלה שמסתפקים בזה....
אנשים לא מתגרשים בגלל קללה בצד ברכה !אנשים מתגרשים לרוב משום שכל אחד מקבל את האחר כמובן מאליו(וזה ממש מבלי להיכנס לזה ....)
שבת שלום
אתי