שיכחה מתוקה שלי
לפעמים אני אומרת לעצמי,שהשיכחה יכולה להיות מתנה עצומה,מוצאת את עצמי מיחלת לביקור קטן שלה מבקשת ממנה תעזרי לי לשכוח לשכוח,אבל דוקא אז זה לא עובד ,הקלישאה שהזמן עושה את שלו , כל כך קלישאתית אבל נכונה,זה לא יעזור שנבקש מהשיכחה להגיע,להופיע לעשות את העבודה בישבילינו,היא משולה לבחורה מיומנת בדרכי העולם המביאה את הגבר לחזר אחריה בהמון השתוקקות, סבלנות,איטיות ,ומעוררת המון ציפיה.
השיכחה,יש לה חיים משלה,היא לא נעמדת דום ומופיעה ברגע שאנו מבקשים ממנה,היא תגיע שהיא תגיע.
בינתיים הלב מתכווץ, רוצה לשים כמה דברים בצד,לאפסן אותם בבוידם ישן ואפלולי שלא אוכל להגיע אליהם ופשוט לשכוח שהם בכלל התרחשו הלב רוצה לשכוח לשכוח,אם יכלונו להיות לוח שכותבים עליו בגיר ועם הספוג מוחקים,מבלי להשאיר סימנים ועקבות מחיקה אחת ארוכה שמותירה את הנשמה שלנו נקייה,מכל זכרון,רישום שהכאיב לנו.
בילתי אפשרי בעליל,ראו ערך הסרט המדהים"שמש נצחית בראש צלול" ניסו למחוק לג'ים קרי ולשחקנית את כל הזכרונות שהיו להם אחד על השני ובכל זאת זכרון הפגישה הראשונה שלהם,לא נמחק בשום זמן שהוא, הנשמה סירבה למחוק את הזכרון .
מה שמביא אותי לאקסיומה,שכל החויות שאנו עוברים פה,רצויות לנו,ומה שהלב והנשמה מסרבים לשחרר או לשכוח ,כנראה שזה עדיין לא הזמן,שהשיכחה תגיח לה פתאום משום מקום,אז אז נדע שהשיעור הסתיים, הכאב יתחלף בכהות חושים , עד לכדי היעלמות גמורה שלו ,הוא פשוט יבלע לו לתוך ערפל מסתורי ,וכמו במטה מקסים יעלם באותה מהירות שהגיע.
מוקדש לכל מי שחווה את זה מתישהוא.............. |