יום שישי, תשע בערב, אני וניקה בטיול ערב, חוף הטופסי.

עדין אין חושך אלא אווירת בין ערביים שכזו.

אני לובשת גופיה לבנה עם תחרה ומכנסי 7/8 בצבע בז' שבגלל גובהי נראים עלי יותר כמכנסי ¾ מאשר היעוד המקורי שלהם

היי שכנה,

היי שכן,

מה שלומך?

טוב, תודה.

פגישה מקרית עם השכן ממול שיוצא עם הכלבה הפינצ'רית שלו.

שיהיה לך המשך ערב נעים, הוא אומר.

שוב עוצר אותי רוכב אופניים

היי, הוא אומר

היי, אני עונה

ראיתי אותך היום בדיזנגוף

נכון, הייתי בדיזינגוף היום

ליד המזרקה, הוא אומר

לא, ממש לא, עניתי. איזה מביך חשבתי לעצמי, הוא מתבלבל עם משהי אחרת...

בבן גוריון! ישבת לשתות קפה עם בחור, גם אני ישבתי עם חברים בקפה ממול הוא עונה נחרצות

נכון, אתה צודק. עניתי

סיימתי לשבת עכשיו עם חברים על קפה ואני הולך לעשות סלט, קניתי מלא ירקות בשוק

רוצה בקלאווה? הוא שואל

אממממ, כן, תודה, עניתי

הוא גבוה, שיער ארוך בגוון חום דבש, מוצק ובנוי היטב.

המשכנו ללכת ביחד.

עברנו ליד השכן שצעק "אנחנו עדין לא סיימנו את השיחה שלנו על בוש" הוא צודק אני אומרת לבחור שלידי אבל למי אכפת מבוש, כשהולך לידי אל יווני, אני חושבת ביני לבין עצמי.

הוא ליווה אותי עד לפינת הרחוב, דברנו על פוליטיקה, אוכלוסיית המורות בארץ, על הדייט שהיה לו אתמול, על העבודה שלו (הוא עובד בחברת חשמל) ועל עוד כל מיני דברים אחרים.

כדרך אגב, קוראים לי רועי

היי רועי, אני פזית

איזה מזל את?

עקרב, עניתי

קניתי המון ירקות ואבטיח, את רוצה שאני אעשה לך סלט? הוא אומר בביישנות משהו.

לא תודה, מחכה לי ארוחת ערב בבית

אני רוצה להזמין אותך לארוחת ערב.

הוצאתי את הניד וחייגתי אליו

אני מרגיש פאסיבי, טוב בטח, ככה זה עם עקרביות

לא, אני פשוט משתדלת לקחת את החיים בשתי יידיים. אני עונה

לילה טוב רועי

לילה טוב פזית

התחלתי ללכת הביתה כאשר ברקע אני שומעת אותו צועק... "אני מזל דגים"

אני מקווה שהוא יתקשר